לב חיים פלג'י חלק ב כא

וראיה ברורה שעל ידי זה שיהיה מחסר שיהיו אומרים בכונה וא"כ מה הועילו חכמים בתקנתם לחסר דברים משום כונה ולא יהיו מכוונים זת"ד מז"ה ז"ל הרי דברי למצוא פתח וטעם לחסר ולבטל ממנהג הראשונים שסידרו לנו סדר התפילות הוצרך להיות מכוונים ועתה רואה אנכי דבדברי הרב מ"ז ז"ל נמצא כתוב בתשו' בשמים ראש הלזו שסיים וכתב וז"ל והלואי ויאמרו רוב העולם רק מעט בתפילות שחרית וערבית לבד ובכונה אבל ריבוי דברים שבוטים ואינם יודעים מה בוטים כמעט שאחשוב לאט שנעשה הדברים בפיהם בקול הברא בעלמא אלא שא"א להביא לדרך זה ואינו סומכים ע"ד רז"ל בתלמוד ירוש' מחזקינא טיבותא לרישא וכו' כי כרע מדנפשיה אבל אין מדקדקים על הצבור בזה שהם מחסרי מקצת תפילות וכשם שאנו סומכים על מה שאמרו ודגלו עלי אל תקרי לא ולגלוגו ומניחים אותו להתפלל בלה"ק אעפ"י שאין יודעים המלות כצורתם ולפעמים מחרפים ג"כ ח"ו בא ונסמוך ג"כ על הדרש כמו שהוא על הדרך שהוא יותר כולו הכתוב ודלוגו עלי אהבה דילוג עליו אהבה וכבר אמר ר"א ב"ע יכולני לפטור מדין תפילה עכ"ל הרי מבואר שהוא מצדד לחסר ממקצת התפילות ובנה יסודו כדי שידעו מה שיאמרו ולכאורה היה מקום להביא ראיה לסברא כת חדשה אשר ביקשו לחסר מהפיוטים ולקצר בסדר התפילות אבל הרואה יראה דליכא ראיה כלל דמלבד מ"ש הרב חיד"א ז"ל בספר טוב עין וכמש"ל עוד בה דלא אמרו הרב ז"ל כ"א לתת טעם למה שנהגו מזה זמן רב אבל לכתחילה להיות מתחילים מעתה ומעכשיו להיות נוהגים מנהג מחדש לחסר בסדר התפילות ממה שהיו נוהגים לא התיר הרב ז"ל לכתחילה וכמבואר מדברי התשובה. כי כן הדבר צריך אצלי תלמוד והרי אפילו כמה מנהגים זרים שנהגו יש לנו לבקש טעמים וללמד עליהם זבות לקיימם כאשר כתבו מוהריק"ו שורש ט' והרב מהר"י הלוי כלל ב' סימן ט' וכלל ה' סימן ל"ח וסימן מ"ב והרב משאת משה ח"א ח"מ רס"י טו"ב יע"ש וכמ"ש בספרי סמיכה לחיים סימן ה' ובסה"ק חקקי לא חא"ח סימן ו' ד"ח ע"ד יע"ש בס"ד כ"ש מנהג כשר וישר מימות עולם ושנים קדמוניות שיבואו לבטל דאם באמת חובה עלינו ללמד זכות על מנהג שנהגו להקל כ"ש שיש לנו ללמד זכות ולהעמיד מה שנהגו לחומרא שלא להקל כנגדם למימר כי שגגה היא כיון דלקושטא דמילתא יש לסם על מה שיסמוכו וכמבואר בדברי הפוסקים ובס' משאת משה ח"א חא"ח סימן ג' ד"י ע"א יע"ש ומצינו שהזהירו הפוסקים על כל רב ומורה צדק בעירו כשרואה איזה מנהג שהתחילו להתנהג שהוא זר ושלא מן הדין תכף יש לו לרב ולמורה צדק בעירו לקום. כגבור לבטלו קודם שישתרש המנהג דאל"כ בכל יום יתחדשו מנהג אחד מנהג ויתבטל התודה לגמרי כמ"ש הרשב"ש בתשו' סימן תי"ט וכמ"ש בסה"ק חקקי לב חא"ח סימן וי"ו די"א ע"ג וחיו"ד סימן ט"ל דמ"ב ע"א יע"ש ובמקומות רבים בס"ד וכן מתבאר מתשו' בשמים ראש סי י"ט ובתשו' שבות יעקב ח"ב חא"ח סימן ו' יע"ש ועוד דאפילו במנהג שלא ידענו מנהגם הואיל וכן נהגו ראשונים ז"ל ראוי לנהוג כמותם כמ"ש הרב מקור ברוך סס"י י"ב דטו"ב ע"ב יע"ש ועו"כ שם סי' כ"ד. בענין שינוי מנהג לברך קודם קידושין או אחר הקידושין שכתב וז"ל וא"כ מאן רב גובריה לשנות מנהגם וכ"ש בהיות בעיר ואם בישראל עיר שאלונקי יע"א נוהגים וידוע כי הם נגררים אחריהם בכל מנהגיהם ודאי דהמוחה במנהגם של בני העיר הזאת ראוי לגעור בו ואין זה אלא מאותם שרוצים להתייהר בפני ע"ה וכו' יע"ש וכ"פ הרדב"ז בתשו' ח"ג דפוס פיורדא סימן תקל"ב שאחר שאין ביד שים רב גדולי בדורו לשנות שום מנהג כי מי לנו גדיל כרב רבן של כל בני גולה היה ועכ"ז לא ביטל מנהגם ואפילו כנגד ההלכה אזלינן בתר המנהג היכא דהמנהג הוקבע עפ"י חכמים של המקום כמ"ש במרדכי פ' הפועלים ומוהריק"ו סימן ט' ותמצא כמה ראיות שאין לשנות שום מנהג וכ"ש מנהג כזה שהוא לתת כבוד לשמו להקדישו ולהעריצו והוקבע זה המנהג על פיהם זה קרוב לת"ק שנה שתברם מחבריהם וכו' עוד יש בזה משום לא תתגודדו לא תעשה אגודות אגודות שהרי שאר קהלות נוהגים כמ"ש במחזורים בלא גרעין ותוספת וכו' יע"ש והאמת הוא כן כי כל מה שחששו שלא לשנות מנהג אפילו אינו מתקן בעבור חשש מחלוקת וכמ"ש בשם הגאון ז"ל וכמ"ש בתשו' מוהריק"ו הנ"ל וכ"כ הרב ב"ד של שלמה מא"ח סימן טו"ב דמ"ג ע"א יע"ש וכן פסק הרב יכין ובועז בתשו' סוף סי' קי"ח ד"ל ע"ג וז"ל א"כ האיש אשר בא לשנות מנהגכם בהפטרותיכם לא ביארתם השינוי הזה מהו מ"מ אם מנהגכם באיסור ראוי לשמוע אליו ואם אין בו איסור אין בידו כח ורשות ויכולת לבטל מנהגכם כי יש מקומות קרוב ץ חלוקים במנהגותיהם וסידור תפלותיהן והפטרותיהם ובהלל ובזולת זה והכל לפי המנהג ונהרא נהרא ופשטיה וכבר אמרו בירוש' כל הלכה שהיא רופפת בידך ראה איך הצבור נוהגים המנהג הנח להם לישראל אעפ"י שאינם נביאים בני נביאים הם כדאית' בפסחי' שם פרק שו דבריהם והחולק על זה דאוי לכוף ראשו כהגמון לשמוע דבריכם ויתר ההמון וכו' יע"ש: הרי מבואר מדברי הרב ז"ל דכגון דא דנ"ד שבאים לשנות מסדר התפילות להוסיף ולגרוע דבר שאין בו משום איסור כלל אין בידם לשנות וכן הוא דעת הרב הגדול מז"ה אור היר"ח ז"ל בספרו הבהיר חקרי לב ח"א חא"ח סו' סימן ע"ג דלק"ח ע"ד שאחר שהביא ס' הפוסקים ראשונים ואת אחרונים דס"ל דבמוסף שבת ור"ח יש לומר סמוך לחתימה מעין חתימה וחוקי שבתות ור"ח להם קבעת וכו' וכתב וז"ל ויש גם הרשב"א והרא"ה והרמב"ן ושאר הראשונים כך דעתם וגם התשב"ץ העיד על המנהג וכן המשאת בנימן דבספר"ד וערי המערב ואשכנז כך המנהג ג"כ לא מצאתי כלל סמך למנהגינו כי ע"כ זה דרכי בשאני מתפלל בלחש להוסיף בחתימה כי בעמך ישראל וכו' עד שנמצא סמך למנהגינו עכ"ל ועיין בס' בית מנוחה דרל"ה ע"ב אות וי"ו מה שהשיב ע"ד הר מ"ז ז"ל יע"ש ולע"ד דברי מז"ה שרירים וקיימים ומה שהביא מדברי הרמב"ם בסדר התפילות לא שמא מתיא שה"ב ש"ץ דר"ל ע"ד הזכיר לדברי הרמב"ם ולדברי מז"ה ז"ל בהדי אהדדי וכבר כתבתי בזה במ"א יע"ש ואכמ"ל הרי נראה מדברי מז"ה ז"ל שהגם שנר' לו לפי הדין להוסיף בנוסח התפילה כפי מה שמצא בראשונים ואחרונים עכ"ז לא החליט המאמר לשנות מנהג הצבור לו' בחזרת ש"ץ כן כיון שהוא נגד המנגנא דקי"ל דאין לשנות אלא דוקא בינו לבין עצמו בתפילה