לב חיים פלג'י חלק ב כב

בלחש אין אומר כן לא בחזרת ש"ץ כאשר לימדנו להועיל הרב מוהר"ש ויטאל ז"ל בשם מר אביו רבינו הרב מהרח"ו ז"ל כי בינו לבין עצמו היה מתפלל כדרכו דרך הקדש אכן בשהיה ש"ץ לא היה משנה ממנהגם. אעפ"י שהיה בהם דברים שהיה מקפיד עליהם שלא. לאומרם כשהיה מתפלל היה אומרם שלא כרצונו וכמש"ל וכן אנכי נוהג בתפילת מוסף שבת שיש ב' נוסחאות דיש אומרים תקנת שבת בנוסחת רב עמרם גאון ורב. סעדיא גאון והרב שבולי הלקט כמ"ש הטור בא"ח סימן רפ"ו ורבינו האר"י ז"ל ורבותינו בעלי התוס' ונוסחת הרמב"ם בסדר תפילות האבודרהם ודעימייהו הוא למשה ציוית ויש בעירינו אזמיר יע"א בתי כנסיות שאומרים תקנת ויש בתי כנסיות שאומרים למשה ציוית וכשאני מתפלל בק"ק אורחים שמנהגם לומר למשה צוית בלחש הנני נוהג לו' שלא כמנהג' תקנת שבת אכן בחזרת ש"ץ לומר למשה ציוית ואפי' בזמן שנשרפו הבתי כנסיות ובאו כל יחידי ק"ק אורחים להתפלל בביתי כי ביתי בית תפילה יקרא עם כ"ז לא רציתי לשנות מנהגם כאשר אזהרה שמענו מפי סופרים ומפי ספרים שלא לשנות שום מנהג שנוהגים בענין תפילה וכיוצא. בזה ראיתי להרשב"ש בתשו' סי' רנ"ג שכתב על מה שנהגו במזרח לומר ברכת השכיבנו בלא ברכתה והביא ממ"ש רמ"ע ז"ל שלא היה אומרה כלל כשהיה מתפלל בינו לבין עצמו אבל כשהיה יורד. לפני התיבה היה אומברה יע"ש וכן ממ"ש הרב ברכ"י א"ח סימן קי"ז אות ח' יע"ש הרי דאין מקום לשנות המנהג שנהגו בסדר התפילה ובפרט כשלא יש הקפדה שהוא הפך הדין ואיך יכולים עתה בדור יתום כזה לקום ולשנות ממנהג שנוהגים הצבור בסדר תפלתם בלי משען ומשענה שנראה שהוא הפך הדין ואין להם על מה שיסמוכו כלל וכלל לא ואם באו איזה מבעלי בתים ודלת העם לשנות המנהג ממה שעלה רוחם. אשר בדו מלבם הרי כבר הוכיח ע"ז הרב מוהריק"ש ז"ל בס' אהלי יעקב סי וי"ו ד"ט ע"ב דמנהגים שבדו מלבם העומדים במקומות הנז' מבלי סמך כלל וכמה פעמים ראינו חילופים בדבריהם ככל העולה על רוחם לקרב או לרחק יע"ש וכ"כ הרב עין משפט בא"ח סי' א' במנהג שנהגו לשורר במוזיק"א בקריאת שמע שאחר שהרחיב הדבור כי לא יפה עושים ואין שורש למנהג כתב בד"ח ע"ב וזל כ"ש במנהג סתם דלא ידעינן אם הוקבע עפ"י. גדולים דשמא מאליהם נמשכו הש"ץ לנהוג כן והתחילו מעט ונמשכו אחר זמן הרבה ומה שלא מיחו הקודמים שמא כ"א קבלו מהם או ידעי דלא מקבלי ומפני כך לא מיחו או לא נסתייעא מילתא להם למחות ומקום הניחן לאחרוני' להתגדר בו וכו' יע"ש וגם הרב מהרד"ף ז"ל בספר מכתם לדוד חא"ח סי' יוד' כתב לבטל מנהג זה שי בד"ך ע"א וזל ואם מכח מנהג אתו עלה כבר הארוכה למעניתם הרבנים המובהקים כהני ה' אילין נטורי קרתא להוכיח במישור דהא לא הוי מעיקרא מנהגא כלל חדא דמעולם. לא היה זה מנהג קבוע בעיר אלא אדרבא מיעוטא הוא דהוו נהיגי הכי ואינהו נמי כבר אבדה חזקתם מאחר שהרב המנוח מוהרמ"ש ויואנטי זלה"ה מאריה דאתרא כשבתו על כסא ממלכתו אף הוא ביטל ועקר את המנהג לגמרי מכל החי בכחו הגדול כל ימי חייו הנה כי כן אף כי אחר מותו חזר ונעור בקצת חזני מתא המנהג הקדום בש'יר נפו'ח לא משגחינן בהו לגבי רובא ואו' יע"ש ועיין בספר קרית שמע כמה פסקים על זה יע"ש וא"כ כמו כן יש לומר בנ"ד שלו שיצאו כת חדשה לשנות ממנהג הקדמונים בלי שום משען ומשענה כ"א שבדו בלבם בלתי שורש וענף מה מקום להקרא זה מנהג אפילו אם ינהגו שנים רבות וכ"ש כשמתחילה הנהגתם מתריס בהם שלא יעשו כן שהוא הפך הדין ולא שמעו כי בכה"ג אין בו דין מנהג אפי' יעבור שנים רכות כיון שמתחילה נעשה ע"י שילוחי צבור באין מבין וכבר מיחו בידם שהוא שלא מן הדין או לא היה כח בידם למחות שהיו עשירי עם ידם במעל והיא מידעא רבה לדור דורים וזה פשוט וברור וככל הדברים האלה מצאתי להרב בית חדש בא"ח סימן רס"ז סעיף ג' שכתב וז"ל. וכ"כ במנהגים וכך נהגו קדמונינו מעולם כפי מה ששמענו וקבלתי מרבותינו אבל בדורות האלו נוהגים לאומרו ולא ידענו מאין הונהג לנהוג הפך דברי רבינו והמנהגים ולבי אומר לי כי דבר זה וכיוצא בו הגיע אלהינו משלוחי צבור שאינם מהוגנים שמקבלים בכל קהלות בשביל שהם משוררים להם בקול נעים אעפ"י שאינם בקיאים ואינן יודעים הלכות תפילה ויד העשירים תקיפה על חכמי הדור גם בזה אבל הגון הוא לחזור המנהג על כנו הראשון וכבר נוהגים כן מקצת ש"ץ ההגונים והיודעים ורוב הלומדים ומודים על האמת יע"ש הא קמן ככל אשר כתבנו כי אלו מנהגים המונהגים בסדר התפילות שאינן הגונים הם מתהוים משלוחי צבור שאינם בקיאים ויד העשירים תקיפה על חכמי הדור ואין זה תורת מנהג כלל ויש לבטלה ולחזור למנהג הראשון וכדברי הרב"ח ז"ל ואין לומר דאפשר שיהיה הענין שהרוצים לשנות מנהג הקדמונים הם רבים והבאים למחות שלא לשנות הם מועטים וא"כ יכול לכוף להמיעוט הא נמי ליתא שהרי כתב הרב משא מלך ח"ב סימן ב' וח"ה סימן ב' בלשונות המנהג אפילו יחיד יכול למחות יע"ש וכ"כ בשמו הרב כנה"ג בח"מ סימן ר"א הגה"ט אות כ"ב בלתי חולק כמו שיע"ש. וכן דעת הרב הגדול מ"ז אור היר"ח ז"ל בס' חקרי לב חח"מ ח"ב סימן כ"ד דל"ו ע"א בטעם ה"ז וז"ל ומ"ג שי"ל דבמקום שבאים בטענה שרוצים מינוי ממינים כמנהג כמאז ומקדם כ"ע יודו לשיטת הרב בצלאל אשכנזי ז"ל בתשו' סימן כ"ד דלכ"ע אין הרוב כופה למיעוט והרא"ש ח"א סימן ק"ב נסתייע בנ"ד מדברי הרב אלו וכ"כ שם בח"ג סימן וי"ו יע"ש וא"כ כתב מז"ה ז"ל במינוי ממונים כ"ש וק"ו לומר כן בשינוי מנהג הקדמונים דאיכא טעמים רבים בכלל זלזול לראשונים שתקנו כאשר כתבנו משם הרבנים הנ"ל דודאי דאפי' יחיד אחד וכ"ה דעת גדול אדונינו הרב הגדול כמוהרי"ם ז"ל שפסק כן בשינוי המנהג דיחיד אחד יש בידו כח למחות שלא לבטל המנהג אפי' שהיה צר זכות עפ"י הדין לבטלה וגם הרב מורה צדק מסכים לבטלה עכ"ז בשביל אחד שלא רצה לבטלו דקי"ל דיחיד יש כח בידו למחות שלא לבטל המנהג פסק את הדין כן שאינם יכולים לבטלו כמ"ש בעניותי בסה"ק חקקי לב ח"א חא"ח סימן ו' ד"ז ע"ב וכמ"ש לעיל וא"כ גם הכא בנדון דידן לא מבעייא אם המוחים יהיו רבים אלא אפילו יהיו המוחים יחידים נגד רבים לא נאמר בזה אחרי רבים ושהרוב כופה למיעוט כי בשינוי המנהג ממה שנהגו מקדם יחיד מוחה וק"ל.