לב חיים פלג'י חלק ב ריד

והרב פרי האדמה ח"ד שם בהת"ת ד"א ע"א הביא דברי הרב בני דוד אלו וקו' רש"ל וכתב וז"ל ולעד"ן דיש לתמוה על רש"ל דמעיקרא קו' ליתא שהרי התם במרדכי ביטל ת"ת משום שמא יארע איזה דבר של הצלת נפשות ובזה ודאי על הספק ת"ת קודם אבל בנתונים בסכנה עתה ודאי הצלת נפשות קודם יע"ש: ומוה"ר מהרי"ן זל בס' פני מבין ח"ב בחידושיו לסנהדרין על דמ"ט ע"א מהש"ס דע"ב ע"א מהספר עמד בזה ובכלל הביא דברי הרב פרי האדמה דיש לחלק בין ודאי לספק יע"ש. ועוד תי' דלענין הצלת נפשות דידיה כשהוא נתון בסכנה הוא גדול מת"ת ועוד תי' בסו"ד וז"ל עוד י"ל כל זה שאמרו במגילה דגדול ת"ת יותר מהצלת נפשות היינו הצלת נפשות דיחיד דהיינו ב' ג' וכיוצא אבל לגבי מלחמה דאיכא עם רב מישראל ככה"ג ודאי דאמרינן דגדולה הצלת נפשות יותר מת"ת דרבים יע"ש. וראיתי בס' עושה שלום בשיטתו למגילה שם דקכ"ו ע"ג שהביא תירוץ הרב פרי האדמה והקשה עליו וז"ל אמנם לעת כזאת מצאתי בירוש' פ"ז דפאה היפך דברי הרב פרי האדמה וז"ל ר"י על לכפרא בעא מוקמן להו פרנסים לא קבילו עליהון על ואמר קדמיהון בן בבי על הפקיע ומה זה שנתמנה על הפתילות זכה להימנות עם גדולי הדור משום דעסוקים בצורכי צבור אתם שאתם מתמנין על חיי הנפש עאכ"ו וכתב הרב מהרש"י ז"ל רוצה לומר דמה שהיו מתרחקים מהיותם ממונים על הצבור היה משום שהיו מתבטלים מת"ת ועוד כי תמיד שמם מנואץ משום שממשכנים על הצדקה ולכן בראותם דזוכים להתמנות עם גדולי הדור ידעו דשכרם גדול כת"ת ולא יחושו לזלזולם הא קמן דאפי' להיות ממונה על הצבור לעסוק בצרכיהם אפי' דליכא שום סכנה מותר להתבטל מת"ת מעתה יפה עשה מרדכי הצדיק ולמה נענש מרדכי לפום גמ' דילן שהורידוהו מגדו' וצ"י עכ"ל. ולע"ד אחהמ"ר קושיא מעיקרא ליתא דודאי כי גדול שכרן של פרנסי ישראל שיהיו להם שכר טוב בעמלם כעוסק בתורה וכן אמרו בהדיא בירו' ברכות פרק אין עומדין אמ"ר ירמיה העוסק בצרכי צבור כעוסק בתורה דמי והביאוהו התוס' שם בברכות דל"א ע"א ד"ה רב אשי ע"ש ועיין להרמב"ם בפ"ב ה"ה ומרן בכ"מ ובב"י א"ח סי' ע' וצ"ג וכ"פ בש"ע שם. ומ"מ לא בשביל שהעוסק בצרכי צבור ששכרו כעוסק בתורה שיהיה לו קדימה על הת"ח העוסק בתורה תדיר דודאי דהעוסק בתורה תדיר קודמו וכל הגדול מחבירו בתורה הוא קודם את חבירו כמבואר בטור וש"ע א"ח סי' קל"ו יע"ש וא"כ מרדכי היה עוסק בתורה תדיר היה קודם למי שלמטה ממנו וכשנסתלק מלימוד והיה יושב בחצר המלך שעוסק בצרכי צבור אזי אותו שלמטה ממנו שהיה יושב ועוסק בתורה תדיר נעשה גדול ממנו וקדם לו וזה ברור: ובזה מינח ניחא לי ליישב תשו' מהרשד"ם ז"ל בחיו"ד סי' ק' שכ' לגדל כח חברת גומלי חסדים והכריח דכשעוסק במצוה בה שעתא יש להם יותר מעלה מת"ת וכשאינן עוסקים במצוה יהיה ראוי לכבדם כת"ח והביא ראיה מהירוש' מס' פיאה פ"ק דג"ח גדול מת"ת וצדקה יע"ש וע"ז תמה יקרא הרב שארית יעקב בר"ס צו ד"ה ע"ג מסיפא דמתני' דקתני ות"ת. כנגד כולן וכו' יע"ש וגם אנכי הצעיר הלכתי בעקבותיו בספרי סמיכה לחיים חא"ח סי' א' די"ב ע"ב ועיין שם בסימן ב' בתשובה מאהבה מעט"ר מז"ה הגדול ז"ל דט"ז ע"ג שכתב וז"ל וכבר האריך הרשד"ם חיו"ד סימן ק' שאנו חייבים לכבד לעושה מצות אלו ולקום מפניהם ואף בשעה שהם בטילין מהמצוה אנו חייבים לכבדם בכבוד ת"ח יע"ש ושם בהגהו' רמזתי קו' הרב שארית יעקב מסיפא דמתני' ות"ת כנגד כלן יע"ש ועתה אנכי הרואה דלק"מ להרב מהרשד"ם והאמת איתו כי מ"ש כשהם עסוקים במצוה שהם גדולים מת"ח העוסקים בתורה משום מ"ש בירוש' כי גדולה ג"ח מת"ת הגם שאינו בפי' שבידינו בירוש' וכמ"ש הרב מהרשד"ם כאשר השיג בזה הרב ש"י שם מ"מ הדין דין אמת דקי"ל בש"ס ובכל הפוס' דמבטלים ת"ת להוצאת המת ולהכנסת וכלה וכן הוא במדרש רז"ל הביאו מורינו הרב כהנא רבה בספר מעיל צדקה סימן רנ"א וז"ל גדולה ג"ח מן התורה ומן הקרבנות שנא' פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה ותורה וחסד לא נאמר אלא ותורת חסד מי נתלה במי הוי קטן נתלה בגדול תדע שהרי מבטלים ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה מפני שהיא ג"ח עכ"ל ועמ"ש בעניותי בדרוש לשבת הלבשה שנת התרי"ח בזה בס"ד. וא"כ שפיר מצינן למימר דכשהם עסוקים במצות ג"ח עצמה הוי גדול ג"ח מת"ת אבל כשאין עסוקים במצוה הגם כי כתב מהרשד"ם שיש להם כבוד כת"ח לענין שלא לבזותם מ"מ הת"ח העוסק בתורה הוא גדול ממנו כדתנן ות"ת כנגד כלן וגדול תלמוד וגדולה תורה כאמור ועיין עוד למהרשד"ם בתשו' שם בחיו"ד סימן קמ"ח במי שנשבע שלא להטפל בצרכי צבור שכונתו שלא לבטל מת"ת עכ"ז השיב בתשו' שיתיר את שבועתו משום מצות לא תעמוד על דם ריעך וכו' יע"ש. ולפי כל האמור אע"ג דיעבור זמן תפלה מותר לרופא להטפל ברפואת החולה וכן לצאת אפי' באמצע הקריאה של ס"ת והוא ברור: סימן קמט נשאל הרדב"ז בתשו' הישנות סימן י"ג וזל ראובן שהיה חבוש בבית האסורים ולא היה יכול לצאת להתפלל בעשרה ולעשות המצוה והתחנן לפני השר או ההגמון ולא אבה שמוע להניחו זולתי יום אחד בשנה איזה יום שיחפוץ יור' המורה איזה יום מכל ימות השנה יבחר ראובן הנז' ללכת לבית הכנסת. תשובה הנה ראיתי אחד מחכמי דורינו בתשו' דבר זה צלל במים אדירים והעלה חרש בידו ועל יסוד רעוע בנה יסודו בתחילה כתב דעדיף יוה"כ ואח"כ החליפו ביום הפורים משום מקרא מגילה ופרסומי ניסא דבעינן עשרה ואין ראוי לסמוך ע"ד אבל מה שראוי לסמוך עליו הוא מאי דקי"ל דאין מעבירין על המצות ואין חולק בזה כלל הילכך המצוה הא"י שתבא לידו שא"א לעשות' והוא חבוש בבית האסורים קודמת ואין משגיחים אם המצוה שפגעה בו תחילה היא קלה או חמורה שאין אתה יודע מתן שכרן סל מצות וזה פשוט מאד אצלי עכ"ל הנה הרדב"ז מאחר שדחה מעיקרא ס' הרב מחכמי דורו לא בירר לנו