לב חיים פלג'י חלק ב רמו

סימן קעא שאלה בבה"כ עשו טבלה אחת כתוב שם הוי"ה ב"ה באמצע מב' צדדים עשו צורת משה ואהרן אם מותר לקבוע בבה"כ ולהשתחוות כנגדה או"ל: תשובה הנה הרב מהר"מ ב"ב בתשובה ק"ק סימן כ"ד והובאו דבריו בתוס' יומא דר"ן ע"א ד"ה כרובים שכתב וז"ל אלוף ומיודע הרב אשר שאלת אדוני על צורת חיה ועוף שבמחזורים ותמהת למה איני מוחה בהם והתניא במכילתין לא תעשה לך פסל וכו' עד אפי' בהמה חיה ועוף לא יעשה לא גלופה אבל יעשה אטומה ת"ל וכל תמונה וכו' עד אפי' בהמה חיה ועוף ודגים וחגבים ואפי' הכוביא וכו' נראה בעיני דודאי לא יפה עושים מתוך שמסתכלים בצורות הללו אין מכוונים לבם בתפלתם לאביהם שבשמים מיהו אין כאן איסור לא תעשה לך פסל וכו' דהא מסקינן בפ' כל הצלמים דמ"ג שאני ר"ג דאחרים עשו לו ואפי' חשדא ליכא בציורא שום ממיני צבעים בעלמא ואין ממשות בהם כלל דלא חיישינן לחשדא לא בחותם בולט ולא בשוקע וכ"ש בדבר זה שאינו לא שוקע ולא בולט אלא מין צבע בעלמא ונ"ל דאפי' ישראל מותר לצור צורות במיני צבעים יע"ש הרי מבואר מדברי הרב מהר"מ ז"ל דאע"ג דליכא איסור משום ל"ת לך פסל וכל תמונה בצר צורה בדיו ושאר מיני צבעים עכ"ז בבה"כ אסור משום שהעם מסתכלים וב"ש כשיהיה לצד מזרח שמשתחוים כל העם לאותו צד כי אינו נכון להשתחוות נגד הצורה ואין מקום לחלק בין צורת אדם צדיק כמשה ואהרן לשאר צורות דבני אדם דעלמא שהרי דעת רש"י בשבת דקמ"ט ע"א ס"ל דצורות בני אדם כגון דוד וגלית הרי דלא הבדיל בין דהע"ה צדיק וחסיד לרשע וחוטא כגלית ולדעתו אסור ואף לדעת התוס' ושאר ראשונים שחלקו על רש"י וס"ל דמותר ועיין בס' יוסף למר בהל' ע"ז פ"ב ה"ב דמ"ד ע"ד דדעתו להתיר יע"ש מ"מ בבית הכנסת אסור ועיין עוד בתשו' הרב זקן אהרן סימן קט"ו ועיין להרב שאלת יעבץ ח"א סימן ק"ע ובח"ב סימן י"ד ובספר דבר שמואל סימן ש"ט ולמהרימ"ט חיו"ד סימן ל"ה ובס' בעי חיי חיו"ד סימן קע"ה ועיין בס' אבקת רוכל סימן ס"ג ועיין זרע אמת ח"ב סימן ו' ועמ"ש הרב עיקרי הד"ט סימן י"ט אות י"ט: ומתוך דבר הלכה אשיגה נא עמך בזה ע"מ שנשאלתי מאת השר הגדול ליאודים. שכלו מלא חסדים. הגביר החכם המרומם כמוה"ר גי' אברהם קאמונדו נר"ו על צורות בולטות שיש לו בתוך ביתו ובפרט בצורת האדם אשר שלח לו הגביר המרומם השר הגדול סי' משה מונטיפ"ייורי נר"ו צורות מאברהם אע"ה ושרה אמינו ע"ה אם מותר לקיימם בביתו או לא וצורה זו של אברהם אע"ה הוא מצויירת כסדר שעשה הכנסת אורחים למלאכים: וזאת התשובה אשר השבתי לו כי כל צורה שהיא מצורת אדם והיא בולטת אסור כמבואר בש"ס ובפוסקים ובטור וש"ע יו"ד סימן קמ"א ס"ה אבל צורות בהמות וחיות ועופות ודגים ואילנות ודשאי' וכיוצא מותר לצור אותם אפי' היתה הצורה בולטת כמבואר שם סעיף ו' והתיקון לזה הוא כי בכל צורו' אדם שיש לו בביתו שיחסר בגוף הצורה שלא יהיה הצורה שלימה בכל אבריו כמ"ש מרן שם בש"ע סעיף ז' וז"ל יש מי שאומר שלא אסרו בצורת אדם ודרקון אלא דוקא בצורה שלימה בכל אבריו אבל צורת ראש או גוף בלא ראש או ראש בלא גוף אין בה איסור לא במוצאו ולא בעושה וכן נוהגין ע"כ נראה לפי זה שהחיסרון יהיה גוף בלא ראש או ראש בלא גוף אבל חסרון דבר אחד מאבריו כגון חסר אוזן או חוטם או אצבעות וכדומה נראה דלא מהני וכ"נ לדקדק בדברי הרב כנה"ג שם ביו"ד סימן קמ"א הגב"י אות נ"ה ד"ח ע"א ע"ד רבו מהרימ"ט ז"ל בתשו' חיו"ד סימן ל"ה וז"ל ואולי סובר ז"ל דדוקא בטבעת וכיוצא בקטנותו שהצורה שבו אינה ניכרת כ"כ אם לא בהיות צופה בה יפה מהני פחיתות צורתם אבל הצורות הללו שהם גדולות לא מהני בפחיתות צורתם כל שהוא אם לא באופן שאינו נראה צורה יע"ש. אלא שראיתי להרב כנה"ג שם הגב"י אות ג"ן שהביא ס' בה"ג דס"ל דצורת אדם מותר דליכא אפי' משום חשדא שנעשה לעבוד ע"ז אבל בצורת דרקון דהוא לשם ע"ז אסור משום חשדא יע"ש וכיון שכן היה נראה להתיר בצורת אדם שנעשה לשם צורת אברהם אע"ה שהוא ראש המאמינים והוא הכיר את בוראו ופירסם אלהותו בעולם דודאי דליכא למיחש אפי' לחשדא ומ"ג בהצטרף לטובה המורה צורת אברהם אע"ה הנז' בשעה שבאו המלאכים אצלו ועשה עמהם מצוה הכנסת אורחים דבכה"ג ליכא מקום למיחש לשם ע"ז חלילה ומותר אפי' בלא פחיתות אבר ואדרבא היה נראה דפחיתות אבר בגיף קדוש כזה מורה ח"ו כמזלזל בו ויש להביא סמך לזה ממ"ש בגמ' בע"ז פ' כל הצלמים בההוא עובדא דאבוה דשמואל ולוי דהוו עיילי ומצלי בבי כנישתא דשף ויתיב דהוו אנדרטי ולא חיישי לחשד ומשני שאני ב"ב דקי"ל דברבים ליכא חשדא הרי דבמקום דלא שייך חשדא כלל ליכא איסור משום תבנית ה"נ בנ"ד שהצורה היא צורת אברהם אע"ה ליכא חשדא והגם שכתבו הפוס' דאע"ג דברבים ליכא חשדא מ"מ מכוער הדבר כמ"ש מרן שם ביו"ד סימן קמ"א בס' בדק הבית יע"ש נר' דבכה"ג דנ"ד ששמו מוכיח עליו גדול הנאמר באברהם ליכא משום מכוער הדבר ועיין בתשו' שאלת יעבץ ח"ב סימן הנז' ודוק: סימן קעב שאלה אם מותר לאדם לגלח בתוך בה"כנ ואת"ל דאסור אם מותר לגלח בעזרת בה"כ יורינו המורה ושכמ"ה: תשובה נראה לע"ד דאסור לגלח בבית הכנסת שהגילוח בו הוי דרך בזיון הן מצד גילוי הראש בבה"כ דאסור וכמ"ש הפוסקים ויש להביא ראיה ממ"ש רש"י בחומש ס' נשא ע"פ וגלח הנזיר פתח אהל מועד יכול יגלח בעזרה הרי זה דרך בזיון לא יגלח הנזיר לאחר שחיטת השלמים שכתוב בהן ושחטו פתח אהל מועד יע"ש. ועיין בספרי ס"ז עפז ובילקוט שם. ובני הגדול הרב ועצום אברהם רחימא נר"ו הראה לי דברי הרב שו"ג