לב חיים פלג'י חלק ב רו

י"ד וע"ש וגם הרב מחב"ר שם בא"ח סימן ח' אות ד' ושם ציין למ"ש במחב"ר ביו"ד סימן ס"א אות ט"ז לברר מי הם גדולי הצרפתים יעש"ב ומפני זה רבני האחרונים הבאים אחריהם כתבוויש מחמירים שלא לברך על טלית שאולה הלא בספרתם וזוהי סיבה כי גם גדולי הרבנים וחכמי דורינו נהגו להחמיר שלא לברך על טלית שאולה גם בתשו' מהר"מ ריקאנאטי סימן ב' הביאה הרב שכנה"ג בא"ח סימן י"ד הגב"י אות י"ג די"א שיברך על טלית שאולה וי"א שלא לברך וכו' יע"ש ומדהביאה באחרונה ש"מ דהכי ס"ל וגם שם באות ד' הביא מ"ש מהרש"ל ביש"ש פ' כל הבשר סי' ג"ן דיר"ש לא ילבש טלית שאולה יע"ש כי נר' שהנכון להחמיר שלא לברך על טלית שאולה ונער הייתי כשנתגדלתי כל ימי על ברכ"י הגאון מ"ז אור היר"ח ז"ל וראיתי שהיה נוהג כן שלא לברך על טלית שאולה אלא כשהיו נותנים טלית של אחרים אם היה בעל הטלית לפניו היה שואל ממנו שיתננו לו במתנה ואם לאו לא היה מברך ומאז ועד עתה שנתגדלתי בין החכמים מורי ורבותי ומחברי ומתלמידי יותר מכלם מאותו זמן עד עצם היום הזה גם זקנתי ולא ראיתי לשום ת"ח שברך על טלית שאולה לא זו בלבד גם מאנשי שורה אנשי מדע כי יודעים שיש סברא בפוסקים ושכן נוהגים הת"ח שבעיר גם המה נזהרין בזה שלא לברך על טלית שאולה ואם יהיה הבעל הטלית לפניו שואלים ממנו שיתננו במתנה לברך הלא"ה אינן מברכים ולענין חתנים וכלות המתעטפים בעת החופה גם בזה לא יש מנהג פשוט קבוע וברור לברך על טלית שאולה ואחשוב לך חשבון פשוט לחלק כל יחידי העיר לג' כיתות עשירים ובנוניים ועניים הנה הבנוניים כל אחד ואחד מביא טלית שלו ומתעטף ומברך כי טליתות שלהם הם חשובים וראויים להתעטף ואינם צריכים טלית של אחרים ליקח בתורת שלה ואין צריך לומר לעשירים כי לכל אחד ואחד יש לו טלית חשוב ובפרט שרובם ככלם קונים טלית חשוב מחדש ומחנכים אותו בעת החופה ומברכין גם ברכת שהחיינו כאשר גלוי ומפורסם לכל באי שער עירינו דבר זה לא נשאר כ"א חלק הג' שהם עניים שאין להם טלית כראוי להתעטף בשעת חופתן דאז שמש הכנסת מביא להם טלית מאיזה יחיד וא"כ אם יהיה הענין שהם שואלים הדין אם יש לברך או לא בודאי כי כל חכם לב יאמר לו שלא יברך מאחר שכן נתפשט המנהג בכל הרבנים והת"ח שבעיר ושכ"פ הרב שבות יעקב ושאר הפוס' וכן הסכמתי בסה"ק ל"ח ומי זה אשר יערב אל לבו לפסוק להפך זה ולהכנס בספק ברכה לבטלה אחר שלא יש מנהג פשוט בעיר ואם לא באו לשאול והחתן מברך מבלי דעת או שמש הכנסת אומר שיברך באין מבין מה מנהג שייך בזה ואם משום שימצא שם בעת ההיא איזה חכם בעל הוראה ואינו מוחה לו שלא יברך גם זה מן הנמנע לקרותו מנהג שהרי על הרוב ברכת חתנים הללו לברך על עטיפת הטלית היא בשפה רפה כי אין מי ששומע הברכה ואפילו אם ישמע איזה מהקרובים אל החתן הברכה אחד חכם ואחד תם מי יודע בעת ההיא אם יהיה הטלית שלו או של אחרים ואפי' אם יהיה ניכר וידוע שהוא של אחרים מי חקר ודרש טלית זה של אחרים אם הוא בתורת שאלה או לקחו בתורת מתנה ועל הכל כי יש מקום. לומר כי מי שלא מיחה בו דלאו אדעתיה והשתא דאתית להכי צא וחשוב כל הת"ח שבעיר ורוב מאנשי שורה גבירים ובנוניים הוו להו רובא דרובא הנוהגים שלא לברך על טלית שאולה ונשאר חלק ג' מהעניים שהם מיעוט מצד עצמן ומיעוטא דמיעוטא שיש בזה שלא ניכר ונקבע מנהג זה בעיר מכמה סיבות שכתבנו והרי הלכה רווחת בישראל כי כדי שיקרא מנהג פשוט בעיר צריך שיהיה מתפשט ברוב יחידי העיר וכמ"ש מהריק"ו שורש קע"א ומ"ג למה שהכריח הגאון מ"ז זל בס' חק"ל חח"מ סימן קי"ב דקס"ה ע"ג דלא מקרי מנהג כ"א במנהג פשוט בכל ולא מהני אפי' רוב יע"ש כ"ש בנ"ד דאיכא מנהג פשוט וברוב שלא לברך על טלית שאולה ואפי' שיש בזה רוב הפוסקים דס"ל לברך על טלית שאולה ומיעוט הם שחששו שלא לברך הרי דעת הרב כנה"ג דלא אזלינן בזה בתר רובא ועכ"ז אמרינן ספק ברכות להקל כמ"ש הרב ד"מ ח"א סימן ל"ח ובח"ג די"ד ע"ב יע"ש ושכ"כ הרב יד אהרן במ"ב בא"ח סי' ס"ו הגב"י אות ד' ועמ"ש בס' זכור לאברהם מע' בי"ת דח"י ע"ב ובח"ג מער' ס' דכ"ד ע"ד ואה"ן אם היה מנהג בעיר לברך על טלית שאולה הגם כי יש מחלוקת בפוסקים דס"ל שלא לברך אמרינן דהמנהג עיקר ויש לברך ואין א מרים בזה ספק ברכות להקל כאשר מתבאר מדברי הרב ברכ"י בא"ח סימן רי"ט ובס' נהר שלום סק"ג יע"ש ואעיקרא דדינא פירכא דאם באנו למנין לפוסקים דס"ל דאין לברך על טלית שאולה מגדולי הצרפתים והנ"י וגם מהרש"ל והט"ז ודעימייהו וגם ס' האומרים כי אפי' הפוסקים לברך על טלית שאולה לא דיברו כ"א בעת התפילה לא לס"ת וגם בהצטרפות מחלוקת הפוסקים בחתן גופיה אם יברך אם לא יברך ורבני האחרונים שכתבו משום חומרא דיש מחמירין שלא לברך על טלית שאולה אפשר שיהיו יותר רבים או בשוים אבל היא גופא צריכה רבה אם יש מנהג קבוע בעיר בזה לברך על טלית שאולה כי לא מצינו בירור להיות מנהג פשיט וקבוע וכמ"ש ולו יהיה שהיה המנהג בעיר קצתם נוהגים שלא לברך על טלית. שאולה וקצתם נוהגים לברך הרי כתב מרן החבי"ב בתשו' בעי חיי חח"מ ח"א סימן ח"ן דמ"ה ע"ג דהיכא דנהוג עלמא הכי ונהוג עלמא הכי מאי חזית דסמכת אהאי מנהגא ולא להאי מנהגא יע"ש וכה"ג כתב בס' הלק"ט ח"א סימן י"ד יע"ש. וכאן בנ"ד יש להכריח לסמוך על האי מנהגא שלא לברך משום שמסכים לדינא דספק ברכות להקל ובשב ואל תעשה ועוד כי כיון דביארנו דהת"ח שבעיר ורוב מהיחידים מיראי ה' וחושבי שמו ובפרט כל העשירים שדרכן ליטול טלית שלהם בחתונה שאפי' אם לא היו המה הרבים לגד העניים הרי מתבאר מדברי מהרשד"ם בתשו' חא"ח סימן ל"ז דרוב חכמה ורוב עושר חשיב רוב נגד שאר היחידים שבעיר אפי' אם יהיו רבים מהמה יע"ש וגם אנחנו למדין ממנו לנ"ד שלא לברך על טלית שאולה בחתונה וסנדיקוס וכאמור: ועוד נר' לומר דמנהג שנתנהג ע"י שמש הכנסת שהוא מביא טלית שאול לחתן ואם יהיה שהשמש אומר לו שיברך הרי מצינו עדיפה מינה דמנהג שנהג הש"ץ יש לתלות ששגג ולא ידע כמ"ש הרב"ח בא"ח סימן רס"ז סעיף ג' ובשיירי כנה"ג א"ח סימן רצ"ב הגב"י ועמ"ש הרב בית דינו של שלמה חא"ח סימן א' יע"ש ולהרב מהרד"פ בס' מכתם לדוד