לב חיים פלג'י חלק ב רי

מע"ה הוא דמהני ולא לכתחילה הוא משנה שלימה וכ"כ ג"כ בא"ח בהל' שופר סימן תקפ"ח דעיקר מצות תקיעת שופר הוא מהנ"ה אבל אם תקע מע"ה יצא וכבר ראיתי להרב'י ז"ל שם בסימן תרנ"ב גבי לולב במ"ש הטור שמצותו מע"ה ל"ד עיקר מצותו אלא בדיעבד אבל לא לכתחילה וכ"כ הרב"ח יע"ש. ולע"ד הדבר ק' דא"כ אמאי לא השמיענו הטור עיקר המצוה שהוא לכתחילה מהנ"ה כמו גבי שאר מצות וכמ"ש גבי תפלה ושופר וראיתי להרט"ז שכתב ע"ד הרב"י וז"ל ואיני יודע למה כתב כן דהא רש"י שם במשנה כתב דמשע"ה יממא הוא אבל אין הכל בקיאים בו צריכין להמתין עד הנ"ה מ"ה יפה כתב הטור שמצותו מע"ה שהיא עיקר הזמן מן התורה עכ"ל. ואחרי המחי"ר אנכי לא ידעתי מאי קא מקשה שהרי אם רש"י כתב כן הוא לבדיעבד דקתני מתני' וכלן אם עשו משע"ה כשר דבדיעבד א"צ עם הנ"ה לכן כתב רש"י דגם מע"ה יממא הוא ומן התורה יצא אלא דחכמים גזרו ומאחר דאנן בדידן לכתחילה אסור מגזרת חכמים א"כ ק' דלמה כתב הטור הדרין לכתחילה לכן תי' הרב"י והב"ח דאיירי הטור בדיעבד ומלבד שכבר כתבנו דהא ליתא שהרי הי"ל להטור להשמיענו הדין שהוא לכתחילה ועוד בה שדברי הטור הם לכתחילה כמ"ש ונוטלין אותו בבקר משע"ה ועו"ק ע"ד הרט"ז דאם נאמר דהטור בא להשמיענו עיקר מצותו מן התורה אמאי גבי תפלה וגבי שיפר כתב דהא דמשע"ה כשר הוא בדיעבד אבל לכתחילה לא כי ע"כ כעת לא מצאתי דבר המתיישב לדברי הטור כ"א מ"ש ועיקר מצותו בשעת ההלל וקריאת ההלל מסתמא הוא אחר תפלת י"ח ובתפלה כתב דלכתחי' צריך מהנ"ה והו"ל עיקר מצותו של לולב בשעת ההלל לכתחילה מהנ"ה כמו עיקר מצות תפלת שחרית כאשר כתב הטור בהל' תפלה והוא ברור בדברי הטור שכתב וז"ל ועיקר מצותו בשעת ההלל ואם צריך לילך בדרך ואינו יכול להמתין נוטלו מיד קודם שילך ובלבד שיעלה ע"ה עכ"ל הרי דעיקר המצוה שכתב בשעת ההלל הוא אחר שעלה ע"ה והוא בהנ"ה כשעת תפלה ואה"ן אם בדיעבד אתרמי שהתפלל בדיעבד וקרא ההלל ג"כ קודם הנ"ה הוי עיקר המצוה משום ההלל לבד ולא משום הנ"ה מ"מ סתמא הוי בהנ"ה כדין תפלה דלכתחילה: ומ"מ עיקר חקירתינו במקומה עומדת דכיון דבמצות שזמנם מע"ה מן התורה קי"ל דמשום זריזין מקל"מ בעינן למיעבד מע"ה כמש"ה וישכם אברהם בבקר שהוא מע"ה וכ"כ הטור גבי לולב וכן תמיד קרב מע"ה מה"ט והרי דין זמן תפלה ממנו נלמד ולמה יהיה מהנ"ה עיקר מצותה וא"ת משנתינו היא דקתני וכלן שעשו לבדיעבד וכו' א"כ ק' מ"ש גבי תמיד ולולב שהוא מע"ה וכדכתיב וישכם אברהם בבקר שהוא מע"ת קודם הנ"ה: והאמת לומר לזה הוא דשאני תמיד של שחר שעבודת הבהמ"ק היה ע"י כהנים וקלי"ל דאין שבות במקדש מטעם שהכהנים זריזין הם ואין טועים הה"נ שאין טועין בע"ה שעדיין הוא לילה אלא בקיאים הם ביותר ושו"ר שכ"כ הרב המאירי והרב מנחת כהן הביאם הרב שיח יצחק בחי' ליומא דכ"ח יע"ש ובזה שפיר נתיישב ראיית הש"ס דזריזין מקל"מ ילפינן מאברהם שנודרז בע"ה ולא המתין עד הנ"ה יען היה כהן ובקי היה וזריז היה במצותו להקריב ליצחק בנו לעולה ותמהני על הרב צמח דוד סדר תזריע שהק' על מה שכתוב וישכם אברהם בבקר וישכם משה בבקר שהוא מע"ה דמאחר דחכמים תיקנו שלא להקדים אמאי הקדימו ודוחק לומר משום דבדידהו ליכא למיחש שיבואו לטעות יע"ש דאמאי הוי דוחק דבר שמצינו הלכה למעשה בתמיד של שחר ובודאי דאברהם ומשה היו יותר זריזין ובקיאים מן הכהנים של בהמ"ק. ועוד דבלא"ה ממש"ר לק"מ ואגב נתיישב ממה שתמיד קרב מע"ה שהרי ה' ציוהו עליו כך דכתיב והיה נכון לבקר ועלית בבקר וכבר כתב הרמב"ן במלחמות פ"ק דברכות דאע"ג דלמילה והזאה וטבילה בעינן לכתחילה ביום ברור שהוא מהנ"ה שאין הקדמתן מצוה והמאחר לא הפסיד מ"מ לענין תמיד במקדש דכתיב בקר קבעו האיר מזרח שהקדמתן מצוה עכ"ל הרי דהיכא דכתיב בבקר הוא מע"ה וא"כ מאי ק"ל ממש"ר דהרי מצווה ועושה הוה ודלא כמהרש"א בח"א פרע"ק איברא דבדברי הרמב"ן ק"ל דלו יהיה שזמן מילה וטבילה וכיוצא כיון דלא כתיב בקר הוא מע"ה מ"מ קשה איך כתב דלא יש בהקדמתן מצוה והמאחר לא הפסיד דלהדיא אתמר בברייתא דין זריזין מקל"מ מקרא דוישכם אברהם בבקר והברייתא תנאו גבי מילה כדתניא כל היום כשר למילה אלא שזריזין מקל"מ וי"ל ומזה תמהני על הרב כלי יקר בפי' שופטים סי' י"ט שכתב דיש שני בקרים האחד קודם עלות השחר כעין וישכם אברהם בבקר והשני אחר עלות השחר קודם הנ"ה שהוא הבקר אור והאנשים שולחו יע"ש ודבריו הם הפך תרי סוגייאות דהנה קרא דוישכם אברהם בבקר שפי' דאיירי קודם ע"ה הרי בגמרא ביומא ופסחים קאמר בברייתא שהוא ביום מע"ה קודם הנ"ה וכדפירש"י גם מ"ש דקרא דהבקר אור הוא קודם הנ"ה דהרי ברפ"ק דפסחים ד"ב ע"א משמע להדיא דקרא דהבקר אור הוא עם הנ"ה שהרי הש"ס מפ' האי קרא דאתיא כדאמרינן אמ"ר לעולם יכנס אדם בכי טוב וכן אתמר בש"ס פ"ק דתענית ד"י דר"י אמ"ד יליף מילתיה מהאי קרא גופיה ומזה תמהני ג"כ ע"ד הרב הפרישה ביו"ד רס"י רס"ב עמ"ש הטור גבי מילה דמשעלה ע"ה של יום ח' הוא תחילת זמנו וכל היום כשר לכך אלא שזריזין מקל"מ מיד בבקר כתב דק' דבקר הוא מע"ה כמש"ה וישכם אברהם בבקר והבקר אור והאנשים שולחו ותי' דבקר בא לאפוקי סיף היום יע"ש והדבר קשה דקרא דהבקר אור הוא מהנ"ה כמ"ש בגמ': ומה מאד תמהני ע"ד הרב הלבוש בא"ח סימן פ"ט שכתב דקרא דוישכם אברהם בבקר הוא מהנ"ה ולא מע"ה וכן מאי דכתיב בקר גבי תמיד הוא מהנ"ה ודבריו צ"ע שהם היפך הש"ס ופירש"י שפי' שוישכם אברהם בבקר הוא מע"ה וגם הרמב"ן במלחמות כתב דבקר דתמיד הוא מע"ה הפך דברי הרב הלבוש ועוד יש לתמוה ע"ד ואכמ"ל. זולת זה ק"ל על הרב הקדוש בעל ר"ח בשער האהבה ריש פי"א שהביא המכילתא ס' בא דקאמר ע"פ וישכם יהושע בבקר שזריזין מקל"מ כתב וז"ל ובלי ספק כי וישכם אברהם בבקר הוא זריזות ע"ד וישכם יהושע בבקר הנדרש במכילתא. ואחרי המחי"ר בניו"ק ק"ל דהלא להדייא נדרש הכי בש"ס במס' פסחים ובמס'