לב חיים פלג'י חלק ב ריא

יומא וצ"י. ( ועיין מ"ש בסה"ק לב חיים ח"א סי' א' וסימן ב' בס"ד) : סימן קמ"ה גרסה נפשי לתאוה במ"ש בא"ח בסי' ס"א ס"ג וחוזר ואומר בקול רם ה' אלהיכם אמת דהנה כתוב בספר נדפס מחדש זה שמו הד'ר הוא ס' הדר זקנים והוא מחי' התוס' והרא"ש עה"ת בחי' הרא"ש ז"ל שם בס' בראשית ד"ב ע"ב ע"פ אש'ר בר'א שהי'ם לעשו'ת וז"ל מגיד שחותמו של הקב"ה אמת מתחילתו ובאמצעותו ובסופו והרב רבי' משה שמע מפי רבי שמואל רבו כי בששה מקומות מצינו שחתם הקב"ה שמו ואלו הם בראשי"ת בר"א אלהי'ם בר"א אלהים לעשו'ת וירא אלהי"ם א"ת ויבר"א אלהים א"ת התנינים הגדולים ויר"א אלהי'ם א'ת כל אשר עשה וע"כ תיקנו לומר ששה פעמים אמת ויציב ונכון כי הכל נעשה באמת עכ"ל. וכן ראיתי להרב מ"ר בריה הריב"ה בפרפראותיו שכ"כ והוא תימא שלא זכר מזה למר אביו הרא"ש הן אמת שכבר ראיתי בכמה מקומות בהדיב"ה שם בפרפראותיו שמביא משם מ"א הרא"ש ז"ל אלא דכאן אמאי לא הזכירו ועוד ראיתי לו להריב"ה שם בס' בראשית ע"פ ויתהלך חנוך וכו' הנה בשמים עד'י גי' חנו"ך ושהדי במרום ושהדי גימ' מטטרו"ן וכו' יע"ש והם הן דברי מר אביו הרא"ש ז"ל והמדקדק שם יראה עוד במקומות רבים ועמ"ש בזה בספרי הקטן כל החיים בכללי הפוסקים בזה בס"ד ואכמ"ל בזה: איכו השתא מצינו מהטעם שתיקנו ו' פעמים אמת באמת ויציב הוא כנגד ששה פעמים שחתם הקב"ה באמת במ"ב וכ"כ בסה"ח סי' רנ"ח וכן ראיתי להרב הלבוש בא"ח סי' תקפ"ד שכתב כן כי באמת ויציב ישנן ששה פעמים אמת כנגד ששה פעמים אמת שנרמזו מבראשית עד ויכלו וכו' כנגד ששה אלפים שיתקיים העולם לכך אין להפסיק ביניהם וכו' יע"ש גם הרב עטרת זקנים בא"ח סי' צ"ג כ"כ כדברי הלבוש יע"ש. והנה כשאנחנו עומדים למנין שאנחנו מונים שהם ששה ולו הן א' אמת ויציב ב' שאתה הוא ה"א ג' אמת אשרי איש ד' אמת אתה הוא אדון ה' אמת הוא ראשון ו' אמת ממצרים והוא כדברי הרבנים הנ"ל: וראיתי להרב שלמי צבור ד"ק ע"א שהביא משם עטרת זקנים שיש בברכה זו ה' פעמים אמת נגד ח' ימי בראשית ע"ש ועל זה כתב וז"ל ועינינו הרואות כי ח' פעמים אמת יש בנוסח זה והרב זלה"ה בס' הכונות ביאר סודן של ח' אלו למה הם רומזים ונראה דט"ס נפל בעט"ז וצ"ל ז' פעמים כנגד שבעה ימי בראשית ואע"ג דאכתי ח' הם נראה דהל' דאמת ובאמונה לא קא חשיב לפי' שאינו תחי' ענין הדבר שבמנין אינו אלא מה שהוא תחילת דבר וענין נפרד מהאמור קודם יע"ש ולפי מה שראיתי בדפוס הנדפס במגינים שלנו הל' מתוקן שכתב ששה פעמים כדברי הרב הלבוש והם דברי הראשו' הרא"ש והטור כאשר ביארתי ומלבד כי כן הוא האמת להיות צ"ל בדבריו ו' שהרי שפיר יש לומר בכונת מה שסיים כנגד ו' ימי השבוע שהם ימי המעשה שבהם היה בריאת מעשה בראשית כי ביום השביעי שבת וינפש ובאמת כי מה שהביא הרב ש"ץ הנוסח ח' פעמים כנגד ח' ימי בראשית זה ודאי ליתא כי לא יש שמנה ימים בבריאת העולם כ"א ששה ואם נמנה גם לשבת הוא שבעה אבל שמנה הוא דבר שלא יש בעולם כי כן הגירסא האמיתית היא כמ"ש בעניותי וככתוב בספרים של מגינים אשר לפנינו. ואולם המונים שבעה פעמים אמת וכמ"ש הרב האבודרהם בהדייא צ"ל כי הוא מונה גם באמת ובאמונה שהוא באמצע הדברים וכמ"ש הרב ש"ץ שם והמונים שמנה פעמים אמת צריך לומר שהם מונים אמת ויציב לשנים במה שחוזר הש"ץ ואומר פעם שניה אמת אחר שכבר אמרו בלחש עם הצבור וכמ"ש הרב מהר"ם אלשקאר בתשו' סימן ס"ו והרדב"ז ח"א סי' נ"ה ושאר הפוסקים כמ"ש בבאה"ט בא"ח סי' ס"א סק"ב יע"ש א"כ הוו שמנה והרב סדר היום הביא דבריו הרב ש"ץ כתב טעם למה אומרים ח' פעמים אמת וז"ל ויש בו שמונה פעמים אמת שהם כנגד ח' גאולות ד' מהם נמצאו במצרים כמי שרמוז בפ' ולקחתי וארבע בשאר גליות ותשלום השמנה אמת באמת ואמונה ובאמת אשרי איש וכו' והם ד' זכרים וד' נקבות שהגאולה העתידה להיות כולה באה מכח זכר ויהיה השיר חדש בע"ה עכ"ל. ונלע"ד לתת טעם כעיקר למה באו הגאולות רמוזות במדת אמת דוקא ע"פ מ"ש הסמ"ג עשין י"ד דהגאולה היא תלויה כשישראל מדברים אמת וכבר הבאתי לו סמוכות לדברי הסמ"ג בדרושים וכמ"ש בזה בעניו' בסה"ק נפש חיים מער' ג' ד"ה גאולה ע"ש סימן קמו גרסה נפשי לתאוה לעמוד על מ"ש מור"ם בסי' ס"א סי"ב שלא לענות ב"פ אמן וכו' ולפי מה שהכריח הרב י"א בסי' זה בסוף הגב י מדברי הירו' במגילה פרק היה קורא דקאמר בהדייא דהאומר מודים מודים משתקין אותו ותו ל"ד מודים דה"ה האומר שמע שמע אמן אמן משתקין אותו ומוכרחים אנו לו' דקרא דאומר אמן ואמן וא'ו הפסיק הענין כמו שיע"ש א"כ יש ליישב תמיהת הרא"ם בתשו' ח"א סי' ב' שרצה להכריח דהאומר אמת אמת שני פעמים ליכא קפידא ובכלל נסתייע שאנחנו אומרים אמת ויציב וכו' כמו שיע"ש וכבר עמד ע"ד מהרש"ך בתשו' ח"ג סי' ל"א ורצה ליישב דמאמת ויציב לא אירייא דאיברא דמלתא ויציב הוא אמת בל' ארמי מ"מ אין קפידא כיון שיש שינוי בלשון שהאחד הוא בלה"ק והא' הוא בלשון ארמי יע"ש ולפי דברי הרב י"א י"ל דשאני אמת ויציב דיש וא"ו בתיבת ויציב וא'ו הפסיק הענין והוא ברור. וכשאני לעצמי מפסוק שאמר דוד בספר תהלים סוס"י מ"א ברוך ה' אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן לק"מ שכיון שהזכיר שני עולמות עוה"ז ועוה"ב לכן קאמר אמן ואמן וכבר אמרו במד' תנחומא והביאו הילקוט שם וז"ל א"ר יהודה בן גדיא כל העונה אמן בעוה"ז זוכה לענות לעוה"ב שנ' אמן ואמן. הרי דמ"ש דהמע"ה אמן ואמן ב' פעמים הוא לאשמועינן דרשא זאת כי העונה אמן בעוה"ז זוכה ועונה לעוה"ב. לא דיש לעמוד ע"ז דבסוס"י ע"ב כתיב וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן ובסוס"י פ"ט ברוך ה' לעולם אמן ואמן הרי אין נראה מהכתוב שמזכיר ב' עולמות לא