לב חיים פלג'י חלק ב רח

ע"א פ"ג או' ב' שכתב טעם לדבר וז"ל וקודם הנחתם כרוך סביב הזרוע ששם נתונה הנוקבא ז' כריכות כי הם ז' הנערות הראויות לתת לה מבית המלך והם סוד אור מקיף דז' תחתונות שלה והשיג ע"ד הרב מג"א שכתב בסי' זה סק"ו בשם ס' הכונות לעשות ו' כריכות יע"ש ומדברי ס' הכונות האלו דקדק כן הרב הגדול מהר"י צמח ז"ל בס' זר זהב שלו דאין לעשות שום כריכה בקיבורת כ"א ז' כריכות בזרוע כמ"ש בס"ס גולל אור בליקוטין דז"ן ובס' שלמי ציבור דל"ח ע"ב יע"ש ושם נאמר כי נגלה עליו בחלום רבי' האר"י ז"ל ואמר לו שיפה כיון לדקדק כן ממ"ש בס' הכונות ועוד הכריח שם מדברי הפוס' ומדברי קבלה ושכן העיד הרב מהרש"ו שכן למדו הרב מר אביו מוהרח"ו ז"ל ואמר לו ג"כ שכן היה נוהג האר"י ז"ל וממנו למד וכתב שם וז"ל ועוד חבר אחר ששאלתי אותו על אמיתות מנהג אותם הכריכות והשיב לי כי הוא היה עושה ג' כריכות בקיבורת שהוא כנגד ג' עליונות דילה ועם ז' כריכות שבזרוע הן עשר לה ועל הכל השיב כפי עניות דעתינו תחילה עם מה שעושין ד' כריכות כנגד שי"ן ודל"ת דשד"י כנז"ל הנה העושה זה עובר על דברי חכמים וכו' יע"ש וכ"ן מתשו' התשב"ץ ח"ג סי' קי"ח דאין לעשות ג' כריכות כצורת שד"י יע"ש נר' דעל כריכות הקיבורת קאי ולא על כריכות שבאצבע וכן נר' שהבין בפשוט בס' כסא אליהו סי' כ"ה אות ה' יע"ש ויש להשיב ע"ד הרב עיקרי הד'ע חא"ח סי' ב' או' נ"א שחשב שהתשב"ץ שכתב ג' כריכות כצורת שד"י מיירי על כריכות שבאצבע כמו שיע"ש וליתא כמ"ש ומ"מ מבואר מדברי ס' הכונות ומוהרח"ו זל בשם ר' האר"י ומהרש"ו ומוהר"י צמח והרב משנת חסידים והרב יד אהרן וכ"כ בס' נגיד ומצוה וכן הסכימה דעתו של הרב הגדול חיד"א ז"ל בס' ברכ"י א"ח סי' כ"ה אות ט' ובס' מחב"ר שם ובס' קשר גודל סי' ג' אות ז' יע"ש דאין לעשות כי אם שבעה כריכות דוקא ולא עוד וכ"ן דעת הרב ש"ץ שם שסיים אחר דברי הרב מהרי"ץ וז"ל ורבים מיראי ה' וחושבי שמו אחרי ראותם דברי הרב הנז' חזרו בהם לעשות כדברי הרב מהרי"ץ עכ"ל וכ"כ הרב שלחן גביה סי' זה ס"ק י"ד יע"ש ואחר כל הכבוד הזה אין ספק כי אין לסמוך על דברי הש"ע של הרב האר"י ז"ל בזה מאחר שידענו נאמנה מפי סופרים ומפי ספרים מרבינו האר"י ז"ל יקר סהדותא מתלמידו הותיק רבי' מהרח"ו ז"ל וגם בחלום כה דיבר אליו אין לזוז מזה וכ"ש שמצינו גם דברי הרשב"ץ בס' התשב"ץ מסכימים לזה ואחרי גדולי המקובלים ורבני האחרונים א"כ בודאי אית לן למימר כי אינם מדברי רבי' האר"י ז"ל כי אם מדברי שאר תלמידים שלא ידעו בירור הדבר כרבינו מהרח"ו ז"ל ושו"ר להרב בנש"ק כמהר"ר יעקב פארדו ז"ל בס' מנחת אהרן כלל ח' סי' ט' שהביא כל זה והכריע דלא כדברי ש"ע של האר"י ז"ל בזה כי מעולם לא עלה דבר זה על דעת האר"י ז"ל. והם בדו מלבם יע"ש וזה תמהני ע"ד הרב משחא דרבותא בסי' זה שהביא דברי ש"ע והאר"י אלו ועשאן עיקר ותמה לדברי מהרי"ץ יע"ש ואחרי המח"ר יש להשיב ע"ד דליתא להא כלל כמ"ש ועיין בס' שיורי ברכה א"ח סי' ז"ך דין ח' שהביא משם הזוה"ק בסדר פנחס בר"מ דר"ל ע"ב שאמרו ג' כריכות לקבל ג' קדושות ועוד ז' כריכות בזרוע וג' באצבע הם עשרה ואין דבר שבקדושה פחות מעשרה עכ"ל: והנה בזוה"ק בר"מ לא נאמר כ"א ג' כריכות לקבל ג' קדושות ועל ג' כריכות שבאצבע מיירי דקאמר לה לשם קדושין מחתנה על שם הכ' וארשתיך לי לעולם וכו' א"כ אין הלשון מכיון דקאמר ועוד ג' כריכות וג' באצבע הוו להו עשרה דמאי ועוד אלא דאם רצה לומר עוד ג' בקיבורת הוו להו י"ג ולא עשרה ועו"ק שהוא הפך ממה שהכריח הרב ז"ל בשאר ספריו ברכ"י ומחב"ר וקשר גודל וכמש"ל כי כן נראה דהכונה ועוד ז' כריכות וג' באצבע תיבת ועוד לאו בדקדוק וק"ל וראיתי בספר נדפס מחדש עולת תמיד ק"ק הנדפס מחדש שחי' הרב המקו' מוהר"י צמח ז"ל מכתיבת יד הרב הגדול המקו' האלהי הרב מוהרח"ו ז"ל כפי מה שקיבל מרבו רבינו האר"י ז"ל וכתוב שם דמ"ג ע"א וז"ל ויקשור התפילין בקיבורת הזרוע כעין ש' ג' בריכות ואח"כ יכרוך בפרק האמצעי ז' כריכות והם כנגד ז' נערות הראויות לתת לה מבית המלך כמו שידעת ואח"כ מוציא התפילין של ראש מן הכיס ודע כי אפי' קודם שיכרוך ז' כריכות על הזרוע יכול להוציא התפילין ש"ר מן הכיס אבל קודם שיכרוך ג' במקום הקשר שעל הקיבורת וכו' יע"ש והשתא איכא לאתמוהי טובא כי אחרי שמצינו מפי סופרים ומפי ספרים כתוב לאמר שהרב מוהר"י צמח זל קיבל קבלה גמורה שלא לעשות שום כריכה בזרוע במקום הקיבורת ושכן נגלה אליו בחלום רבינו האר"י ז"ל ואמר לו שיפה כיון וא"כ איך כאן בס' עולת תמיד הביא מכ"י מהרב מוהרח"ו שיעשה ג' כריכות וצ"י: סי קמד חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש כי אככה אוכל וראיתי דיש כמה בני אדם דאינן נזהרין בימות הקיץ לומר ק"ש של שחרית בזמנה כי לפעמים מאחרים הרבה עד שעובר זמן ק"ש ועונשו גדול שמבטל מ"ע של ק"ש בזמנה וגם שהחמירו בזוה"ק סדר בלק דקפ"ו ע"א כל מאן דלא קרי קריאת שמע בעונתיה בנדוי הוא כל ההוא יומא שמעו אינון וכו' יע"ש: וראיתי בחכם אשכנזי אחד שעבר בעירינו יע"א שהיה נוהג לאכול בלילה קרוב לחצות והיה ישן עד ד' שעות ביום ואפי' אם היה קם באשמורת עכ"ז היה מאחר מלקרוא ק"ש ותפילה עד אחר ד' שעות ופעמים הרבה חרה לי עמו על הדבר הזה והוא היה אומר טענות שאינן מספיקות לפום דינא וחם לבי בקרבי על הדבר הזה והראתי לו מ"ש הרב באה"ט בסי' זה סק"ג שכתב וז"ל מכאן תוכחת מגולה לבני אשכנז שמאחרים מאד ק"ש יע"ש גם בס' ראשית בכורים ח"ב בקונ' תוכחת מגולה דכ"ח ע"ב כ' וז"ל ועוד החזיקו האשכנזים במנהג אשר ראוי לבטלו אם אפשר שילכו בקיץ בשבת לבית הכנסת כמו בחול בהשכמה שלא יעברו זמן ק"ש כמו שעושין בכל גלילות אשכנז ואף שבעל הלבוש התיר הדבר בשם י"א בסי' והיא הוא במרדכי היינו שסיים ואין משכימים כ"כ אבל לאחר זמן רב כמו שנהגו