לב חיים פלג'י חלק ב רכ

יה"ר שיהיו דברינו נשמעים לש"ש ועיין מ"ש בסה"ק תוכחת חיים פ' כי תשא פכ"א דק"ב ע"כ יעש"ב בס"ד: ותדע ותשכיל כי רואה אנכי ר"מ דסל"ה ד"ח ל"מ ול"מ כמ"ש בגטין ובהוריות מר ניהו גופיה הראהו לו מן השמים כי דברי חלומות יש לחוש ולעשות עיקר ובדידיה הוה עובדא ביומא דף פ"ג ע"ב במעשה דכידור דבי ר"מ בדיק בשמיה ולא רצה להאמין להפקיד אצלו ארנקי שלו וטמן אותה בבית הקברות על ראש אביו של כידור ובא אליו בחלום אביו לבנו שילך ויקחנה וכשסיפר החלום לר"מ דחאו באומרו חלמא דבי שמשי שהוא חלום שהוא ערבי שבתות וכמ"ש רש"י אין להאמין בו ובא וישב שם עד שחשכה מוצאי שבת ולקחה יע"ש הרי דאפי' באדם רשע ומתכוין לגזול היה החלום אמת ולפי ספר פתרון חלומות בסיף דז"ך והביא דבריו בס' יד ליהו סי' ל"ה דל"ו ע"ג כי החלומות של שבת צודקות יותר צ"ל כי זה שאמר ר"מ לכידור הוא כדי לדחותו כדי שלא יקדים וילך ויקחנה והכי נראה דברי הרב י"א שם כמו שיע"ש. וזה תמהני להרשב"ץ בס' התשב"ץ ח"ב סי' קכ"ח דכ"ט ע"א שאחר שהביא ל' הרמב"ם בס' המורה פ"ה מהחלק הב' כי החלום הבלתי צודק הוא בהיות כח המדמה בלתי בריא או מפני שורש יצירתו ברוע הרכבתו וברוע מזגו או מפני מזונות עבים רעים הכמות המולידים אידים עבים שחורים יטרידוהו ומפני זה מורכב מחושים אין להם מציאות כלל ועל זה אמרו ביומא חלמא דבי שמשא בטלין וזהו אומרם כאן ע"י שד כי השד השאילוהו במקום הזה ל רוח רעה מזקת ושודדת את האדם והם כולם מאין ופעלם מאפע אין ידים להם ואין לחוש להם כלל עכ"ל ואחהמ"ר קשה איך הביא סוגייא דיומא שאמרו חלמא דבי שמשא בטלין כי רצה לפ' כי מרוב האכילה אין החלום צודק שהרי הענין לפי האמת הוא דצדק החלום כמבואר שם בגמ' ור"מ שאמר הכי הוא כדי לדחותו שלא ילך ויקח ממונו וצ"י: וראיתי להרב עיון יעקב בחי' לפ"ק דב"ב די"א ע"א בעובדא בבני אחתיה דריב"ז שחלם עליהם חלום שהיה להם הפסד שבע מאות דינרים ולקחם מהם לצדקה פשו להו שיבסר דינרי ובאו מן הקיסר ושקלינהו וכו' והק' דאיך לקח ריב"ז מהם לצדקה בשביל שהרי אמרו בסנהדרין ד"ל ע"א דאם אמר בעל החלום מעות אלו לצדקה ד"ח ל"מ ול"מ ותירץ שהיה החלום אחר יוה"כ שנתכפרו העונות והחלום צודק וכו' זת"ד ודבריו תמוהים שהרי מלבד כי בכל אדם יש לחוש על החלום כשמורה רע והוא הלכה פסוקה מהש"ס וכל הפוסקים דמתענים ת"ח ואפי' בשבת ואפי' ברואה הפסד ממון בחלום נראה מסה"ח סי' תתס"ו דבשבת אינו מתענה אבל בחול מתענה וכמ"ש הפוסקים וא"כ לפדות החלום רע פודיהו ע"י הצדקה וכמ"ש במדרש קהלת ע"פ כי ברוב חלומות אם ראית חלומות קשים קפץ לג' דברים תפלה צדקה תשובה יע"ש וזהו שוה בכל אדם כ"ש וק"ו חלום אדם גדול כריב"ז שאמרו עליו בסוכה דכ"ח ע"א כי לא הניח מקרא משנה גמרא הלכות אגדות דקדוקי תורה דקדוקי סופרים קלים וחמורים הגזרית שוות תקופות וגימטרייאות שיחת מה"ש שיחת שדים ושיחת דקלים משלות כובסין משלות שועלים דבר גדול ודבר קטן דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הוייות דאביי ורבא לקיים מה שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא ע"כ ואחר כל הכבוד הזה איך יתכן לפי שהיה אחר יוה"כ היה צודק חלומו שהרי אדם גדול כריב"ז כל יומא ויומא אחד הוא וכולם שוים לטובה ומה גם כי בכלל חכמתו היה יודע שיחת מה"ש ושיחת שדים בודאי שהיה מבחין בין חלום שהוא ע"י מלאך לחלום שהוא ע"י שד כמ"ש בגמרא פרק הרואה דנ"ה ע"ב כתיב בחלום אדבר בו וכתיב החלומות שוא ידברו ותי' כאן ע"י מלאך כאן ע"י שד ובודאי כי אדם גדול כריב"ז דיודע שיחת מה"ש ושיחת שדים היה מבחין זה ועוד דאדם גדול כריב"ז לא יתכן מעולם לחלום שקר שהרי אמרו בזוה"ק פ' מקץ ד"ר ע"א וז"ל אבל זכאי קשוט בשעתא דנשמתא סלקין לא מתחברן בהו אלא מילי דאודעין ליה מילי דקשוט מילין קיימין דלא משקראן יע"ש וכ"כ הרב יערת דבש ח"ב ד"ע ע"ב דכמה רזין עילאין משיגין חכמי הדור ע"י חלום וכמו שהשיג רבינו האר"י ז"ל בעת השינה הלא בספרתו יע"ש וכבר הרב ר"א גאון ז"ל בס' מקץ סי' כ"ט כתב ליישב לאחר יד הא דקי"ל נידוהו בחלום דעושין עיקר ות"ח בשבת ושאר דברים ומצינו בסנהדרין ד"ל ע"א דאמרו ד"ח ל"מ ול"מ ויישב דהאם הוא בממונא דאוקי אחזקתיה אבל באיסורא מס' מחמרינן וכ"כ התשב"ץ בח"ב סי' קכ"ח וקכ"ט והרב זקן אהרן סי' כ"א יע"ש וכמו כן בענין מחלוקת הפוסקים לברר הלכה אם סמכינן לדברי חלומות עיין בהג"א בע"ז סו"פ אין מעמידין ברבינו אפרים שהתיר דג הנקרא בארבוטא ובא אליו בחלום שהתיר את השרץ וחזר בו ואסרו יע"ש ומה שהביא. בס' נודע ביהודה ח"ב חיו"ד סי' ל' דע"ו ע"ד מהא דאמרינן ד"ח ל"מ ול"מ לק"מ כי כיון שיש מחלוקת והוא היה מן המתירין בא אליו בחלום שהוא אסור יע"ש וכן ראיתי להרדב"ז בתשו' ח"ה סי' ב' ורפ"ו שהתיר לעשות תפילין מר"ת לרש"י ובחלום הלילה הראו שלא יפה הורה וחזר בו יע"ש ועיין למז"ה הגדול ז"ל. בס' חק"ל חח"מ ח"א סימן קט"ו שכן הוגד בחלום לאיש הירא וכו' יע"ש ומ"ש הרב ש"ך בח"מ סי' של"ג סקכ"ה להשיב על תשו' מהר"ם ב"ב במ"ש שכן הוגד מבעל החלום כי ד"ח ל"מ ועוד דלא מסתברא וכו' יע"ש יש ליישב כי ככה"ג שיש לחלוק על דינו מצר עצמו ושהוא דבר דלא מסתבר שייך לומר שהוא ד"ח ועיין בס' שם הגדולים מער' א' אות ומע' יו"ד אות דף יע"ש: והנה על מ"ש בש"ע שם בסי' רפ"ח ס"ג אדם המתענה בכל יום וכו' כ"כ בהגמ"י פ"א מה' תענית ה"ו אות ב' וז"ל מי שמתענה בכל יום ואכילה בשבת מחמת שינוי וסת צער לו ראינו כמה חסידים ואנשי מעשה שהתענו בשבת מטעם זה וכן שמעתי שהיה הרב ר' יהודה החסיד ז"ל עושה ובפסחים פרק אלו עוברין מר בריה דרבינא כוליה שתא יתיב בתעניתא בר ממעצרתא ובפוריא ומעלי יומא דכפורי אבל אי לאו כה"ג אסור וכו' יע"ש הרי נראה דקא מפרש להא דמר בריה דרבינא דהיה יושב בתענית כל ימות השנה היינו גם בשבתות וי"ט והגם דקי"ל דאסור להתענות בשבת בכה"ג שכבר נתנהג להתענות כל ימות השנה והאכילה הוי צער לו אינו אסור