לב חיים פלג'י חלק ב רכו

בח"ה כדי שביום מוצאי סוכות ימצאו התינוקות מקום לישב ללמוד ואם לא יגמר בח"ה יתבטלו מת"ת תינוקות שב"ר ביום מוצאי החג איזה ימים אם בכה"ג מותר: תשובה כבר ידוע מ"ש הרשב"א ז"ל בתשובה ח"ד סי' שכ"ו בבנין בה"כ דלא הותר בח"ה והביאה מרן בב"י בסי' זה ופסקה מור"ם בהגהה וגם הריב"ש סי' רנ"ו דעתו נוטה דאפי' יש בדבר מצוה לא הותר. פש גבן דנראה דהא דמתבטלים התינוקות מת"ת אחר החג בודאי דהוי דבר האבד ע"ד שהתירו הפוסקים לכתוב חידושי תורה ואם נאמר דיש לחלק בין דבר האבד בתוך החג לאחר החג הרי מה בכך דבר האבד בודאי מקרי וע"ד שהתיר בס' הנ"מ ממש תרומת כסף סי' דאם רואים בדבר שאחר החג הוא יבא לסחורה פסידא ודאי' שרי למוכרה במועד יע"ש ומהיות טוב בקשתי שיהיו פועלים ישראלים שאין להם מה יאכל כי בודאי הוא היתר גמור וגם שיעשו בצנעא בסגירת פתח החצר של ת"ת וכן נעשה מעשה: עוד נשאלתי דמי שיש לו מה יאכל ורואה לאחר שהוא עני שאין לו מה יאכל אם מותר לעסוק במלאכה זה שיש לו מה יאכל כדי לעשות חסד עם אחרים שאינו בא מידם לעסוק במלאכה והם זה אין לו יכולת לתת מממונו אם לא ע"י זאת ההרוחה שמרויח במלאכה: תשובה אין להתיר כלל כי זה הוא מ"ש רז"ל בגמר' וכל הפוסקים דאין אומרים לו לאדם חטוא בשביל שיזכה חבירו וכמבואר מתשו' הריב"ש סי' דנ"ו בכה"ג דלא התיר יע"ש : סימן קנט אתאן לפרק זה בור"ר בענין הבדלה לאחר ט"ב כשחל במוצאי שבת דמי שהוא חולה שהותר לו לאכול ביום ט"ב יש לו להבדיל על הכוס כמ"ש הרב כנה"ג בתשו' חלק א"ח ח"ב סי' ע"ב. ויכול להוציא גם לבני ביתו עמו כמ"ש הרב ברכ"י שם בסי' זה אות ב' יע"א: ולענין אם מברך על הבשמים לכאורה היה נר' דכיון שהותר לו האכילה והשתיה מכ"ש הריח אלא שראיתי להרב מג"א שם בסי' זה סק"א אשר נראה מדבריו דאינו יכול לברך על הבשמים שכתב וז"ל על הבשמים אע"ג דמותר להריח ביום התענית דהא אפי' טעימה יש מתירין כמ"ש סי' תקס"ז דאינו אסור רק אכילה ושתיה מ"מ כיון דהבשמים באים במ"ש לתענוג להשיב נפש יתירה אין נכון לעשות כן בט"ב וכ"כ בש"ך בי"ד סי' רס"ה דלא כמ"ש בש"ע ועמ"ש לענין יוה"כ עכ"ל. הרי שכתב הרב מג"א כי מצד עיצומו של יום שהוא ט"ב הוא דלא הותר ולא משום שבא איסורו מצד הנאת אכילה ושתיה וריח וא"כ גם האוכל בט"ב שהוא מבדיל אין נכון לברך על הבשמים. אלא דנר' לדקדק דלא אסרו להריח' בבשמים בט"ב כ"א דוקא במוצאי ט"ב בהבדלה אחרי שהבשמים באים לתענוג להשיב נפש יתירה א"כ הוי תענוג ולא הותר בט"ב אבל בשאר היום של ט"ב שאינו במוצאי שבת אינו אסור להריח בבשמים וכך הם מבוארים דברי הרב בסי' תקנ"א ס"ק ט"ל ברם זה נסתפקתי אם זה ש"ך בי"ד סי' רס"ה ס"ק י"ב אשר מדבריו מייתי הרב מג"א לראיה כמבואר שם ועיין בשיירי כנה"ג מ"ש בשם הרד"א ומ"ש בס' ערוך השלחן ז"ל שם : אמנם לבי מהסס דאדרבא איפכא מסתברא דכיון דזה שמריחים על הבשמים במ"ש מתחז"ל הוא כדי להשיב נפש יתירה למה יגרע בט"ב שלא להשיב את הנפש יתירה והנפש מה חטאה שאם אמרו שהוא תענוג אינו תענוג גשמי יותר מזה שמריח בשאר היום כ"א שעושה נחת רוח רוחניי ולא ממשית וא"כ מן הראוי הוה להבא לצאת י"ח תחז"ל שתיקנו לומר יין נר בשמים הבדלה שלא יעשה שינוי בהם כיון דבלא"ה אינו נמנע מלהריח מצר איסור עיצומו של יום אלא דלמעשה איני סומך עד שאמצא ראיה נכונה לדברים אלו ועמ"ש הרב באה"ט החולה שאוכל ושותה בט"ב ומבדיל על הכוס במ"ש כהודאת הרב כנה"ג והרב ברכ"י ז"ל אם חייב לעשו' סעודה רביעית מאחר שכבר הוא אוכל ושותה א"ד כיון שהוא ט"ב שאינו זמן לאכילה ושתיה א"כ אין בו חיוב סעודה רביעית ועיין להרב א"ר בסי' זה ס"ק ג' שכתב וז"ל ודבר של תענוג אף להריח בתענית מ"מ כיון דהבשמים באים במ"ש להתענג להשיב נשמה יתירה אין נכון לעשות כן בט"ב מ"א וש"כ עכ"ל: והנה בסי' תקנ"ו ס"א כתב ובליל מוצאי ט"ב מבדיל על הכוס ואינו מברך לא על הנר ולא על הבשמים ע"כ ש"מ דעל היין ועל המבדיל מברך וכ"כ הרב הלבוש וכ"ן שהוא דעת רוב הפוס' וכמ"ש בס' ערוך השלחן ודלא כהרב זכור לאברהם שכתב שהם מנין שקול וכ"ה דעת הרב ס' תניא סי' נ"ט ד"ט ע"א יע"ש וכ"ן דעת הרב של"ה במס' תענית ד"ר ע"א שאומר הבדלה בליל ב' בברכה ועיין בס' שלחן גבוה ז"ל. ובלא"ה בעירנו אזמיר המנהג לברך ב' ברכות כדברי מרן ורוב הפוסקים וכל שיש מנהג אין מקום לחוש לס' ברכות וכמ"ש הרב זכור לאברהם וכן ראיתי שכתב הרב יד אהרן ז"ל דהעד העיד בנו דהמנהג כך ותימא על הרב זכור לאברהם דעשה מחלוקת שקיל ששה מול ששה ולפי מה שהביא הרב ערוך השלחן ואנן יד עניי הנה רובא דרובא הם האומרים לברך ההבדלה וא"כ דל מהכא ספק ברכות להקל כיון דרבים האומרים לברך ועיין בסה"ק נשמת כל חי ח"א חלק י"ד לענין פדיון בכור יע"ש מ"ש הרב מר אבי ואני הצעיר בס"ד. וכבר הכרזתי בצבור בשנה אחת שחל נדחה שלא ישכחו מלומר הבדלה בליל ב' כדי שידעו שהוקבע המנהג כך ולא יחושו שלא לברך בשו"מ וברור. ועיין בסה"ק מועד לכל חי סי' יו"ד ובהשמטות שם מה שרשמתי בס"ד: סימן קס חדשים מקרוב באו להוסיף בסליחות באמירת ענינו לומר אלהא דרבי מאיר עניני וכד הוינן בה צריך לדקדק ולומר להא דמאיר ענני דה"א בע"ז דח"י ע"א דא"ל ר"מ לשומר הזונות שאם יעליל עליו מן המלכות מאי איעביד ולימדו ד"מ ואמ"ל