לב חיים פלג'י חלק ב ריח

להרב ב"ד חא"ח סימן קי"ד ובספר מטה יאודה סי' זה סק"ד דפ"א ע"א יע"ש: ודע דמי שחלם חלום רע שחייב להתענות והוא חולה ואין בו כח להתענות נראה שהוא פטור וכמ"ש הרב כנה"ג לעיל סימן ק"ל דעוברות ומינקו' שחלמו חלום רע דמסיק שלא תתענ' מפני הסכנ' וספק נפשות להקל וכן היה מורה ובא יע"ש ועמ"ש הרב מגן שאול סי' ך' במניקת שחלמה מאותן שמתענין עליהן יע"ש ונראה דאם אינו יכול להתענות כה יעשה ד' דברים שסימנם כפר"ה והוא כפרה דהיינו תרנגול לזכר ולנקבה תרנגולת כסדר שעושין באשמורת יוה"כ ופדיון מק"ס פרוטות דחמנות לעשות צדקה וחסד ורחמנות בגופו ובממון והוא סגולה נפלאה לקרוע רוע גז"ד כמ"ש בשבת דף ע"פ ונתן לך רחמים ורחמך כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים הטבה היינו הטבת חלום בפני ג' אוהביו וכבר נדפס מחדש ס' הטבת חלום בספרי הקטן עתרת החיים סימן ל"א יע"ש. וכן אמרו בירוש' פ' חלק סימן ט"ז ובמדרש קהלת ע"פ כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא אמר רבי אם ראית חלומות קשים החזיונים קשים והפוכים או שאת מתיירא מהן קפוץ לשלשה דברים ואתה ניצול מהם דאמ"ר יודן בשם רבי אליעזר ג' דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הן תפילה צדקה תשובה ר' מונא אמר אף לתענית ר"ח ורבי יוסי אומרים אף שינוי השם ושינוי מעשה יע"ש והרב אדני פז סימן ק"ל סעיף א' כתב וז"ל ואני אומר ליתר שאת דילמא הבא ח"ו עי"ז לסכנות החלום לא תאכל בשר ולא תשתה יין באותו יום ולא תנהג עצמה באותו יום מיני שמחה ולא תכנוס לשום סעודה ותתן צדקה לפי ערבה ותקבל על עצמה כשיגיע יום אשר תוכל להתענות תתענה ואז מחשבה טובה מצרפה למעשה כמ"ש הקב"ה לדניאל יע"ש אך לא זכר שר מדברי רז"ל אלו: וחזינא בצואות ר"י החסיד ז"ל סימן ט' וז"ל הרוחות של מתים משוטטות בעולם לשמוע מה גזירה יצאה לעולם ולפעמים אומרים לחיים לבא עמהם אם מתרצים אז הוא או אחד מזרעו ימות אלא יש לומר להם בעבור הקב"ה איני רוצה לבא עמכם ולא עם מתים אחרים ולמחר ילך על קברם ויחלץ מנעליו וישתטח על קברו וישביעוהו כמו כן ויאמר בעבור הקב"ה החפץ בחיים שלא תבא עוד אחרי ולא אחר זרעי ולא אחר שים בר ישראל או בת ישראל לא אתם ולא שלוחכם כי חפצי בעה"ז ולא באותו העולם כן יאמר ג"פ בלא מנעלים וי"א ג' ימים ויצום אותו היום עכ"ל ואם אירע חלום זה בשבת נראה לע"ד שלא יוכל לילך על הקבר בשבת ואפי' אם הוא תוך העיר ובתוך התחום וכ"ש אם הוא חוץ לעיר ולענין התענית אם דברי הרב ר"י החסיד ז"ל הוא בדוקא שכתב שיצום אותו יום שהולך יכול להתענות בימי החול באותו יום שהולך לבית הקברות והנה ציין שם בסוף ל הצואה הזאת ועיין סימן רל"ו וסימן רל"ז וז"ל הספר החסידים בסימן רל"ז הרואה נכרי בחלום או נכרית שכבר מתו ואומר לו לבא אחריו או אם יהודי בא לאדם אחד אז יש לו לילך על הקברות וישביענו שלא יבא אחריו ויבקשנו אבל אם הוא למרחוק ולא יוכל ללכת שם או נכרי ולא יוכל ללכת שם כי אין ידוע אנה קברו וירא ללכת שם יחקור איש יהודי ששמו כשם נכרי שבא אחריו וילך על קבר אחר ששמו כשם של אותו שבא אחריו הן אם הוא יהודי או נכרי וכן אם יהודית או נכרית תלך על קבר יהודית או נכרית ששמה כשמה ויבקש לנפשה ואם נכרית תשביע לנפשה ותאמר לה היא משבעת אותה בשבועה שלא תבא אחריה וכל אשר נקרא בשמה שלא יבואו ואני פלוני או פלונית בת פלונית איני רוצה לבא אחריך ולאחר כל אשר נקרא או נקראת בשמך ולא אחר שום מת או מתה ועל זה אני משביעכם ואבקש מכם כי אני רוצה עוד להחיות שנים רבות ואת או אתה הנקראים בשם הבא אחרי תלכו ותאמרו לאותה בשמה פלונית בת פלונית או פלוני ב"פ שלא יבא אחרי ואיני רוצה לבא אחריה וגם היא לא תבא אלי והוא שלשה פעמים בקול שנשמע ד' אמותיו עכ"ל וכתב הרב המפ' ז"ל הרואה וכו' וישביענו שלא יבא אחריו ויבקשנו ר"ל אם נכרי שיכול להשביעו ישביענו ואם הוא ישראל ואינו יכול להשביעו כשמת ישראל ע"כ יבקשנו וכו' יע"ש ויש להשיב ע"ד שהרי מדברי הרב רי"ח ז"ל שכתב בסתם הרוחות של מתים וכו' ולפעמים אומרים לחיים על מתי ישראל הוא מדבר וע"ז כתב בפירוש וישביעהו הרי דגם על נשמות ישראל שייך להשביע שבועה וצ"י: ותבט עיני להרב קרבן מנחה סימן שפ"ו דכתב ואני כשרואה יוה"כ עושה יו"ט דרמז שמתכפרין לו עונותיו וכ"ש בשעת הנעילה והביאו הרב באה"ט בסק"ח יע"ש ויש להקשות עליו ממעשה רב שהוא כתוב בס' מגיד משרים למרן ז"ל בישעיה סימן מ' דמ"ז ע"ד וז"ל אור יום א' של ר"ה חלמתי שהיה ליל מוצאי יוה"כ ולא הייתי ניכר שאמרנו ביום ס' עבודה ולא וידוי הרב ש"ט הרדוטל והייתי נפלא על הדבר והייתי אומר בלבי שמא ישנתי בעוד שהקהל היו אומרים ואח"כ נזכרתי שלא התפללנו תפלת נעילה והייתי משתדל שנחזור להתקבץ כדי שנתפלל תפילת נעילה והייתי אומר בלבי שאעפ"י שחשכה עדיין עת הוא לתפלת נעילה וכו' ואמר לו המגיד למרן ז"ל על חלמא דחזית חית לך לאתענא יומא דין קדישא ולאשלמא ליה וכו' והכי תצום תדיר כל יומא קמא דר"ה וכו' יע"ש הרי מעשה רב שחלם מרן הקדוש בליל ר"ה שהיה יוה"כ בשעת הנעילה ואמר לו המגיד למרן זל שיתענה ומי לנו גדול ממרן הקדוש ז"ל והמגיד לו שהגידו כן מן השמים כי בודאי כן צריך לעשות והוא ברור ונראה פשוט לומר דאם חלם חלום שהיה ליל מוצאי יוה"כ אין צריך להתענות כלל ואדרבא יעשהו יו"ט שהרי כבר עבר עליו יוה"כ והוא סימן שנמחלו לו כל עונותיו וענין זה של מרן הקדוש היה שהחזיק אותה שעה שחלם לעת נעילה שחלם שעדין לא התפלל תפלת נעילה וביקש לומר תפלת נעילה א"כ הו"ל כרואה יוה"כ בשעת הנעילה שיש לו להתענות והוא ברור וכתוב בס' מגיד משרים למרן ז"ל ס' ויקהל ד"י ע"ג וז"ל עוד אמר לי יפה הורית שלא להתענות בשבת אלא על אותן ג' בלבד ויפה הורית שלא להתענות בשבת על שחלם שנפל ס"ת מידו שאין להתענות אלא על אותם בלבד ואעפ"י שיש מחלוקת בא' מהם גם בו מתענים דג' שהם ארבע הם עכ"ל ורבים אינם חוששין לעשות תענית חלום אפי' בחול ואפי' הטבת חלום אינן משגיחין לעשות וסמכו עצמן משום דאמרו בסנהדרין דכ"ט דברי