לב חיים פלג'י חלק ב ריג

הפוסקים דצריך להתפלל תחילה ואח"כ לצאת לדרך שנאמר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו כיע"ש וא"כ הרי צריכים להתפלל קודם צאת לדרך ומ"ש אפי' ברכתא דכל אדם מתקיימת בההיא שעתא דשמייא וככבייא ומלאכייא אמרי שירתא וכו' היינו נמי אחר שעלה ע"ה והאיר היום שהרי מבואר בזוה"ק בכמה מקומות ע"פ ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים שאומרים שירה הכוכבים והמלאכים היינו אחר שהאיר היום כאשר אספתי באומרי'ם בסה"ק לב חיים ח"א סי' א' ושם ביארתי נמי דל' השכמה היא אחר שכבר האיר היום והשבתי ע"ד הרב חלקו של ידיד שכתב להפך מזה יעש"ב בס"ד ומטעם זה נר' דלא נכון לעשות פדיון נפש לחולה מק"ס פרוטות וכדומה קודם תפלה כי כיון שצריך לברך לחולה הרי כפי פשט ד' הזוה"ק הוא דאסור לברך לב"ו קודם שיתפלל ויברך להקב"ה כי כן הנכון לעשות הפדיון בבקר תכף אחר תפלת שחרית והוא ברור: ונראה לומר דלא מבעיא למה שכ' הרב הלק"ט ח"ב סי' ד' שכ' שיזהיר למשרתיו שירחצו ידיהם ויברכו ברכות השחר ואח"כ יקראו ק"ש ואח"כ יעשו לו צרכיו דאל"כ נקרא במה יע"ש. דנר' שדעתו לאסור אפי' למשרת שלו שלא יעשה שום דבר קודם ברכות וק"ש ומה שאינו קפיד גם בתפלה אפשר כי הרב לא התיר כ"א מלאכות קלות הנעשות קודם תפלה כהדלקת הנר או בישול הקאב'י והדלקת האש בימי החורף ולכבד הבית דברים קלים אבל מלאכה ממש כפועל העובד בבית ב"ה כל שלא התפלל אסור ואפי' לדברי הרב שבות יעקב ח"ב סי' כ"ב שדעתו להתיר במשרת לאדונו נראה לומר דעכ"ז מלאכות גדולות אסור ואפי' שאינו מלאכה כל שעושה כבוד לנשק ידיו וכמו כן לברך הרי מצינו בהדייא דאסור וזה ברור: סימן קמ"ח נשאלתי ברופא שקראו אותו לתת רפואה לחולה שיש בו סכנה ודאית והוא בתוך בית הכנסת אי יכול לצאת בתוך התפלה ובקריאת ס"ת באמצע הקריאה והשבתי דקי"ל דגדול תלמוד תורה מהצלת נפשות דאילו מעיקרא קא חשיב למרדכי ארבע ולבסוף בתר חמשה מעיקרא כתיב אשר באו עם זרובבל ישוע נחמיה שריה ועליה מרדכי בלשן ולבסוף כתיב הבאים עם זרובבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן מגילה די"ו ע"ב יע"ש והקשה הרי"ף באגדתיה וז"ל וקשה דהא קי"ל דמבטלים תפלה לצורכי רבים וכ"ש להצלת נפשות ומצינו שת"ת נדחה מפני תפלה והיכי אמרינן הכא גדול ת"ת מהצלת נפשות וי"ל דהני מילי ת"ת דרבים אינו נדחה מפני התפלה כמו שכתוב בתוס' מ' ברכות ומרדכי היה עוסק בת"ת דרבים ללמוד את בני ישראל תורה ולכך גדול ת"ת יותר מהצלת נפשות עכ"ל ולענ"ד אחרי המחי"ר קשה כי לא זכר שר מתשובת הרא"ש בכלל וי"ו סי' ב' ומ"ש שיש אומרים שיכולים אפי' מת"ת לצורך הל' פשיטין שנותנים להגמון בכל שנה שהוא הצלת נפשות לפי שאם לא יתפשרו יש כמה עניים שאין להם ליתן ויקום ויפשיטום ערומים הדין עמהם כיון שיש בו הצלת נפשות הוא קודם לכל יע"ש והביאה מר בריה ריב"ה זל בטי"ד סוף סימן רנ"א ופסקה ג"כ מרן בש"ע שם והרב הלבוש שם יע"ש ואם כן הא דקא מדקדק הרי"ף ללמוד הדבר מכללא מתפלה שנדחה משום צורכי רבים וכ"ש ד"ת הרי בהדייא כתב הרא"ש כן והי"ל להרגיש קו' מתשובת הרא"ש הלזו דקא פסיק ותני דגדול הצלת נפשות מת"ת, ואנן איפכא שמעינן מסוגייא דמגילה הלזו כאשר מצינו לשלימים וכן רבים שנתעוררו בקו' זאת כמ"ש בפו ד שם ביו"ד שם סוף סימן רנ"א והרב"ח והרט"ז שם סק"ו ומטו בה משם הרב מהרש"ל כמו שיע"ש ועיין מ"ש בספרי סמיכה לחיים חי"ד סימן ו' דל"ו ע"א מה שרמזתי שם בס"ד: והנה הרב בפרישה תי' דהתם מיירי שיש אחרים שיכולים להציל נפשות ולכן אעפ"י שהוא מצוה גדולה מי שמקדים להציל מ"מ ת"ת קודם הואיל ויש אחרים שיכולים להציל נפשות יע"ש ויש לסייע לתי' זה שהרי בהצלת נפשות בצרת המן היה ע"י אסתר המלכה כי היתה יותר קרובה למלכות והיא היתה הקודמת במצוה זו להציל את ישראל יותר ממרדכי וכאשר הוכחתי בעניותי בסה"ק דרכיו למשה בס"ד. ובדרישה תי' דהתם מיירי בענין שאין יכול שניהם אז ת"ת קודם אבל הכא מיירי בענין שאף שיתנו ממנו להגמון מ"מ ישאר לסיפוק ת"ת אלא שלא יהיה כ"כ בריוח יע"ש. והרב בית חדש שם תי' וז"ל ולק"מ דהתם ל"ק אלא דגדול הוא העוסק בתורה להחשיבו ולהקדימו יותר ממי שעוסק בהצלת נפשות דאינו חשוב כמו העוסק בתורה אבל להוציא ממון להצלת נפשות פשיטא הוא דקודם להוצאת ת"ת דאין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש וחי בהם ולא שימות בהם יע"ש והנה אמת נכון הדבר כי גדול ת"ת ות"ת כנגד כולם תנן וגדולה תורה מן הכהונה ומן המלכות וגם תנן במס' הוריות די"ג ע"כ ממזר ת"ח קודם לכ"ג ע"ה. ונפק ל בגמ' מקרא יקרה היא מפנינים מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים יע"ש ואם כן לכל אחד ואחד יש להם גדולה וקדימה דלענין כבוד וחשיבות להקדימו לכל דבר שבקדושה אז העוסק בתורה גדולה מן המציל נפשות ברם בענין עשיית קיום המצות עצמן כשיש לפניו ב' ת"ת והצלת נפשות אזי הצלת נפשות גדול מת"ת ומבטל ת"ת כדי להציל נפשות: והרב ט"ז סק"ו תירץ וז"ל ואין כאן קושיא כי בודאי אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש אלא דהתם אומר דיותר יש זכות למי שזוכה לעסוק בתורה ולא בא לידו הצלת נפשות ממי שבא לידו הצלת נפשות שעי"כ צריך לבטל ת"ת ולעסוק בהצלת נפש ויליף ממרדכי בלשן שבתחילה שלא בא לידו עסק של הצלת נפשות היה חשוב בעיני חכמים יותר ממה שאח"כ בא לידו המצוה של הצלת נפשות והוצרך ליבטל מת"ת כדאיתא שם שלא מנו אותו חכמים כמו בתחילה יע"ש ונראה שגם בדברי הרב"ח ז"ל כלולים דבריו והוא מן התימא שלא הזכירו כלל: והרב בני דוד פ"שקין ז"ל בה' ת"ת פ"א ה"א ד"א ע"ב הביא קו' רש"ל הלזו וכתב וז"ל ולכאורה הוא תמוה לומר שימנע מלהציל נפש בשביל ת"ת דודאי הצלת נפשות קודם יע"ש והוא תימא דלא זכר שר מדברי הרי"ף והפו"ד והרב"ח והט"ז וצ"י: