לב חיים פלג'י חלק ב רכח

טבריא ת"ו ולהפריז על המדה שאינו יוצא י"ח נדר דבר שאין לו שורש וענף והגם כי שם בסו"ד רצה להשמר מזה וכתב וז"ל ואם כה יאמר כי הוא מפרש בשעת הנדר לחלקם לעניי עירו או לעיר אחרת גם בזה לא בחר ולא ניחא ליה למאריה הוא ר"מ בעל הנס למיעבד הכי כיון שהפריש לעילוי נשמתו רצון צדיק שישולם נדרו אשר הוא לשמו בעיה"ק טבריא ת"ו דוקא כי שם ביתו בית מנוחתו ורצונו שיהיה קיום וישוב המקום הקדוש אשר הוא טמון שם וכו' יע"ש ואנכי לא ידעתי היכן מצא והיכן רמיזא כי מי שעושה כדבר הזה לתת צדקה לעניי עירו והוא רוצה לומר בנתינתו לע"ן ר"מ וכמו כן מתפלל להא דמאיר ענני וכן אם מדליק נר דלוק או שמן למאור בבתי כנסיות ובב"מ במקום שעומד בו ואומר בשעת הדלקה לעילוי נשמת ר"מ ומתפלל כמו כן להא דמאיר ענני מי זה אמר כי אין בו מועיל ולא ניח"ל למאריה רבי מאיר בעל הנס דבר שלא שמענו ולא ראינו מימות עולם ומשנים קדמוניות מרבותינו הקדושים דור אחר דור שעושים כסדר הזה אחד חכם ואחד תם ולא היה מי שימחה בזה ואיך מלאו לבו לו' בפשיטות דלא ניח"ל למאריה ר"מ בעל הנס בזה דאיך ולמה לא ניח"ל אחרי שעושים לו כבוד לתת צדקה לעניים ולהדליק נרות לכבודו לעילוי נשמתו כי מעיקרא הצדקה והשמן למאור הוא נותן בלא"ה בארנו ואל שער מקומו אלא שבנתינתו הוא נותן לעילוי נשמת ר"מ ומתפלל לומר להא דמאיר ענני מי הגיד לו סוד זה כי לא ניח"ל לר"מ בזה. והיותר קשה במה שהרחיב פיו לומר וכתב וז"ל ובלא"ה אין זה נדר לר"מ והיה כי יצעק ותלי זייניה בזכותו של ר"מ לית מאן דישגח ביה וכו' יע"ש ושרי ליה מאריה לומר כדברים אלו לכמה אלפים ולרבבות מישראל שעושין כסדר הזה כי מי שעושה צדקה לעניים אל עירו ואל שער מקומו ומדליק ש"ל בבתי כנסיות ובב"מ ואומר לעילוי נשמת ר"מ ומתפלל להא דמאיר ענני כי לא ישמעו לו מן השמים דבר שאין לו שורש וענף ודבר שאין לו שחר כי הרי מצינו לר"מ בעל הנס גופיה כי הוא המלמד לשומר גוי שיאמר להא דמאיר ענני ונתקבל תפילתו חינם אין כסף ואיך בהיות אנחנו עם בני ישראל עמו ועבדיו ית"ש ועושים צדקות לעניים ות"ח כל אחד ואחד לעניי עירו כי בשביל זה שלא רצה הנותן והמתנדב הצדקה לעיה"ק טב"ת יקפיד ע"ז ר"מ ולומר כי לא ניח"ל לר"מ והיה כי יזעק בזכותו של ר"מ שלא יועיל אתמהה היא : והגם כי לא היה צריך ראיה לדברינו כי המנהג עיקר שנתפשט בכל תפוצות ישראל בערי ח"ל מזה כמה מאות שנים כשיש איזה צרה כמו חולה שמתקבצים בלא"ה העניים ות"ח לעשות סדר לימודים ומצלאין ופדיון נפש דאז בלא"ה הוא מוכרח לחלק צדקה לעניים העומדים עליו באותו פרק וגם לתת לת"ח הלומדים לרפואתו ושואלים מאתו שיתן לרפואתו וכן מה שנוהגים להדליק נרות לפני היכל ה' לרפאתו בשעת הלימוד שהדבר מוכרח בלא"ה לעשות כן ובאותו פרק הוא מדליק נר ומחלק צדקה לעניים ות"ח ובהיות טוב שתקובל. תפלתו ברצון הרי הוא מכוין לעילוי נשמת ר"מ בזה ואומר אהא דמאיר ענני וכמו כן ביושבת על המשבר שעושים כסדר הזה וכן אם ח"ו יש איזה צרה ועלילת מלך ושרים שעושים לימודים וצדקות והדלקות ומכונים כנז' וכן מי שנאבדה לו אבידה תכף מדליק נר אחד לעילוי נשמת ר"מ ועיין בס' דרך ישרה שער הסגולות ד"ף ע"א יע"ש מי שמע כזאת מי ראה כאלה שיש בזה פקפוק כלל אם מכוין כזה שלא ישמע ה' חלילה לומר כן ומי ישמע אליו דבר שאין לו שום ראיה לא מהש"ס ולא מהפוסקים והיא סברא זרה ופוק חזי מאי עמא דבר ואם שכל זה דברים ברורים ופשוטים לעיני כל רואה עכ"ז אביא לך ראיה חותכת ויש לנו אב זקן רב גדול ומפורסם הגאון חיד"א ז"ל בס' כף אחת סי' ג' אות א' וז"ל לעורר הרחמים אם יזכה להוליד בן זכר יום שתטבול האשה יתן שמן לעילוי נשמת ר"מ ויאמר קודם הריני מתנדב שמן זה למאור לע"נ ר"מ בעל הנס כדי שהקב"ה בזכות ר"מ יזכני להוליד הלילה הזה הבאה לשלום ותתעבר אשתי פב"פ מבן זכר לחי"ט ולקיימא זרע אנשים לעבודתו להא דר"מ יע"ש ובאות ג' כתב וז"ל אם נראה שנתעברה כל מ' יום כל יום יתן פרוטה לצדקה לעילוי נשמתו של ר"מ כדי שיהיה בן זכר להא דר"מ ענני יע"ש והנה מה שהעתיק לומר אלהא דרבי מאיר ענני יש להגיה דבריו וכצ"ל אלהא דמאיר ענני בדוקא וכמ"ש המקו' וכמ"ש שכן צ"ל ב' פעמים וכמש"ל ומ"מ הא קמן מבואר בדבריו כי בין לענין נדר ונדבה שמן למאור ובין בנתינת הצדקה לעניים בשתים אלו קאמר מר שיאמר לעילוי נשמת ר"מ ואלהא דר"מ ענני והרי שתים הנה נתינת שמן למאור ונתינת הצדקה דבריו ברור מיללו כי כונתו הוא לתת השמן למאור באותו מקים שעומד בו ולא שישלחנה לעיה"ק טבריא תו' וכ"כ באו' יתן פרוט' לצדק' שאין לו מובן כ"א לעני העומד אתו במחיצתו ולא שישלח הפרוטה מידי יום ביום לעה"ק טב"ת וזו ראיה ברורה ומבוררת שאין עליה תשו' ודברי אמת נכרים כי כל מה שיעשה האדם צדק' וש"ל בין בארץ בין בחו"ל הכל רצוי ומקובל לפני ה' ואין התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס מקפיד בזה אם נותנין צדקה וש"ל בח"ל ג"כ לעילוי נשמתו והכל לפי רצונו של אדם שאם יעלה. ברצונו לתת צדקה לעניים ות"ח שבעיר ואומר לעילוי. נשמת ר"מ ולהא דמאיר ענני יענהו ה' בלי ספק ומה פשע בקיום מצות צדקה משום שאמר לעילוי נשמת ר"מ ואלהא דמאיר ענני שלא יענהו ה' ומאי איקפד ליה לר"מ בזה וכי כל הנותנין צדקה נותנין דוקא למקום אחד יש עניי עירו ויש עניים בא"ץ אחרת ויש עניי א"י בד' ארצות קדושות ת"ו ואשריהם ישר דמקיימים מ"ע של צדקה ומחזיקים ידי לומדי תורה בארץ ובח"ל בעניי עירם ובעניים שבארצות אחרות ה' יזכנו להיות כמותם בעה"י ומ"ג במקומות כי בלא"ה הנתינה לעניים ולת"ח היא מוכרחת בין הכי ובין הכי לחלק לעניים העומדים אתו במחיצתו וכן שמן למאור והדלקת הנרות הוא מוכרח בין הכי ובין הכי להדליקה באותו פעם ובאותו ביה"כ שלו וא"כ מה הפסיד זה האדם בנתינת הצדקה ההיא באותו מקום או בהדלקת הנר אם יאמר לעילוי נשמת ר"מ ומתפלל להא דמאיר ענני כי לא עשה שום הפסד לעניים והת"ח שבעה"ק טב"ת כי בלא"ה הרי היה הדבר צורך והכרח לחלק אותה הצדקה ואותה הנדבה לש"ל שם באותו פרק באותו מקום וא"כ כל עושה אלה מלבד כי אנכי ערב בדבר שלא יקפיד עליו ר"מ