לב חיים פלג'י חלק ב רכב

נידויו נידוי כמ"ש הרב כנה"ג סימן שנ"ד הגה"ט אות מ"ג יע"ש ואם יהיה שקראם מוחרמים ומנודים דאינו כמנדה ומחרים כמ"ש הרב מהראנ"ח ח"א סימן צ"ג עכ"ז חייב לפייסם ואיסורא איכא משום מבזה לחבירו כמ"ש מהראנ"ח שם. ותמהני על החטאים הלה בנפשותם כי בנפשו דיבר כל אלה לכתוב ניירות או אגרות בלתי הזכרת שמו דאיך לא ירא לנפשו לעבור על גזרת נח"ש נידוי חרם שמתא ב"מ לעשות שיטות והוללות כזה יתר על כמה עבירות ועונשים רבים שיבואו עליו ומי פתי אשר ישמע לכל זה ויעבור על דברי הרבנים גדולים צדיקים במיתתן ועיני ראו ולא זר זה למעלה מחמשים שנה כד הוינן טלייא שמי שהיה ראש הפעור לעשו' דבר זה אחרי שהיה עמו אדם ירא לנפשו וכששמע שהרבנים רבני מתא ישבו בעזרת ק"ק פורטוגל יב"ץ תלתא כחדא והחרימו בחרם הכלבו שמי שעשה כן יבא ויגיד ובת אחד שידע מזה והגיד כי סיבה לדבר הזה היה פ' ונתודע ב"מ לא עברו ימים מיעטים שאותו פלוני היה עשיר וגדול כבודו וירד מנכסיו ומכבודו ומת בעניות ובתחלואים רעים רח"ל ומכאן יראה כל הירא לנפשו שיבא ויודה על מה שעשה כי זה האיש שירא לנפשו באותו זמן אם שלא היה הוא הסיבה והיה אנוס גמור והודה על חטאתו גם נלקה בעניות לא שהאריך ימים ובניו אחריו היו זנים ומפרנסים אותו כי גדולה תשובה שמארכת ימיו ושנותיו של אדם ושומע לדברי חכמים ברכות שמים יחולו על ראשו. ואם המצא תמצא באגרות ובניירות הכתובים בלי שם לכתוב מנודה ומחורם דהיינו שכותב שאתה מנודה ומחורם בכותל המערבי שהחרימו ונידו אותך או מפי איזה חכם והרי הוא דבר שקר וכזב שלא החרימו כבר כתבתי על כיוצא בזה בתשו' לאיסטאנקייו יע"א בחדש אייר התרכ"ה דאם אמר שהוא מחורם מפי אדם גדול בתורה והיה שקר כי לא ימלט מחשש נידוי וחרם כי יחוס לעצמו כי בזה יש ב' רעות שמדבר שקר לומר כי החרים הרב למי שאינו חייב נידוי ואיסור גופיה לומר שהוא מחורם ומ"מ זה האיש אשר מזכיר חרם בכתבים ובניירות על אחרים הוא עובר בכתיבתו זאת על נידוי חרם שמתא מהרבנים הקודמים והוא בא להחרים לאחרים: והנה בעתה נתודע לי מפה קדוש אחד המיוחד שלם בתורה וביראת ה' איך היה באותו מעמד שנתועדו הרבנים סרכין תלתא עם ז' ת"ח מהגדולים שבעיר והטילו חרם הכלבו על מי שכתב ניירות ואגרות בלי שם הכותב ובאותו פרק עמד על רגליו עט"ר מורינו הרב המו' כמוהרד"א ז"ל ואמר אנחנו מתנים בפירוש כי חרם זה לא יהיה התרה באמירת כל נדרי בכל ליל יוה"כ כי מ"ש אומרים נדויינא לא נדויי וחרמנא לא חרמי אינו בכלל חרם ונידוי זה זת"ד הביטה וראה עד היכן החמירו הרבנים בדבר זה ומי זה ואיזה הוא אשר לא ירא לנפשו להיות שוטם וגס רוח לעשות כדבר הרע הזה כי בנפשו דיבר ושומר נפשו ירחק מזה ועליו תבא ברכת טוב: סי' קנג עמדתי ואתבונן במ"ש מרן בסי' שפ"ב סעיף י"ד בהגהה וה"ה אם שכרו מגזבר המלך וכו' היכא שמת המלך אם צריך לחזור ולקנות מחדש הרב חכם צבי סי' ו' כתב דצריך לחזור ולקנות מחדש והביאו הרב באה"ט ס"ק ט' יע"ש והרב י"א ח"א בהגב"י וכ"ן מתשובת הרשב"א המיוחסות להרמב"ן ז"ל סי' ר"ץ ואעפ"י שכתב שם שיש חולקים מרן מהריק"א בב"י סי' זה הסכים כדעת המחמירים וכמ"ש בס' זקן שמואל ד"ט ע"ב וכתב שכן יש לדקדק מדברי הרב הלבוש שם שכתב והרי האדון עדיין קיים וכו' והסכים להלכה ולמעשה שיש לקנות מגזבר המלך פ"ב ולחזור ולערב פ"ב ושכן עשו מעשה בשאלוניקי שהיה מעשה כך והכריזו בשאלוניקי יע"א שלא יוציאו איש מפתח ביתו עד שיקנו פ"ב משכירו ולקיטו של מלך חדש ומעשה רב יע"ש גם בס' שדה הארץ ח"ג חלק א"ח סי כ"ג די"ג ע"א הכריח שאם מת המלך ויקם מלך חדש צריך לחזור ולקנות מחדש וכן עשו מעשה בירוש' בשנת התקט"ו בחדש טבת יע"ש וכ"כ הרב פרי האדמה ח"ד בה' עירובין ד"ה ע"ב ולכן וז"ל בהסכמת כל הרבני' חזרנו ושכינו המדינה כדינה בשיור כתחז"ל בשנת התקט"ו והנה היום י"ב טבת התקי"ח בא השמועה וכו' ומלך שולטן מוסטאפה לכן חזרנו ושכרנו את המדינה לזמן מאה שנה מיום י"ב טבת קי"ח וכן היה שנטלנו מעט שמן זית אונסה אחת ואחד זכה בעד כל ישראל הדרים במדינה זו ולכל הבאים לדור מהיום עד מאה שנה והגביה השמן הנז' לזכות בעדם כנז' וכן אמר בדין עירובא יהא שרי לנא לטלטולי ולאפוקי ולעיולי מחצרות למבואות וממבואות לחצרות ומהם לבתים לנו ולכל הדרים והבאים לדור בעיר הזאת מיום זה עד מאה שנה ובהגהה כתוב וכן נעשה פה שאלוניקי וכו' יע"ש: והגם כי כפי דברי הרב גו"ר ז"ל בכלל ג' סי' ך' והרב שבות יעקב ח"ב חא"ח סי' ז' כתבו להקל מ"מ מצינו שלמים וכן רבים המחמירים ובס' מים רבים חא"ח סי' ל"ט וסי' מ' הביא מחלו' זה שלדעת הרב גו"ר והרב ש"י זל הם מקיצין ולדעת הרב חכם צבי והרב יאודה בריל בכ"י מחמירים כתב בסס"י מ' וז"ל ואין בידי להכריע ביניהם כי המחלוקת שקול דהוו תרי לגבי תרי הלא המה הרב גו"ר והרב ש"י להקל והרב חכם צבי אשכנזי והרב מהר"י בריל להחמיר אשר ע"כ נחמתי והדרנא בי שלא הייתי משתדל להתחדש השכירות בק"ק פיסא יע"א כמו שהודעתי בקונט' הנקרא פרשת העיבור והוא בסי' ל"ד מתשו' דא"ח יע"ש ואם איישר חילי הייתי מחדשו וע"י אחד מראשי לק"ק שכל צורכי צבור נעשים ע"י ומוקף הצבור מבלי ידיעת ההמון כדי שלא יהיה פתחון פה לע"ה לערער על תקנות רז"ל והדבר ידוע דאין צריך לזה דעת ההמון שזכין לו לאדם שלא בפניו כמפורסם ולהוצאת לעז על הראשונים לא חיישינן כיון שאין הדברים נראין לעין כל וכו' וא"כ כיון דאפשר לחדש השכירות בנ"ד באופן שלא יזדמנו החששות שחשש הרב בעל ש"י יש לנו לחדשו כדי לצאת ידי כלם וכו' עכ"ל ואם שהרב ז"ל כתב שהם תרי לגבי תרי אנן בדידן מצינו