לב חיים פלג'י חלק ב כ

אחריהם. ב"ד אחר ובקש לבטל דברים הראשונים ולעקור אותה תקנה ואותה גזירה ואותו מנהג אינו יכול לבטל עד שיהיה גדול מן. הראשונים בחכמה ובמנין היה גדול בחכמה ולא במנין במנין ולא בחכמ' אינו יכול לבטל וכמ"ש לעיל וא"כ היכן נמצא בדורינו. ב"ד גדול בחכמה ובמנין נגד דורות הראשונים והרי יש כאן תרתי כי ב"ד אחרון שבזמנינו באים לבטל מנהג ב"ד הראשונים והרי כל סדר תפילות ופיוטים ב"ד הראשוני' שהיו גדולים מאד בחכמה ובמנין יסדום וא"כ מה כח ב"ד יפה של הב"ד הבאים בזמנינו לבטל מנהג ב"ד הראשונים ואעיקרא גם בדברי הרב קול אליהו יש להשיב כי בודאי כח ב"ד יפה לעקור ד"ת הוא במה שמצינו בש"ס שגזרו חכמי התלמוד גזירה כוללת לא בשאר בתי דינין אחר התלמוד ומה שמצינו בהא דהרב גו"ר בענין נישואי נשים וכדומה מתקנות אלו ה"ט כי בלא"ה יש לנו ב' תקנות גדולות בענין הנישואין הרגמ"ה ושבועה שלא ישא אשה אחרת עליה ומזה נגרר איזה תקנות ומנהגים איש איש למקומותם להיותם מוכרחים לאשר ולקיים מנהגים אלו ואפשר שימשך בדרך דחיק ואתי מרחיק לבטל מצות עשה מן התורה כי בלא"ה אין הדבר ברור כי יבא לבטל מ"ע מפו"ר כי יש כמה ספיקי ספיקות רבות בדבר וכל כה"ג דמצינו לראשונים דהנהיגו והתקינו לא כן כעין נ"ד שהוא כל בתר איפכא במנהג פשוט וברור ואין בו מנהג שהונהג ברוב תפוצות ישראל ועפ"י כמה בתי דינים מגדולי ישראל שהנהיגו בקום עשה לו' פיוטים בתפילה ושלא להביא אורגאנו"ס לביה"כ שהוא בשב וא"ת מה מקום לב"ד האחרון שבזמנינו לקום ולבטל מנהג הקדמונים יכול על מגן בלתי שום הכרח בודאי כי לא נמצא כו שורש וענף כלל וזה ברור : ואילו היה להם איזה הכרח וסיבה גדולה מספקת לפום דינא לבטל אזי יש להם להודיע לנו על מה אדניה הוטבעו אבל בלתי שום הכרח וסיבה המכרחת לשנות המנהג אין מקום לבטלו וכמו שראיתי להרב שיבת ציון בתשו' סי' ה' שכתב כי הגם דהדין פשוט דאין לשנות מסדר התפילה וכדברי הירושלמי והס' הכונות והרב מג"א ודעימייהו עכ"ז אם הם מוכרחים לשנות מנהגם מכח דאם לא ישנו יבוטל התמיד כי לא ימצאו להתפלל במנין עשרה אז מותרי' הם לבטל המנהג וכמו שאמרו בברכות דמ"א ע"א במעשה דר"א ששחרר עבדו להשלימו לעשרה כמו שיע"ש הרי דהיה לו להרב ז"ל להורות לבטל מנהגם בסדר התפלה משום כי לא ימצאו מנין להתפלל הא לא"ה לא וזה פשוט וא"כ זה ששינו המנהג שהיה מקודם בלתי שום הכרח וטעם לדבר אין לו שחר ובהדייא כתב מרן בב"י בא"ח סי' תס"ב להשיב על דברי ס' הכלבו ז"ל וז"ל ואין טעם למנהג ההוא לאסור ולגזור גזירה בדבר שלא חששו לו חכמי התלמוד ולא החכמים האחרונים וכ"כ מור"ם שם בד"מ כמו שיע"ש גם ראיתי לתלמידי דבינו יונה ז"ל בפירושם להרי"ף ז"ל רפ"ק דברכות שכתבו וז"ל ונראה למורי הרב נר"ו דס"ל. לרבנן שאפילו ק"ש עצמה שהוא מן התו' כל הלילה אינו קורא אותה אחר חצות שיכולים חכמים לפוטרו ממ"ע בשוא"ת כל זמן שעושין משום סייג או משום קיום המצוה עצמה דהכי חזינן בלולב שמצותו מן התורה יו"א ואפי"ה כשחל יו"א בשבת פטרו חכמים ליטלו משום גזירה דשמא יעבירנו ד"א בר"ה וגבי סדין בציצית נמי אעפ"י שהתורה חייבה אותו והתירו כלאים וכו' אפי"ה פוטרין היו ב"ש גזירה משום כסות לילה וכו' ה"נ אעפ"י שמצות ק"ש כל הלילה מן התורה אפ"ה פטרו אותו חכמים משום סייג כדכתיבנא עכ"ל הנה מבואר כי מה שחז"ל גזרו גזירה לבטל דת בשוא"ת אפילו מ"ע של ק"ש זהו משום גדר וסייג לתורה אבל בלתי שום גזירה והכרח אין לנו לבטל ולא ניתן כח לשום ב"ד לבטל: אלא דצריכים אנו למודעי זה שחסרו באמירת הפיוטים בתוך סדר התפלה מה הם שאם יהיה פיוטים לבד אף דלא אריך למיעבד הכי כפי כל דברי הרבנים הניתנים למעלה ודברי גורי האר"י ז"ל מ"מ היה מקים לצדד ולומר דאין כ"כ קפידה כפי מ"ש מהרשד"ם בחא"א סי' ל"ה וז"ל שידע שהתפלות ח"י שבחול וז' שבשבתות וי"ט וט' שבר"ה אינו רואה שיהיה בהם שינוי כלל כי תורה אחת לכולנו וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים טועה ואינו יוצא ידי חובת התפלה ואין הפרש אלא בפיוטים וקרוב"ץ שאומרים תוך התפלה דזה יכול האדם לראות כי העדרם טוב לנו ממציאותם ובפרט בזה"ז שאין אחד מעיר שיודע ומבין מה שאומר וכמ"ש הראב"ע וכו' יע"ש וא"כ היה מקום לומר דאם יהיה הענין שחסרו מסדר התפלות אמירת פיוטים לבד הרי העדרם טוב וכדברי מהרשד"ם הללו אבל הא נמי לא מכרעא דלא כ"כ מהרשד"ם כי באמירת פיוטים העדר טוב כ"א במה שיש כנגדם כת חולקת שלא לומר הפיוטים עז בא הרב מהרשד"ם להכריע לצד הכת שלא לומר פיוטים מטעמא כי העדרם טוב לא כן כשלא יש כח שכנגדם חולק והם נוהגים כמנהגם לו' פיוטים לא אמרה הרב מהרשד"ם לבטל מנהגם וכמש"ל וזה פשוט כאשר נתבאר מפומייהו דרבנן קדישי רבני האחרונים עפ"י הפשט וגם מרבני המקובלים שלא לשנות שום מנהג אפי' בפיוטים וכמ"ש לעיל ואין ספק כי הבא לשנות ממטבע שטבעו חכמים טועה הוא וכמ"ש ג"כ הרמב"ם בהקדמתו לס' היד וזל אבל כל הדברים שבגמ' הבבלי חייבים כל ישראל ללכת בהם וכופין כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי הגמ' ולגזור גזירתם וללכת בתקנותם יע"ש ובודאי הגמור כל הבא לבטל מנהג שנהגו חכמי התלמוד ראוי לעונש וכ"כ בתשו' דברי יוסף סי' זך דמ"ט ע"א יע"ש וכ"כ בתשו' בשמים ראש סי' י"ט דכל מנהג גרוע שהוא נגד הגמרא מצוה עליו לבטלו יע"ש: ומ"ש עוד שם בס' בשמים ראש ובלא"ה אין ענין נידוי לכאן אם חסרו מקצת תפילות והברכות וכו' יע"ש וכבר כתבנו לעיל כי כפי דברי הרב הגדול חיד"א ז"ל בס' טוב עין הוא דיש עונש נידוי וכמש"ל ואפילו לדברי התשובה הלזו דאין בו עונש נידוי הא מיהא לא אריך למיעבד הכי ואיסורא איכא לשנות ממנהג הראשונים. ומעיד אני שמים וארץ כי שמעתי מהגאון המפורסם מר זקני הרב הגדול בעל חקרי לב אור היר"ח ז"ל כי היה אומד מרגלא בפומיה דאם היה לו ערנות גמור ועדות ברורה בידו שהיו מכוונים כונה שלימה היה מחסר מסדר התפילה עד כמעט מברוך שאמר ויוצר ותפילת י"ח ולא עוד ולשנות ממנהג הראשונים אבל מה נעשה אין לי אות מופת