לב חיים פלג'י חלק ב רלח

סימן ב' דכל שיש צורך בדבר אין קפידא וכמ"ש בעניותי בהשמטות לשם דקל"ה ע"א יע"ש דש"מ מדברי כלם שכל שיש צורך בדבר לצאת מבה"כ שלו וממקום שהתפללו אבותיו אזי ליכא שום פקפוק עפ"י הדין דיכול לצאת וכ"ש כשיש צורך וכמ"ש בעניותי שם אמנם כשלא יש שום צורך מצוה ולא צורך אפי' בדבר הרשות כ"א מחמת קינאה ושינאה שאינו יכול להעביר על מדותיו דגם בזה שאינו יכול להיות סבלן אינו מתפלל בכונה וכ"ש אם ע"י כך יבואו לידי קטטה ומריבה בתוך הבה"כ כי גם בזה הגם שלא טוב עשה בעמיו להיות שפל ועניו מ"מ יכול לצאת לבה"כ אחר ואין בידינו לכופו עפ"י הדין: ברם כל זה הוא ללכת לביה"כ אחר אבל לקבוע ביה"כ בביתו מחדש אינו רשאי לא מבעיא במקום שיש הסכמה ומנהג שלא להתפלל בשום בית חוץ מבתי כנסיות שבעיר דאז אינו רשאי לקבוע ביה"כ בביתו מחדש אלא אפי' במקום שאין הסכמ' ומנהג כל שזה היחיד הבא לקבוע ביה"כ בביתו הוא משום דלא ציית דינא במה שנידון נגד הצבור ויצא חייב לאו כל כמיניה לבנות במה לעצמו וכ"ש אם יש ביה"כ אחד בעיר וממנו כל הוצאות של מצוה שיש בעיר וזה היחיד כשבא לצאת מביה"כ לעשות ביה"כ בביתו מה שלא היה בעיר דאז לית דין ולית דיין שיכול לעשותו כאשר הורה גבר הרב המופלא ר"מ ור"מ באי רודיס יע"א כמהר"ר יעקב ישראל ז"ל זה כמה שנים שכתב פסק ארוך על זה ושלחו לידי ואנכי הצעיר כיאודה ועוד לקרא סמכתי את ידי יד כהה סמיכה חיים ויחזקהו במסמרים בל ימוט כי כל דבריו אמת וצדק תתן אמת ליעקב כאשר עיניך תחזנה משרים בס' יד ימין חא"ח סי' ג' יעש"ב כיד ה' הטובה עלי והנה בעתה נ"מ ס' נדיב לב. להרא המו' דודי לי המלך דוד ני"ו וראיתי למני"ר נר"ו בחא"ח סי' שבא לסתור את דברי הרב כמהר"י ישראל ז"ל ודברי יע"ש הרואה יראה שיש להשיב ע"כ דבריו נר"ו אחד לאחד שמאחר שלא הביא לנו שים דבר מחודש כי הן כל יקר ראתה עינינו לכן בנקל יכולים אנחנו ליישב כל הפקפוקים וסוף דבר במקומי אני עומד וככחי אז כחי עתה כי כל עוד שיש ביה"כ אחר בעיר והוא מקום שהתפללו בו הוא ואבותיו ולא היה ולא נברא עוד מקום אחר להתפלל בו במקום אחר באותה העיר ובא זה יחיד לחלוק מתוך העדה ולצאת מאותו ביה"כ ולפרוש מן. הצבור יכול על מגן לעשות ביה"כ בביתו על דבר הקפדה ושלא רצה לציית דין הרב והדיין שבעיר בודאי כי שורת הדין מחייבת דאין מקום להניחו בשום צד ואופן שהוא עושה הפך הדין ונגד כל הפוסקים ראשונים ואת אחרונים ונגד הרב השופט אשר יהיה. בימים ההם כי אין כאן מונע את הרבים מלעשות מצוה וכדומה מהיתריות שיש בפוסקים כי אדרבא עבירה היא בידו לפרוץ גדר ולפרוש מן הצבור ולעשות חדשות בעל מלחמות ונזיקים וחבלות כידוע לכל ובודאי דכל כה"ג אין ביד שום רב ודיין להורות לו היתר נגד כל הצבור שבאותה העיר ונגד הרב המרביץ תורה בקהל עדתו שהורה כן מכמה טעמי תריצי. כמבואר בש"ס ובפוסקים וכ"ש כשבלא"ה הוא רב גדול בישראל מומחה ופקיע מוסמך וסמיכנהו רבנן ודי בזה ובמקומו ארחיב הדיבור בזה בס"ד להשיב ע"כ דבריו דבר דבור על אופניו ועיין לעיל בסי' הקודמים בפרטים אלו אפס קצהו תראה: אות י"ב ולעד"ן דישתדל להסיר המפה בלתי חתיכה' ואם לאו יחזרו הספר למקומו ויוציאו אחר וליכא משום פגם לס"ת דכבר נתודע לכל שהוא קשור קשר של קיימא כי אינן יכולין להתירו בשבת ולשבת הבאה יוציאו לס"ת הלזה וזה עדיף טפי מלעשות ע"י גוי וגם לא ע"י ישראל כי יראו הע"ה ויהיו מקילין לחתוך בסכין בשבת בביתם בדבר הרשות ושלא מן הדין וע"ד שפסק מור"ם ז"ל בהגהה סי' שי"ז סעיף דאין להתיר בפני ע"ה וק"ל סימן ב' סו' אות ב והיותר צריך ליזהר השמש שאם יש איזה ס"ת פסול שלא יניחנו בתוך הספרים אלא יניחנו במקום מוצנע וכבר אירע מקרה בלתי טהור בק"ק בק"ח יב"ץ כי אחרי שהיה להם ס"ת פסול והפרישהו במקום מיוחד והשמש עירבו בתוך הספרי תורות והוציאו ביום הושענא רבה וקראו בו בצבור ההי"ב ועמש"ל בסי' ך' אות ל"א ובהגהות לקמן שם בס"ד ונודע לשון הזוה"ק במוליך ס"ת לבית הקברות ונמצא פסול ועיין בס' משנת חכמים ובס' נודע ביאודה ח"ב סי' קי"ט: סימן ג אות א' הטעם שאומר הש"ץ במסירת הס"ת מידו בש"ק אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו עפ"י מ"ש בזוה"ק ס' תרומה דקס"א ע"ב ע"פ אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים כללא דכל אורייתא תורה שבכתב ותשבע"פ תורה שבכתב דא איהו דכתיב ה' ותשבע"פ דא הוא דכתיב האלהים יע"ש וזהו הטעם שאומרים פסוק זה בעת הוצאת ס"ת בשבת וכמ"של סימן ב' אות י' יע"ש בס"ד א"כ זהו בעצמו כ"ה הלזה אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו שה' הוא תורה שבכתב אלהיו דא הוא תושבע"פ ויומתק ביותר עפ"י מ"ש הרב שערי אודה די"א ע"ב כי תורה שבכתב ותושבע"פ הם אחוזים ומקושרים זה בזה ומי שאינו מודה בתורה שבע"פ דומה כמי שאין לו לוה לכן בא בכתוב כי ה' הוא האלקים כי האלקים תושבע"פ כדברי הזוה"ק שמודה דיש לו אלוה ובקרא שה' אלקיו בא רמוז באלקיו על תורה שבע"פ כמו שפירשנו' כי ע"י תורה שבע"פ מורה ומודה שיש לו אלוה והוא ברור וק"ל: אות ב' העושה הקמת ס"ת יזהר וכו' גם צריך ליזהר הרבה כי בהקמתו לא יפשוט המכסה של היריעה וישאר הס"ת ערום וצריכי' להכינו שתהיה מכסה היריעה מהודקת בב' עמודים שלא יסורו ממנו ולב חכם לימינו כי כשיכין מכסה היריעה לכסות הס"ת בתחילה יהדק הדק הטב לצד ימין סמוך לפר' שבסדר וכל שארית היריעה כולה עד תומה יסדרנה לצד שמאל באופן שמב' צדדים יהיה מהודק הדק הטב באותה פרשה לא כן כשמתחילין מקודם כמה פרשיות שהן רחוקות מהפרשה שבסדר שקורין בו עכשיו לפעמים לא יגיע עדן אותה פרשה או מגיע בצמצום וכשעושה הקמת ס"ת ישמט לצד