לב חיים פלג'י חלק ב ריב

דהתרגום בסס"י פ"ט תרגם בריך שמיה דה' בעלמא הדין אמן ואמן בריך שמיה דס' לעלמא דאתי אמן ואמן הרי נראה דהתרגום מפרש בשני פעמים אמן ואמן אחד על עה"ז ואחד לעה"ב והגם כי בשניהם כפל אמן ואמן היינו אשגרת לישן כי בלא"ה שני אמנים הם ולא עוד וכ"נ מדברי הרב מהר"י חאיון זל בפירושו שכתב ואומרו אמן ואמן קיום על קיום כמו ואמרה האשה אמן אמן או יהיה לעולם כולל העה"ז והעה"ב ולכן כפל אמן ואמן וזהו דעת המתרגם עכ"ל: אלא דקשה ע"ד שהרי בקרא דואמרה האשה אמן אמן אם הוא על קיום כפל הענין הרי אמרינן בירוש' דאין לומר אמן אמן שני פעמים ולומר כתי' הרב י"א דהיכא דיש ו'או הפסיק הענין הרי באמן אמן ליכא ו להפסיק. ונראה ליישב שכבר עשו דז"ל בגמ' צריכות לשני פעמים הללו כדאיתא בגמרא דסוטא דח"י ע"א דתנן על מה היא אומרת אמן אמן אמן על האלה אמן על השבועה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר וכו'. הרי דשני פעמים שהיא אומרת כל אחד ואחד הוא למילתיה ולאו יתירות הם וא"כ כל שהכתוב אומר שני פעמים לאיזה דרשא אתא דלא שייך לומר בזה דברה תורה כלשון בני אדם מאחר דכל בני אדם לא אמרינן בדבר הצריך להודות לפני ה' שהדבר אמת לומר כן ב"פ כי אם פעם אחד והכי הסברא ניתנת כי כיון שעונה אמן על הברכה או על הקדיש דסגי לצאת י"ח בפעם אחת א"כ כשאומר שני פעמים משנה מטבע שטבעו חכמים ומורה יוהרא וגאות בדבר וע"ד סיימתינהו לשבחי דמאיך וכמ"ש הפוס' ז"ל בענין זה וכן קרא דכתיב בנחמיה סי' ח' ויענו כל העם אמן אמן גם שם יש לפרשו לפי פשוטו שהם על שני דברים כי הנה קרא כתיב ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול ויענו כל העם אמן אמן במועל ידיהם ויקדו וישתחוו לה' אפים ארצה והכונה ויענו כל העם אמן היינו אמן ראשון על סיום ברכה שבירך עזרא ואמן שני הוא מתפרש למ"ש אח"ך במועל. ידיהם דהיינו שאמרו אמן שנית להתודות על מועל ידיהם ויש הוכחה לזה ג"כ מפיסוק הטעמים כי יש פסק בין שניהם להורות כי כל אחד מתפרש לדבר אחד והוא ברור ועיין בסו"ס כבוד יו"ט בקונטריס בד קדש: סימן קמז כמו צער בנפשי דבאים קודם תפלת שחרית לנשק יד והרי קי"ל בה' תפלה סימן פ"ט ס"ב כיון שהגיע זמן תפלה אסור להקדים וכו' כי ע"כ נראה לי דאם בא לפניו אדם קודם תפלה לנשק ידיו או לעשות לו הכנעה והשתחויה כדי לקבל ברכתו אסור לו לתת לו ידיו ולברך לשום אדם קודם תפלה ושניהם אסורים לעשות כן קודם תפלה בין הבא לנשק ידיו ולעשות כבוד והכנעה שלא יעשה כן קודם שיתפלל וגם אם הבא לנשק הידים ולעשות כבוד כבר התפלל עכ"ז אם האדם שבאים לפניו לעשות לו כבוד לא התפלל אסור לקבלם ולברכם קודם שיתפלל שהרי אמרו חז"ל דנענש מלכי צדק והוציא הקב ה הכהונה שלו משום דהקדים ברכת עבד לברכת רבו וכ"ש קודם תפלה וכן נראה להכריח עוד ממ"ש בג"מ' וכל הפוס' דאסור לתת שלום לחבירו קודם שיתפלל וכל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאילו עשאו במה ואם שלום אסור ליתן כ"ש לנשק ידיו ושאר כבודות וכ"נ מי שלא התפלל שאין לו לקבל ולתת ידיו ולברך לחבירו דאם שלום אסור כ"ש לברכו וכ"כ הרב מדבר קדמות מער' בית אות ד' משם הרב הקדוש מהר"ר חיים בן עטר ז"ל שכתב בכיוצא בזה גבי מ"ש כלום יש עבד שנותן שלום לרבו ומעין דוגמא יש סברא דאין העבר מברך לרבו ע"ש וכן מצאתי הדבר מפורש בוהק בז"ח במדרש רות דקכ"ח ע"ד שאמרו שם וז"ל עפ"ז עצמו כי במה נחשב הוא אל תקרי במה אלא במה שהוא במה לע"ז וע"ד אסיר ליה לאיניש לברכא לחבריה עד דמברך למאריה בשירותא דצלותא יע"ש הרי לך בהדייא דאסור לברך אדם לחבירו קודם שיתפלל תפלת שחרית וכד הוינן טליא כן ראיתי להרב הגדול מז זל שבאו לפניו בני אדם קודם שהתפלל תפלת שחרית לנשק ידיו ושיברך אותם ולא רצה לקבלם ואמר להם שאסור לעשות כן קודם שיתפלל זת"ד אמרי קדוש זיע"א ולא גילה לנו מז"ה ז"ל מאיזה מקום היא מוצאת ס' זאת ולענ"ד נראה שדבר זה הוא מפורש מכל האמור והוא ברור. וכן ראיתי להרב ראשית חכמה בשער היראה פט"ו ד"ן ע"ב שכ"כ וז"ל נראה שצריך ליזהר שלא לכבד שום אדם ואשה קודם שיכבד להקדוש ב"ה וכמ"ש ז"ל שאסור להקדים לחבירו שלום קודם שיתפלל במשכים לפתחו יע"ש וכה"ג כתב שם בפרק המצות שער הד' דרס"ז ע"ב וז"ל הדרך הד' שלא יקדים צרכיו על עשיית המצות כגון האוכל והשותה קודם שיתפלל שעליו הכ' אומר ואותי השלכת אחרי גויך אל תקרי גויך אלא גאיך אחר שאכל זה ושתה ונתגאה מקבל עליו עול מלכות שמים יע"ש : ואין להקשות ע"ז ממ"ש בזוה"ק בז"ח גופיה בס' בראשית במדרש הנעלם די"ב ע"א וז"ל לבתר כן אשכימו למיזל כד הוה אתי נהורא ואזיל עמיה חמוי כפלגו מיל ברכיה חמוי אמר דא היא שעתא דמתקיים ברכתא דצדיקייא מנ"ל דכתיב וירא אלהים את האור כי טוב כתיב הכא כי טוב וכתיב התם כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל א"ל אפי' ברכתא דכל אדם מתקיימת בההיא שעתא דשמייא וככבייא ומלאכייא אמרי שירתא וכו' יע"ש כי נראה לכאורה דבעמוד השחר אפי' קודם שיאיר היום קודם תפלה יש לברך אדם לחבירו וכן ראיתי להרב מדבר קדמות שם במער' בית אות ט' שכתב וז"ל ברכה בעמוד השחר שמשוררים הכוכבים והמלאכים מתקיימת הברכה אפי' ברכה דכל אדם ז"ח וכו' יע"ש וכ"כ בס' חסד לאלפים סי' א' אות ט' מחודש י"ד ומלא פירשו לכתוב שהוא אחר התפלה נראה דבעמוד השחר אפי' קידם תפלה והדבר קשה דמלבד דהסברא נותנת להיפך עוד בה שהרי מצינו בזוה"ק בז"ח גופיה שאמרו דאסיר לברכא לחבריה קודם שיתפלל כי ע"כ צריכים אנו לומר כי מ"ש בז"ח במדרש הנעלם ס' בראשית לבתר בן אשכימו למיזל כד הוה אתי נהורא ואזיל עמיה חמוי כפלגו מיל ברכיה חמוי וכו' היינו בהשכמה אחד שכבר האיר היום והיינו דקאמר כד הוה אתי נהורא וכו' דהיינו שהאיר היום ובודאי שכבר התפללו תחילה תפלת שחרית ולכן יכול לברכו והכי מוכרח הדבר לומד שהרי בלא"ה קי"ל במס' ברכות ופסקוהו