לב חיים פלג'י חלק ב ריט

חלומות לא מעלין ולא מורידין ועיין גיטין דב"ן ע"ב הוריות די"ג ע"ב וכן בפרק הרואה מוכח מכמה ענינים כי החלומות שוא ידברו ושם מוכח להפך דיש לעשות עיקר מהחלומות וכן בנדרים ד"ח לענין נידוהו בחלום דצריך התרה וכמ"ש הפוסקים והטור והש"ע חיו"ד בסי' של"ד וכן לענין תענית חלום כמ"ש בברכות דל"א ובפוסקים בטור וש"ע חא"ח סי' רפ"ח הרי דיש לחות לחלומות עד שהתירו להתענות אפילו בשבת ויו"ט וכ"ן מסוגיא דחגיגה ע"פ ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא אמר רבא אמר הקב"ה אעפ"י שהסתרתי פני מהם דכתיב ודבר ה' אל משה פנים אל פנים אותם פנים אסתיר אבל בחלום אדבר בו ופרש"י בחלום בו ביום ההוא קא דייק ביום ולא בלילה שמראין לו חלום כדי שיתפלל על הדבר יע"ש הרי שנראה מזה דיש לעשות עיקר מהחלומות כשמראין ענין רע לחוש להתענות ולהתפלל כדי שיקרע רוע גז"ד וכבר עמד הרשב"א בתשו' ח"א סי' קפ"ג ותל"ב בזה ויישב דחיוב ליכא עכ"פ יש לחוש מספק ועמ"ש הרב מהרי"א ז"ל עה"ת פ' מקץ והתשב"ץ ח"ב סי' קנ"ח ומר דודי הרב המו' תנא דב"א זל בתשו' כי באה בס' חק"ל חח"מ ח"א סי קי"ח דקפ"ז ע"ד יע"ש: והנה התשב"ץ שם בתשובה ח"ב סי' קכ"ח נשאל בענין חולם חלום שאם לא יתענו הצבור באותו יום יהיו מנודים והורה המורה כי חייבים להתענות תענית צבור וקבעו ברכה בתפלת מנחה וכו' ונשא ונתן הרשב"ץ בהוראה זאת ובסוף דבריו הביא סמך להוראת המורה וכתב בסוף דבריו וז"ל ודע כי זה קרוב לעשרים שנה חלם חלום חקון בן עבו אסר היום יצא לת"ר שהצבור חייבים להתענות ג' תעניות ב' וה' וכ' והרב יצחק בר ששת ז"ל חשש לו וגזר ג' תעניות והצבור היו מלעיבים ומלעיגים עליהם וקורין אותן תענית חלום ובתפלת מנחה לא היינו מוצאים מנין כ"א בקושי ונתחרט הרב ז"ל על זה ואני הייתי מתענה והייתי אומר יודע אני בעצמי שאיני כהן ואם יאמרו לי חברי עלה לדוכן הייתי עולה ומה שהזקיק הרב ז"ל לזה הוא מה שאמר לנו כי בכלינסיה עיר מולדתו בא לו קודם הגזרה שלמה מטיש ואמר לו לגזור תענית לפי שהיה רואה שריפה גדולה בבית הרב ז"ל ולא חשש לדבריו כלל ונתחרט על זה בראותו כי בא החלום ברוב ענין וכו' יע"ש גם הרב זקן אהרן ז"ל סי' כ"א הוכיח במישור בראיות מהש"ס דיש לחוש לחלום ולהתענות אם יאמרו בחלום שיתענה אפילו בשבת כי חמירא סכנתא והביא ענין זה של הרשב"ץ ואם הרבנים הגדולים הללו הריב"ש והרשב"ץ נתנו לנו מקום דיש לחוש לחלום אפי' מאינשי דלא מעלי וקרוב להיות משומד כמבואר אנכי הרואה דיש לומר עדיפה מינה אפי' גוי גמור שחולם חלום רע כל דקים לן בגויה דלא משקר מהימן שהרי מצינו בשאלתות דר"א גאון ס' מקץ סי' כ"ט דאפי' שפחה ועבד וקטן עושים עיקר מהחלום שחלם יע"ש וא"כ גם בגוי אי מהימן ליה כבי תרי יש לחוש כמ"ש הרשב"א ח"א סי' קי"ח הביא דבריו הרב כנה"ג באה"ע סי' קט"ו הגה"ט אות כ"ח והרב מ"ל בהל' אישות פרק כ"ד הי"ז וכמ"ש בספרי סמיכה לחיים חלק אה"ע סי' ט' דט"ל ע"ב יע"ש וכן מבואר בזוה"ק ס' ויקרא דכ"ה ע"א ובס' שם הגדולים ח"א מער' אות י"ג כתב וז"ל ומן האמור מפורש דהוו רבוואתא קמאי ובתראי זהירי וחיישי בחלומות ולא עוד אלא אפילו לחלום עכו"ם כמבואר במדרשים וכמ"ש מהרח"ו ז"ל במגילת סתריו כ"י יע"ש ועמ"ש בעניותי בתשובותי במקום אחר יעש"ב בס"ד: וזה ראיתי ואספדה מעשה שהיה כי בשנת התר"ג ליצירה חלום חלמתי שהיו אומרים לי כי בחדש אלול משנתינו זאת יעשו תשובה בכל מקום שישראל מצויים ויתענו תענית צבור וכן היה ששלחתי אגרות בכל המקומות ושלי"ת נשמעו דברי בכל מקום ועשו התעוררות תשובה ברבים ובפרט בעוב"י קושטא ושלוניקי וטאראבולוס עשו עד להפליא והודו לה' כי טוב כי ע"י זה נתבטלו כמה גזירות קשות ורעות וכדתנן תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות ויפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב ועיין בזוה"ק ס' שמות ד"ו ע"ב וז"ל ר"ח אמר תלתין יומין עד לא ייתי תוקפא לעמא בארעא או עד לא תיתי תבירו לעמא דארעא מכריזי בעלמא מילה ולזמנין דאתמסר האי מילה אפומיה דרביי ולזמנין לאינון בני נשא דלית בהו דעתא לזמנין דההוא מילה אתמסר בפומא דעופי ומכריזי בעלמא ולית מאן דישגח בהו כד עמא זכאין אתמסר ההוא מילה לאינון רישין זכאין דעלמא בגין דיודיעו לון ויהבין למאריהון וכד לאו אינון זכאין וכדאמרן עכ"ל: והנה בעתה נ"מ ס' השומר אמת לרב חביבי. אברהם אוהבי. נר"ו ושם בסי' כ"ו אות ז' כתב וז"ל תענית חלום בקהל אומרים עננו וקורין ויחל התשב"ץ ח"ב סי' קכ"ח ורמזו כנה"ג סי' תקס"ח מהגהות הרי"ף וכ"כ הרב זקן אהרן והביאו הרב ברכ"י סי' תקע"ו ובפה העירה נעשה מעשה באלול תר"ג עפ"י כתב גדול אחר מעוב"י אזמיר יע"א עטרת החיים ועיין להרב חיד"א בשה"ג ח"א ד"ב ע"ב יע"ש גם במכתב שלח לי הרב ראש אב"ד מקודש הרב המופלא כמוהר"ר אליעזר די טולידו נר"ו וז"ל ועל ענין החלום ששרטט וכתב מני"ר נר"ו. ידיע ליהוי למני"ר נר"ו איך תכף שקבלנו כתבו הבהי"ר בה שעתא רעדה אחזתנו ובה שעתא ישבנו כל הרבנים וקצת ממעלה שרי וטפסרי וגבירי עירנו קושטא יע"א וגזרנו תענית צבור והרבינו בסליחות ותחנונים וצדקות ופדיון נפשם ושלי"ת כל ישראל בקדושה ובטהרה רובם של ישראל למדו בישיבות ולא הלכו לשוק למשא ומתן ותקובל ברחמים וברצון בע"ה וגם כתבנו כתבים לכל המקומות אשר סביבותינו כאשר כתב מני"ר נר"ו בכתבו הבהי"ר וזה קצת ימים ששלחו לי לשמי מעלת הרב מ"ד מאנדרנופולי יע"א נר"ו ומעלת הרב מתא ברוסא יע"א נר"ו וגם שאר הרבנים הי"ו משאר המקומות כלם בפה מלא שקיימו וקבלו עליהם ועשו תענית צבור בתפלות ותחנונים וצדקות ובע"ה שתקובל ברצון זת"ד הרב הנז' נר"ו אשריהם ישראל שהם שומעים לקול מורים ובזה יזכו ויחיו להיותם שמורים לדור דורים. ועל דרך שאמרו בר"ה דנ"ה ע"ב אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים ק"ו קטנים לגדולים פריך ק"ו חיובא הוא לא מתוך שהגדולים נשמעים לקטנים נוהגים הקטנים ק"ו בעצמן יע"ש