לב חיים פלג'י חלק ב רטו

דעתו בענין הימים איזה ימים עדיפי מימות השנה אם הוא יוה"כ או פורים או שאר הימים ובעה"י במ"א נעמוד על זה בפרטות: ואולם לענין מאי דקמן משום אין מעבירין על על המצות שכתב הרדב"ז הוו בה רבנן בתראי ה"ה הרב חכם צבי סימן ק"ו ובספר מגיד מראשית בדרך הקדש ד"ד ע"א הרב לקט הקמח בא"ח די"א ע"א הרב במהרי"ך זל בהגהה לס' מ"ל בהלכות מגילה פ"א הי"א יע"ש ארעא דרבנן מער' א' אות א' יע"ש ועיין להרב חות יאיר סימן ט' ובהשמטות שם שהזכיר לתשו' הרדב"ז הלזו וכתב וז"ל ולעד"ן דטעם פן ימות עדיף ואפשר דזהו הטעם דזריזין מקדימים למצות יע"ש והרב הגדול מ"ז ז"ל בס' חק"ל חא"ח סס"י ק"ה השיב ע"ד הרב חו"י אלו ועיין בס' ברב"י א"ח סימן ץ' ובמ"ש עוד שם סימן כ"ה ועיין למז"ה הגדול כמהראב"ע ז"ל בספר בתי כנסיות א"ח סימן ץ' דכ"ד ע"ב יע"ש ובספר עושה שלום מע' א' די"ד ע"ג יע"ש ובספר יד אהרן א"ח סימן ץ' בהגב"י ובספר מאמר מרדכי שם סקי"ב שערי חיים להרב הראנ"ח די שיגורה ז"ל לימוד י"ב דכ"ח ע"ד חקרי אבות פ"ב מ"א יע"ש ועיין עוד להרב חוות יאיר סימן י' וסימן י"א פרי הארץ ח"ב סי' ב מכתם לדוד חיו"ד סימן מ"ד יד שלמה דרוש ד' לשבת זכור דל"ג ע"א יעיר אוזן בעין זוכר מער' א' אות טו"ב יע"ש ובספר שאלת יעב"ץ ח"א סימן ח"י יע"ש ועיין בספר נ"מ זה שמו אהלי יאודה להרב מהר"י הכהן נר"ו וראיתי במער' א' דכ"ה ע"ג שפלפל בחכמה בענין זה בסוגייאות הש"ס והמפרשים ז"ל ולא זכר שר מדברי הרבנים הנ"ל כלל וצ"י: ולעד"ן דאין לך יום בכל ימות השנה גדול יותר מאד לענין לצאת מבית האסורים כדי להיות עם הצבור כשבת זכור לכ"ע דהוי מד"ת כי אי אפשר לקרות בתורה ביחיד ולא להביאו לס"ת בבית האסורים וא"כ כדי לקיים מ"ע בקס"ת בצבור לשמוע פ' זכור הוא היום הגדול שבכל שבתות וי"ט שבשנה כי הגם כי יש ג"כ קיום מ"ע של שמיעת שופר בר"ה סגי ביחיד משא"כ התחינה ובקשה מהשר שהוא ללכת לבית הכנסת כי תחינה ובקשה זאת יעשנה ליום שבת זכור כי אפי' ביוה"כ שהוא יום אדיר בימי שנה יכול להתפלל ביחיד ולהתענות ביחידות וזה ברור ופשוט לע"ד וכמ"ש בתשו' במ"א בס"ד ועמ"ש בעניותי בדרוש לשבת הגדול משנת ברכ"ת ה' ליצירה בס"ד: וראיתי להרא"ש זל בתשו' בשמים ראש סימן ס"ג שנשאל וז"ל אהוב הנכבד כה"ר שמעון שאלתני מי שאין לו קודם החג לשתי המצות סוכה ולולב איזה מהם קודם אין ספק דסוכה מקריא תדיר לגבי לולב שאינו אלא פעם אחת לנענע ביום הא' דאורייתא ובשאר הימים מד"ס אבל אם נמצא לו לשבת בסוכה ולולב אין לו אף שזה רוצה בסוכתו של עצמו אינו נכון להיות בלא לולב בשביל זה אם לא שקש' הדבר הרבה ללכת בסוכה של חברו ואנינא דעתיה טובא ונמצא שאם לא יעשה סוכה לעצמו נפטרנו מן הסוכה מכח מצטער והדר דינא אמנם לא ידעתי שאלתך וכי זה האחר שיש לו סוכה ג"כ אין לו מצות ד' מינים דאי אית ליה הא יכול לשאול לזה ביו"ט ראשון יתנו לו במתנה ע"מ להחזיר ויצא בו ויחזירנו לו מיהו נ"מ לדר יחידי עכ"ל ויעויין שם בדברי הרב המגיה שם בכסא דהרסנא עש"ב . ולעד"ן לומר עוד טעם אחר כי מצות סוכה קודמת ללולב יען מצות סוכה הוא חייב לקיים מליל ראשון של חג שעדיין אינו זמן נטילת לולב כי נטילת לולב היא ביום והרי הוי מצות הבאה לידו בראשון בליל התקדש חג הוא פוגע בחיוב מצות סוכה וכיון שהוא מוקדמת לו קידם חיוב מצות נטילת לולב יש להקדימה וכמו שאמרו אין מעבירין על המצות וכ"נ מדברי הרב המגיה שם שכתב וז"ל שיש להעיר עליו בנדון דרבי' דהא מאורתא סוכה חייל וכו יע"ש וזה ג"כ נראה מנהג פשוט בכל תפוצות ישראל כי רובם ככלם מקיימים מצות סוכה לעשות סוכה ולענין קייום מ"ע של נטילת לולב רובא דרובא אינן לוקחים לולב עם מיניו וסומכים לקיים המצוה בלולבו של חבירו שנותן לו במתנה אפי' ביום הראשון ואצ"ל בשאר ימים בידוע ומינה נשמע נמי דאם יהיה הענין שאירע שעמדו האתרוגים או הלולבים ושאר מינים ביוקר ואיכא למיחש דמייקרים השער יותר מן הראוי יש לדרוש ברבים כי הלכה רווחת היא בש"ס ובפוסקים דאדם יוצא במתנה ביום א' בלולבו של חבירו וכאשר המנהג פשוט ברוב ישראל ובתשו' במ"א הארכתי בזה בס"ד. והנה בעת'ה נ"מ ספר בית השואבה דצ"ב ע"א בהל' לולב אות ג' שגם הוא כתב כדברינו אלא שלא רמז בדבריו מדברי המגיה וצ"י: סימן קן נתתי לבי לתור ונדרוש במה שאמרו בזוה"ק ס' בשלח דס"ד ע"א וז"ל ועל דא לא לבעי איניש לבשלא מן יומא ליומא אחרינא דלא לעכב יומא ליומא אחרא הה"ד ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו יום ביומו דייקא עכ"ל והביאו הרב מג"א בסי' זקן סק"ג יע"ש. והיינו דאמרינן בסוטה דמ"ח ע"ב על מתניתין דקתני התם ופסקו אנשי אמנה פריך בגמ' מאי אנשי אמנה אמ"ר יצחק אלו בני אדם שמאמינים בהקב"ה ופירש"י שמאמינים בהקב"ה בוטחים בו לוותר ממונם לנוי הידור מצוה ולצדקה ולהוצאות שבתות וי"ט דתניא רבי אליעזר הגדול אומר מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו לא מקטני אמנה והיינו דא"ר אלעזר מ"ד כי בז ליום קטנות מי גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנם לע"ל קטנות שהיתה בהם שלא האמינו בהקב"ה עכ"ל. נמצא לפי דברי ר' ייסא סבא בזה"ק ודברי רבי אליעזר הגדול ורבי אלעזר הוא דאין לו לאדם להכין מיום ליום מחר וכ"ה סברת רבי אלעזר המודעי במכילתא ס' בשלח ע"פ ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו וז"ל ר' יאושע אומר כדי שילקוט אדם מהיום למחר כעין מער"ש לער"ש רבי לעזר המודעי אומר כדי שלא ילקט אדם מהיום למחר כעין מער"ש לער"ם דבר יום ביומו מי שברא יומו ברא פרנסתו מכאן היה ר"א המודעי אומר כל מי שיש לו מה יאכל היום ואומר מה אוכל למחר ה"ז מחוסר אמנה שנאמר למען אנסנו הילך בתורתי אם לא יע"ש הרי מצינו מחלוקת תנאים רבי יאושע עם ד"א המודעי כפי ר"י הוא מתיר דוקא מיום ליום מחר שכן מצינו שהותר מער"ש לער"ש ולפי דברי ר"א המודעי אפי' זה אסור ונראה דהיינו טעמא