לב חיים פלג'י חלק ב רלב

ס"ת יכולים לומר כל נדרי כי הטעם לאומרו הוא שאמרו בנדרין דכ"ג הרוצה שלא יתקיימו נדריו יעמוד בר"ה וכו' וכתבו התוס' שם כי יוה"כ נקרא ראש השנה כמש"ה ביחזקל סימן מ' בראש השנה בעשור לחדש השביעי וכו' והנה משום שיש ביטול מלאכה וכ"ה בזה"ק ס' פנחס דרנ"ה ע"ב דיוה"כ אסור במלאכה וע"ד תקינו לומר כל נדרי וכו' יע"ש א"כ לטעם זה א"צ לס"ת וכן לטעם שכתב מרן החבי"ב בשיירי כנה"ג א"ח סימן תרי"ט בהגה"ט אות ז' בשם רבינו ישעיה הראשון שהובא במחזור רומנייא דמה שתיקנו לומר בליל יוה"כ כל נדרי הוא משום דקי"ל עבר בו עבירות שבתורה אם עשה תשובה יוה"כ מכפר וראו ששום עון אינו מעכב הכפרה כשעשה תשובה ויוה"כ לא יכפר אלא עון נדרים שאם נדר לתת לצדקה או להקדש אין יוה"כ מכפר עד שישלם נדרו שכל דבר שהוא מחוייב וכו' וכל שהצבור מתירין זל"ז ועוקרים הנדר מעיקרו כדי שלא יהיה שום דבר מעכב הכפרה יע"ש וכ"כ בס' שלמי חגיגה דש"ך ע"ב אות ח' יע"ש הרי דגם לטעם זה א"צ לס"ת. ועוד שמצאתי שם בס' שכנה ג בפי' שהוצאת ס"ת אינו מעכב לומר כל נדרי שכ"כ בהגה"ט בסי' הנז' אות ב' וז"ל ומיהו אם לא הוציא אלא ס"ת אחד או שלא הוציא מכל וכל אין בכך כלום יע"ש: ולענין אמירת שהחיינו הא קי"ל בש"ס ובכל הפוסקים דאומרו אפי' בשוק וכמ"ש ג"כ הטור ומרן בב"י בסימן הנז' וא"כ פשיטא ודאי דאין צורך לס"ת לברכת שהחיינו וזה ברור וכ"כ בסידור תפלה רומאניא להרב מהר"א ירושלמי דשכ"ט ע"א וזל ואח"כ מברך זמן דקי"ל אומרים זמן בר"ה ויה"כ וזמן אומרים אפי' בשוק אלא שתיקנו על הכוס כשיש כוס והשתא דליכא כוס אומרו בביה"כ אבל מי שירצה לברך יחידי אפי' בדרך ואפי' בביתו מברך אלא שנהגו לברך ש"ץ להוציא מי שלא בירך יסוד העמרמי מנהג שש"ץ כשעומד לפרוס על שמע מברך שהחיינו ואח"כ מתחיל והוא רחום וכו' יע"ש. וכן הוא מנהגינו כי תכף אחר אמירת כל נדרי אומר הש"ץ ברכת שהחיינו ותופס בספר כל נדרי בשעת הברכה ואח"כ סובבים בספר כל נדרי ושאר ספרי לכל הביהכ"נ ומצניעים לספרי תורות בהיכל ותכף אומר הש"ץ והוא רחום וברכו ומתחיל תפלת ערבית : סימן קסג הזמן גרמא לעמוד עמ"ש בסימן תרמ"ה סעיף ט' דאם כפוף בראשו פסול וכו' כ"כ הרא"ש בתשו' כלל כ"ד סימן יו"ד וז"ל ומ"ש שיש להחמיר שלא לצאת בלולב כפוף לא מסתבר לי שאין להוסיף על הפסולין שאמרו חכמים וכפיפת הראם לא מיקרי כפיפה דכיון שכולו זקיף רק שעליו העליונים כפופים מעט לא מיקרי כפוף ואם אוהב אותו יותר לצאת בו שאין העלין נחלקין ותיומתו קיימת עכ"ל והנה יש לדקדק מדברי הרא"ש ז"ל אלו במ"ש דכיון שכולו זקוף רק שעליו העליונים כפופים מעט לא מיקרי כפוף דדוקא כשהכפיפה הוא מעט אבל אם יהיה כל גוף העלין כפופים הרי הוא פסול וזה ברור בדברי הרא"ש ופשוט בדבריו וזה ראיתי להרט"ז בסס"י זה סק"י שכתב וז"ל ומיהו זה נ"ל דהא דמכשר הרא"ש ואוהב יותר בכפוף היינו במקצת מראש העלין למטל' ונשאר חלק גדול מהעלין בלתי כפיפה אבל אם הוא גוף העלין נכפף הרבה מאד לאמצען ונראה כמו שנכפל העלה פסול ואע"ג דהרא"ש והטור כתבו הפסול בשדרה כפופה ל"ד הוא אלא למעוטי ראש העלין כנ"ל לפסול בזה עכ"ל ואחרי המחי"ר תמהני עליו שלא היה צריך להדחק בזה משום מ"ש הרא"ש ותגזור בפיסול שדרה כפופה וללמוד ממנה דהה"נ לכאן דבהדייא נראה מדברי הרא"ש במקומו שכתב להכשיר כשראשי הלולב כפופין שזהו דוקא מעט ולא הרבה שמזה תורה יוצאה כדברי הרט"ז לאסור כשהם פפופים כל ראשי העלין הרבה וזה ברור ומיהו מצינו להר"ן ז"ל שחולק על הרא"ש בזה וק"ל לאסור אפי כשהוא כפוף מעט וכ"פ הטור שם ורי"ו ס' אדם נתיב ח' ח"ג יע"ש והגם שמרן בב"י לא חש להחמיר כס' הר"ן להתיר וכ"פ בש"ע והרב הלבוש וכ"נ דעת רבני האחרונים הרב מג"א והרט"ז וכ"כ מור"ם בד"מ דכן נוהגים ודלא כדמשמע מדברי הר"ן פ' לולב הגזול דשל"ו דאף בעלין יש לחוש יע"ש. מ"מ הרדב"ו הישנות סימן רנ"ט והרב"ח בסס"י זה נטו להחמיר כס' הר"ן וכ"כ הרב כנה"ג בסס"י זה וז"ל דהרדב"ז כתב דנכון להחמיר כס' הר"ן בין בעקום בין בכפוף יע"ש וכ"כ בס' א"ז יע"ש. ומורינו הרב המובהק כמהר"ר בכור יצחק נאבארו ז"ל בתשו' כ"י בספר מבין דבר חא"ח סימן עמד על לולבים שהם כפופים ראשיהם הנקראים בלשונינו קאדינאדו שהם כשרים והאריך בזה וכעת איני זוכר ראיותיו שהיה מביא כי הן בעון בשריפה אשר שרף ה' בעוב"י שאלוניק יע"א בליל ר"ה ש' הת"ד ליצירה אחר שנדפס נשרף שם. וגם אנכי הצעיר כתבתי בזה בתשובה לחא"ח קודם השריפה מש' התר"א וה"ן בעון נשרף בשריפה הנז' המקום ב"ה ברחמיו הרבים ימלא חסרונינו וחסרון בית ישראל וה' יאמר לצרותינו די אמן. והר"ן כתב דאם כפוף וסדוק בראשו בכל שהוא פסול כתב הרב א"ר דמ"ש הר"ן כל שהוא ל"ד וכו' יע"ש ובס' נ"מ זה שמו בכורי יעקב סקכ"ד כתב וז"ל ולע"ד אחרי שהר"ן כתב לולב כפוף וסדוק שבברייתא בעלי האמצעי אמרו ומשמע דמפסל בכל שהוא לפי שעשו ראשו של לולב כחוטמו של אתרוג דכל שהוא פוסל בו ייע"ש ומשמע מזה דכל שהוא ממש קאמר כיון שמדמה הוא לאתרוג וגם העלתי לעיל סקי"א בענין סדוק דכל שהוא ממש קאמר לכן אף שמדינא כשר מ"מ אין מעלה בלולב שעליון העליונים או רק תיומתו לבד כפופים מעט בראשו מה שאין דרכו להיות כפוף ועיין בחי' הריטב"א שמשמע מדבריו ג"כ דכפוף כל שהוא ממש פסול ופי' ולע"ד צריכה רבה וכעת צ"ת סימן קסד עוד זאת אדרש עמ"ש בסימן תרמ"ח סעיף כ"א הירוק שדומה לעשבי השדה פסול אא"כ חוור למראה אתרוג כשר הרב ט"ז והרב מג"א וא"ר הסכימו שאם כבר התחילו למקצת למראה האתרוג דכשר ושלא כדברי הרב"ח שמחמיר עד שיהיה כולי למראה אתרוג יע"ש. והנה בתיקונים תיקון כ"א דנ"ו ע"ב אמרו וז"ל ואם היא ירוקא היא משובחת יתיר בדיוקנא דהות אסתר ירקרקת דאתמר בה ותלבש