לב חיים פלג'י חלק ב רלא

ונסתרים ותצלני מכל צרה וצוקה ה' צבאות עמנו וכו' ה' צבאות אשרי אדם וכו' ה' הושיע וכו' ג"פ ומה שצריך איזה שאלה יפרט בפיו כגון בעבור חולה שתשלח רפואה לפב"פ ואם שאלתו שיהיה אהוב לכל ובפרט בעיני השר פ' יאמר ה' ברחמיו יתנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי וימשך עלי חוט של חן וחסד. ואם שאלתו שיהיה לו ריוח בעסק פ' יאמר אתה ה' האלהים הנותן לי כח לעשות יהיה הצלחה וריוח הרבה בעסק הנז'. ואם יהיה שאלתו שיצילנו ה' מעלילות כה יאמר אנא ה' אלהי תצלני מכל הקמים עלי לרעה להעליל עלי עלילות שקרים תפר עצתם וקלקל מחשבותם מכל המלשינים עלי ותופר עצתם כשם שהפרת עצת המן הרשע שהפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו. והשבות לו גמולו. ואם יהיה שאלתו שיזכהו לבנים זכרים צדיקים יתפלל לה' יתברך שיזכהו לבנים זכרים צדיקים ובפרט בליל טבילתה עכ"ל למדנו גם מדבריו במ"ש ויתן הצדקה שנדבו לבו או להדליק הנרות לבה"כ שסתמו כפירושו דאיירי כל אחד ואחד אל מקומו ואל שער עירו: סימן קסא עמדתי על המנהג של ותיקין דמברכין על הלבנה ביו"ד ימי תשו' דבש"ע סימן תר"ב סעיף א' כתב בהגה' אין מקדשין את הלבנה עד מוצאי יוה"כ הנה דברי הגה' מור"ם הלזו היא ס' מוהרי"ל שמזכירו בד"מ בסימן תכ"ו וכ"כ הרב הלבוש תלמידו אלא שהביא עוד הרב הלבוש ששמע בשם גדול אחד שטוב לקדש קודם יוה"כ בעימ"ת כדי שתבא המצוה ותכריע על עונותיו וסיים שהמנהג אינו כן שאין מקדשים כ"א עד אחר יוה"כ ונתן טעם גם לזה כי גם מה שממתינים זהו הוי מצוה יע"ש ומרן החבי"ב ז"ל בשכנה"ג כתב וזל אין מקדשין את הלבנה עד מוצאי יוה"כ ס' המפה ובס' הלבוש כתוב דטוב לקדש קודם יוה"כ אולי יהיה חציו זכאי וחציו חייב ואותה מצוה יכריעהו לכף זכות אעפ"י שדבריו נכונים אינן נוהגים כן עכ"ל ונראה ודאי כי כל הדברים הללו עד סיום הלשון הוא מהרב הלבוש זל שכ"כ שם שאעפ"י שסברא נכונה היא אינן נוהגים כן ונתן טעם גם למה שנוהגים וגם בסימן תכ"ו סיים הרב הלבוש ופוק חזי מאי עמא דבר דר"ל שהמנהג להפך שאינן מקדשים ושמעתי מפי בני הגדול רב ועצום אברהם רחימא נר"ו ראיה מדברי הזה"ק שאין לקדש את הלבנה כ"א עד אחר יוה"כ והוא ממ"ש בזה"ק ס' אמור ד"ק ע"ב וזל אמר ר"א כתיב בכסה ליום חגינו דאתכסיא ביה סיהרא ואיך אתכסיא אלא קיימא עיבא ושמשא כדין סיהרא אתכסיא ולא נהיר ועד מקמי עיבא שמשא לא נהיר כל שכן סיהרא דאתכסיא ולא נהירא וע"ד בכסה ליום חגינו בה' דאתכסיא סיהרא במה נהיר כולא בתיובתא ובקל שופרא דכתיב אשרי העם יודעי תרועה כדין ה' באור פניך יהלכון ת"ח בהאי יומא אתכסיא סיהרא. ולא נהיר עד בעשור לחדש דישראל תייבין כולהו בתיובתא שלימתא ואימא עילאה תאבת לנהרת לה והאי יומא נהירו דאימא נטילת ואשתכח חידו בכלא וע"ד כתיב יום הכפורים הוא יום כפור מבע"ל מאי יום הכפורים דתרי נהורין נהרן כחד וכו' יע"ש הרי מוכח מדברי הזה"ק דקאמר בהדייא דאתכסיא סיהרא ולא נהיר עד בעשור לחדש דישראל תייבין כולהו בתיובתא שלימתא וא"כ כמו שבר"ה אין אנו מזכירים יום ר"ח כדי שלא יקטרג השטן וגם שהשטן מביא לירח לעדות והיא מתכסית א"כ גם עד מוצאי יה"כ נכון הוא שלא יתפרסם אור הירח ואיך אנחנו מקדשים לאור הלבנה בפרסום דבר שצריך להיות בסתר ובמכוסה זת"ד נר"ו וכן שמעתי מפה קדוש זה דודי הרב הכולל כמוהר"ר חיים דוד חזן נר"ו בן מלך הגאון מז"ה הגדול אור היר"ח ז"ל שמביא גם הוא ראיה זו מדברי הזה"ק הללו להכריח שלא לקדש על הלבנה עד מוצאי יוה"כ זהו תורף אמרי קדוש נר"ו והנראה שהיא ראיה נכונה ובני כי ביצחק יקרא נר"ו ההוא אמר דמלבד דלפי סודן של דברים שדברי הזוהר ה'ן נסתר רזין עילאין ואינן כפשטן וכמ"ש מדברי הרב הקדוש בעל אור החמה ז"ל בביאורו לשם עוד בה דמה יענה ביום שידובר בו דברי הזה"ק פ' בא דמ"א ע"א דאתמר הכי פסח דא אצטריך למהוי נטיר מעשרה יומין ולהלאה דכתיב בעשור לחדש הזה ויקחו להם מ"ט בגין דהא כדין שריאת סיהרא לאנהרא מעשרה יומין והלאה עד דאשתלים בחמיסר וכו' יע"ש ודוק זת"ד הי"ו : ואולם הרב חמדת ימים בפ"ק מה' עשרת ימי תשובה ב' דרבים מאנשי מעשה נוהגין לקדשה קודם יוה"כ כדי שתבא מצוה זו ותוסיף על זכיותינו ומ"ג שסגולתה חיים וכמעשה שהיה וכו' יע"ש גם ה"ה חיד"א ז"ל בס' מורה באצבע סי' ט' אות רפ ג כתב וז"ל בבואו לבית יברך ביחיד ברכת הלבנה כהוגן כי הצבור הנה הנם ממהרים הרבה ויותר נכון לברך הלבנה קודם יוה"כ מכמה טעמים יע"ש. גם מדברי הרב מהריק"ש בס' ערך לחם בסי' תכ"ו כתב וז"ל בחודש שיש בו צום קודם ט"ו יום כגון תשרי טבת אב נוהגים שלא לברך עד שיעבור הצום וכל זה נ"ל משום שמחה שכבר עבר הצום ונסו יגון ואנחה נראה שיש לחוש שמא יהיה מעונן אחר יו"ד וכו' עד ט"ו עכ"ל ומדכתב שמא יהיה מעונן אחר יו"ד יוצא מדבריו כי אחר עשרה בטבת ואחר יוה"כ שהוא אחר עשר יום מהחודש אין להמתין ויברך קודם יוה"כ וקודם עשרה בטבת אלא שמהריק"ש גופיה בסימן זה כתב נהגו שלא לברך על הלבנה עד מוצאי יוה"כ יע"ש הדי נראה הפך משמעות דבריו שבסימן תכ"ו אם לא שנאמר דמ"ש בסימן חכ"ו הוא לפי הדין דאם עובר מי' שיקדש מקודם אכן יש נוהגים להפך וכמ"ש ג"כ בסימן תכ"ו מנהג זה כמו כן כתבו בסימן זה והוא ברור. והנראה לי כי בין בעשרה בטבת שחל להיות במ"ש הנכון לברך ברכת הלבנה בליל מוצאי שבת קודם הצום וכמו כן ביוה"כ לברך ברכת הלבנה מקודם וברור: סימן קסב נשאלתי במקום שאין להם ס"ת באיזה כפרים או בלאזאריטו הנקרא קוארינטינה אם אומרים כל נדרי ושהחיינו והשבתי דאפי' אין להם