לב חיים פלג'י חלק ב רט

לא עלה על לב לעולם דגם הסמיכה שסמכו על הפסוק קשה ללבי דהפסוק מיירי בקרבן מוסף לאחרו ולא בקרבן תמיד שכנגדו הוא תפילת שחרית כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת ומאין לנו לאחרו כלל וגם הטעם בשביל עונג שבת אין זה עונג שבת אלא צער לעבור זמן ק"ש ואי איישר חילי אבטלנו עכ"ל הרי דאפי' בשבת חרה לו להרב ז"ל זה המנהג לקרות ק"ש בלא זמנה ובודאי דהכי הוא האמת דאין הפרש בין שבת לחול בענין ק"ש בעונתה וא"כ כעת איני רואה מקום לסמוך ע"ז לעבור על מ"ע מד"ת ושחייב נידוי לכתחילה במשאות שוא ומדוחים בתשובות שאין בהם ממש עפ"י הדין ואם לדידי צייתי היה נר' שיכולים להכותו מכת מרדות ע"ז כדאמרינן בכתובות דפ"ו ע"ב בד"א במל"ת אבל במ"ע כגון שאומרים עשה סוכו ואינו עושה לולב ואינו נוטל מכין אותו עד שתצא נפשו כמו שיע"ש דהה"נ בשאר מ"ע שבתורה שאומרים אמור ק"ש בזמנה ואינו אומר מכין אותו עד שתצא נפשו: ואם יאמרו שינו שהם מאחרים עד שבודקים נקביהם לזה יש הרבה תשובות חדא דהיה להם לאכול בלילה בתחילת הלילה כדי שיתעכל המזון ולא לאחר בלילה זמן הרבה וע"ד שפי' הראשונים זל בכ"ה במשלי סי' ו' עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך דהכונה כי הן בעון מוציאין הלילה בדברים שאינן הגונים ובשחוק ואח"כ ישינים ועי"ז נמשכים בציר של פגעים וכמה חטאים א' ביטול תורה ב' דברים האסורים ג' מבטלין ק"ש בזמנה ותפלה ביחיד ד' מבטלים קדיש ה' ברכו ו' קדושה ז' מתפללים בלבוש שאינו דרך כבוד ואפי' אם היו חטאים קלים בהתמיד עשייתם נעשו בעבות העגלה ועל הכל שסוברים שלא חטאו וז"ש עד מתי עצל תשכב בתחי' הלילה וא"ת מה איכפת לך לז"א מתי תקים משנתך שתאמר לקום ותבא לידי כמה חטאים וכמ"ש הרב חומ"א ז"ל שם יע"ש וא"כ אם אוכלין בתחילת הלילה וישנים יכולים לקום בבקר השכם ויש שהות לעשות צרכיהם ולהתפלל ונמצא כי כשמאחרים לאכול ולישן בלילה הוי תחלתו בפשיעה. ועוד שהרי יכול הוא לעמוד עד פרסה וכמ"ש בברכות דכ"ג ע"א ועד כמה אמ"ר זביד עד פרסה ופרש"י ועד כמה יכול להעמיד עצמו מנקביו שיהא מותר להתחיל בתפלה ודעת רש"י הוא כדעת הרי"ף דאם יכיל להעמיד עד פרסה מותר לכתחילה להתפלל גם בס' האגודה שם בברכות פ"ג סי' פסק כהרי"ף וכ"פ רי"ו בס' אדם נתיב ג' ח"ד והרשב"א בתשו' ח"א סי' קל"א דכלהו ס"ל דאפי' לכתחילה יכול להתפלל וכ"כ בס' א"ז קצר כ"י והביאו הרב פתח עינים בחי' לברכות שם ד"ט ע"ב: ואע"ג דמצינו ס' הרמב"ם בה' תפלה פ"ד הלכה יו"ד דדוקא בדיעבד הוא דיצא אבל לכתחי' לא וכ"פ מרן בש"ע לקמן רס"י צ"ב מ"מ נראה לי דזהו בשאינו עובר הזמן אבל כשעובר הזמן של ק"ש ותפלה יש לו להתפלל אפי' לכתחלה דשעת הדחק חשיב כדיעבד כמ"ש הרב ברכת אברהם ח"א סי' ס"ו וע"ש שהאריך בראיות וכן הוכיח הרב בעל מנחת כהן ריש מבוא השמש דל"ב בטוב טעם ודעת והביאו הרב יד מלאכי בח"ג מער' שי"ן סי' תקפ"ז יע"ש וכאן בנדון כזה שעובר זמן ק"ש ותפלה אין לך שעת הדחק גדול מזה וכדיעבד דמי. א"נ יש לומר קרוב לזה עפ"י מ"ש מור"ם אה"ע סימן קס"ט סעיף י"ב דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד וכאן בנדון כזה שאין לו תקנה יכול לקרות ק"ש ולהתפלל אפי' לכתחילה דחשיב דיעבד וכ"ב בפי' הרב מג"א שם ברס"י צ"ב דאם עובר זמן תפילה יש לסמוך על ס' הרי"ף וכ"כ הרב א"ר וכן הסכים הרב פתח עינים שם וכתב וז"ל וכבר נתבאר כמה גדולים דסברי כהרי"ף והכי מסתברא דיש לסמוך עליהם אם יעבור זמן תפילה יע"ש ועיין להרב ב"ח ולפי ששמעתי מהחכם הנז' אשר הוא מתנשא בגאוה ובוז לבזות לת"ח וכמה עניינים שהשתיקה יפה בהם אז אמרתי הגם כי הוא יאמר לבזות אותנו כי אין בנו תורה ומע"ט זו בלבד שיש לנו מצות עשה של ק"ש בזמנה דיינו כאשר חכמים הגידו בגמ' במס' סוטה דמ"ב ע"א ע"פ שמע ישראל ואמר אליהם שמע ישראל מאי שנא שמע ישראל אמ"ר יוחנן משום רשב"י אמר להן הקב"ה לישראל אפי' לא קיימתם אלא ק"ש שחרית וערבית אי אתם נמסרים בידם יע"ש. וכה הראני בני כי ביצחק יקרא הי"ו מ"ש במדרש קהלת סס"י ד' ע"פ שמור רגליך וכו' וקרוב לשמוע מתת הכסלים זבח שאמרו וז"ל חביבה ק"ש בעונתה מאלף עולות שהכסיל זובח וכו' ע"ש: והנה כתב מרן בש"ע סי' פ"ט סעיף א' זמן תפילת השחר מצותה שיתחיל עם הנץ החמה וכו' וגרסינן בגמ' בפ"ק דפסחים ד"ד ע"א תניא כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנא' וישכם אברהם בבקר ופירש"י שהקדים משעלה עמוד השחר ולא המתין עד הנ"ה ומ"מ בלילה לא הקדים עכ"ל הנה נתבאר דדין זריזין מקדימים למצות שצריך להקדים במצות הנהוגות ביום היינו מע"ה ולא מהנ"ה וכן מבואר במס' יומא דכ"ח ובמסכת תמיד ד"ל א"ל הממונה צאו וראו אם הגיע זמן שחיטה אם הגיע ה הרואה אומ' ברקאי וכ"כ הרמב"ם בפ"א מהל' תמידין דין ב' וכ"כ הטור ומרן בש"ע בא ח רס"י תרנ"ב ומ"מ זריזין מקל"מ ונוטלים אותו בבקר שמצותו מע"ה וכ"כ הטור ומרן בש"ע שם בא"ח בריש הל' תפלה סימן פ"ט וז"ל זמן תפלת השחר מתחיל משעלה ע"ה והאיר פני המזרח שהיא כנגד תמיד השחר ומאותה שעה ואילך הוא זמנה ומ"מ עיקר מצותה עם הנ"ה אלא שאם התפלל משתעלה ע"ה יצא עכ"ל הרי מוכח דס"ל דכל מצות הנהוגות ביום משום זריזין מקל"מ מתחיל מע"ה שהוא עיקר התחלת זמן המצוה וכמ"ש גבי תמיד שקרב מע"ה והטור במצות לולב דמשום זריזין מקל"מ מתחיל מע"ה: אלא קשה דא"כ גבי תפלה אמאי כתב דמתחיל זמנה מע"ה שהוא כנגד תמיד של שחר ועכ"ז כתב דעיקר מצותה עם הנ"ה אלא דבדיעבד אם התפלל יצא והרי דין זריזין. מקל"מ הוא מע"ה כאשר נלמד מאברהם וכאשר תמיד קרב בע"ה וכאשר כתב גבי לולב. הן אמת דבמשנה שלימה שנינו במס' מגילה ד"ך ע"א אין קורין את המגילה ולא מלין ולא טובלין וכו' עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה ע"ה כשר ופירש"י עד הנ"ה שיצא מספק לילה וכלן שעשו משעלה ע"ה יצא דמעלות השחר יממא הוא אבל לפי שאין בקיאין בו צריכין להמתין עד הנ"ה יע"ש הרי שדברי הטור שכתב דדוקא בדיעבד אם התפלל