לב חיים פלג'י חלק ב רמא

וכדומה יש לפסול אבל אם נפל טיפת דיו במקום שאינו מדבק האות ואינו משנה יש מקום להכשיר וכמו כן אם נפל דיו על הס"ת ולא נגע ודיבק שום אות לחבירתה והסופר העבירו ונשאר רושם קצת והרושם הזה היה עובר ע"ג האותיות אכן מראהו אינו כמראה הדיו וניכרות האותיות בדיו נאה יש להכשיר אע"ג דהרושם עבר ע"ג האותיות ואצ"ל אם מעיקרא הוא שנפל טיפת מים וע"י שנגע בקצה האות מלמטה כשהעביר הסופר המים נתפשט זה הרושם סמוך לאותיות כל שיש הפרש ניכר בין הדיו לרושם זה יש להכשיר בס"ת בשבת ובחול יתקנהו וכמו כן בגט כל כמה דמצי הסופר לגרור הרושם כל שלא יהיה נוגע בגוף האותיות יתקן הלא"ה כיון שהאותיות ניכרות בדיו נאה יש להכשיר וכמ"ש בעניותי בחי' לטור וש"ע אה"ע סי' קכ"ה סעיף כ"ה והה"נ אם נפל מי עפצים ומי קאהב'י ועשה כתמים כל שהאות ניכר כשר הרב ג"פ שם ובס' יד אהרן שם אות כ"ג יע"ש אם נפל טיפת דיו באמצע האות יכול לגרור הטיפה וליכא משום ח"ת וכן קוץ קטן כמ"ש הרב ג"פ שם באה"ע סי קכ"ה סקל"ו והרב פר"ח סקט"ו והביא דבריהם הרב יד אהרן שם הגה"ט אות י"ט יע"ש: ואולם אם ע"י שנפל טיפת דיו אפי' אינו על האותיות אלא עשה נקודה שמשנה המשמעות יש לפסול בגט כמ"ש הרב ג"פ שם סקל"ז ובס' דברי אמת קונ' י"א סס"י י"ט יד אהרן שם הגה"ט אות ן' יע"ש והה"נ בס"ת הם משנה המשמעות על ידי הנקודה יש לפוסלו ועיין מ"ש בנדפס סי' ח"י אות ט"ז ד"ס ע"א יעש"ב בס"ד: אם היה לעיני כל ישראל בסוף שיטה לדעת הרב באר שבע דקי"ג והרב בני יונה פסול וצריך להוציא אחר ולדעת הרב פנים מאירות ח"ב סי' קע"ט והרב שב יעקב סי' י"ג כשר בדיעבד והרב שערי אפרים בפתחי שערים שער וי"ו סעיף ן' כתב דאם יש ס"ת אחר יש להוציא אחר יע"ש דש"מ דאם אין להם ס"ת אחר יש לסמוך לדעת המקילין ולקרות בו עכ"פ אחר השבת ואחר יו"ט יקראו לסופר ויתקנהו ועיין סי' כ"ג אות ט' : סימן יט אות א' והה"נ בכל מלא שנמצא חסר או חסר שנמצא מלא כפי מה שמוסכם וקבלה בידינו עפ"י המסורת ושכן כתוב בכל הספרים אם נמצא חסר במקום מלא או מלא במקום חסר הס"ת פסול ויש להוציא ס"ת אחר ואם אין להם ס"ת אחר יקראו שאר העולים בלא ברכה ועיין בס' בית מנוחה דקס"ו ע"א סוף אות ז' דלא החליט המאמר הגם בהדברים נראים נכונים בטעמן ויש לו סמוכים דאוריי' דיגמור הקריאה בז' עולים ובברכות יע"ש לעד"ן דאין לגמור הקריאה בז' עולים בברכה ולא להפטיר בברכות כל עוד שהס"ת פסול במקום מלא חסר ובמקום חסר מלא וכן נהגו וכ"כ הרב שיירי כנה"ג א"ח סי' קמ"ג הגב"י אות ד' ומנהגינו כשאין שם ס"ת כשר לקרות בו בלא ברכה יע"ש : אות ט"ו ס"ת שאין בו תגין ידוע מחלוקת הפוסקים ז"ל דלהרמב"ם בהל' ס"ת פ"ז דין ח' ס"ל דאינו נפסל הס"ת כשהוא בלא תגין ועיין מ"ש עוד הרמב"ם בפ"ב דין ט' וכ"כ בתשובתו בס' פאר הדור סי' ס"ח יע"ש וכ"ה דעת הגאונים רב האיי גאון כמ"ש הרב רי"ו וכ"ה דעת המפ' והביאו מרן בי"ד בס' בדק הבית סי' רע"ד וכ"כ בתשו' הגאונים בס' נהרות דמשק סי' של"א בשם שר שלום גאון יע"ש וכן פסק מרן בש"ע א"ח סי' ל"ו סעיף ג' יע"ש והתשב"ץ ח"א סי' נ"א ומרן בב"י שם בא"ח לא החליטו להכשיר אלא בשעת הדחק ואולם אחר כך כשראה ס' הגאונים החליט בש"ע להכשיר בפשיטות כמ"ש הרב יוסף אומץ סי' מ"א אמנם דעת הרא"ש הביאו הטור בי"ד סי' רע"ד הוא דפוסל ס"ת כשהוא בלא תגין וכ"ה דעת ס' התרומה ור"ת ז"ל לפוסלו וכן הוא דעת הרב ב"ח ז"ל שם בא"ח סי' ל"ו: ולענין הלכה למעשה אם אירע שנמצא בבה"כ ס"ת בלי תגין כל עוד שיש בבה"כ עוד ספרים עם תגין לא יקראו בו וישתדלו לתת לסופר לעשות בו תגין ואם באולי לא יש עוד ס"ת אחר ויהיו מתבטלים. מקס"ת יקראו בו כי כדאי המה הגאונים והרמב"ם ומרן לסמוך עליהם בשעת הדחק כי מצינו למרן דעלה בדעתו שלא להחליט הדבר על סמך ס' הרמב"ם ז"ל לבד והתיר בשעת הדחק וכשמצא ס' הגאוני' דקיימי בס' הרמב"ם החליט הפסק אפי' שלא בשעת הדחק וכמ"ש הרב יוסף אומץ ז"ל אנן נמי למדין ממנו כי אה"ן כל עוד שיש ס"ת בתגין לא נעשה מעשה לכתחילה להתיר לקרות בס"ת בלתי תגין נגד ר"ת והרא"ש וס' התרומה וסיעתם ברם כשלא יש ספר אחר יש להתיר ולסמוך על ס' הרמב"ם והגאונים ודעימייהו וזה ברור ועיין בס' נחפה בכסף ח"ב חי"ד סי' יו"ד הזכירו הרב מחב"ר בק"א בא"ח סי' ל"ו ובס' פרי האדמה ח"ג ד"י. ע"א ובס' עיקרי הדט בא"ח סי' ז' אות ח"י ובחי"ד סי' ל' אות ו' ובס' שם הגדולים ח"ב דצ"א ובסו"ס לדוד אמת בק"א יע"ש : ועוד נ"ל טעם אחר לומר לפסק זה דכשנמצאים ספרים אחרים בבה"כ בתגין שאין אנחנו מבטלים קס"ת בשביל שלא לקרות בספר שאין בו תגין ליכא זלזול כבוד שעברנו ע"ד הגאונים והרמב"ם ודעימייהו דמכשרי שהרי הוא בשב וא"ת ואינו ניכר הדבר וגם לא עברנו ע"ד הרא"ש ור"ת וס' התרומה ודעימייהו להוציאו לכתחילה ולקרות בו נגד סברתם ברם כשלא יש ספר אחר שמתבטל הקריאה לגמרי הרי אנחנו עוברים ע"ד הגאונים והרמב"ם ודעימייהו וניכר לכל שלא חששנו לסברתם בפומבי ולגבי ס' החולקים שהם הרא"ש וס' התרומה בפוסלים אינו ניכר שעברנו על סברתם בפרהסייא דאין מדקדקים הצבור בזה אם הס"ת יש בו תגין או לא ואפי' אם יקדדקו לאו כ"ע דינא גמירי ולאו אדעתייהו אם יש פוסקי' חולקים בזה וזה טעם פשוט וברור ונכון וקיים וק"ל את זה שלח אלי הרב השלם הדה"מ מ"ץ מעיר מגנאציאה יע"א במכתב כתוב לאמר וז"ל גם ידיע להוי למד איך הק"ק תולדו יב"ץ יש ספר אחד בלי תגין ולא נעלם מעיני דמר ני"ר הרמב"ם וסייעתו דהוא כשר והרא"ש ודעימיה חלקו עליהם דס"ל דפסול ומרן בס' הקצר פסק כהרמב"ם דכשר