לב חיים פלג'י חלק ב רב

סימן קלז מעשה בא לידי כי אחר שגמר אחד לאפות כל הקמח שבשק נשאר בתחתיתו מעט קמח והלך לביתו ושוב אחר ג' שעות מצא השק הזה שנשאר בו מעט קמח חור קטן נשוך מהעכבר עם קצת צואה מעכבר ולשאול הגיעו מה דינם של המצות שנאפו ודרשתי וחקרתי הרבה אם שק הקמח שהיה הקמח בתוכו היה בתוך שק אחר והם אמרו שהיה שק בתוך שק ולא נשוך החיצון רק כי היה קרוע מעט ויתכן שבחור הקרוע נכנס העכבר ונשך השק הפנימי שבו הקמח אמנם עשיתי מבחן מרקדו הקמח המעט ומצאו בו צואת העכבר רכה וגם קצת מהקמח הנשוך רכה כי נראה בודאי כי נשיכת העכבר הנז' היא מקרוב שעה אחת או שתים שהוא אחר שכבר אפו המצות וכשהביא השק לבית אחר אפיית המצות אירע דבר זה שנשך העכבר השק הנז' והרי כל שיש לתלות שהוא נעשה אחר כך יש מקום להתיר ועל דרך שכתב הרב זכור לאברהם ח"א סוף הסימן תס"ו דקי"ב ע"ב וז"ל ונראה דכל זה דוקא כשאנו יודעים שהחור הוא מהעכבר דליכא לתלות בדבר אחר אמנם אם איכא לספוקי ולחלות שמקודם היה הנקב שניקב ע"י יתד או ד"א אפשר לכ"ע להתיר אף באכילה דאיכא ס"ס וכו' יע"ש כמו כן אנן בדידן יש מקום לתלות שזה נשיכת העכבר היה אחר כך כשהביאו לבית ויש ידים מוכיחות ולכן יש להתיר בשופי ומ"מ בהיות טוב אם מכיר איזה מצות שנאפו לבסוף כשיעור א' או ב' יסירם כי כיון שהיה הנשיכ' בתחתיתו של שק חור קטן אינו מגיע הנשיכה כ"א למה שלפניו דוקא והשכל מחייב כי אינו נכנס העכבר לפני ולפנים יותר ממה שיש לפניו וכמש"ל : סימן קלח מעשה שהיה ברחיים של אש שנמצא עיסה בקמח הנטחן ואמרו שזאת העיסה היא נעשית מזיעת שאחר שנופל הקמח מחוץ מאבני הרחיים בדרך עברה שעובר הקמח לצאת דרך החור ומכח הזיעה מחום האבן כשנופל הקמח בצינור של טינק'יי שעובר הקמח בתחתיתו שם מזיע בצינור של קמח שהוא לצינור הזה שם הוא עשיית הקמח הזאת וכמו כן נמצא עיסה בתוך הצינור מתחילתו ועד סופו תכף אחר יציאת הקמח מאבני הרחיים מתחילתו ועד סופו כולו מלא עיסה: תשובה נראה דיש לאסור כל הקמח דנמצא טחון ברחיים אלו שהגם כי חימוץ זה הוא מזיעת הרי פסק מרן בש"ע בסימן תס"ו סעיף ג' וז"ל שק מלא קמח שנתלחלח מזיעות החומה מותר ויש אוסרים עכ"ל וא"כ ל"מ למ"ד דאסור שיש לחוש לחימוץ אלא אפי' למ"ד דמותר דאינו מחמיץ הוא דהוי מ"פ והרי אם לש הקמח הזה במים הוי מ"פ עם מים דמחמיצין כמ"ש בסי' תס"ב וגם הרקדה ל"מ מתרי טעמי חדא כי כבר כתבו הרבנים רבני מתא הרב כנה"ג ודעימייהו דכל שנמצא עיסה יבשה אפי' כל שהוא הוי חמץ כי יש לחוש לאיזה פירורים שנתפררו בתוך הקמח ומ"ג בנדון הזה שעובר כל הקמח דרך הנינור אשר משם הוא הזיעה כי בודאי נוגע בכל הקמח שיעור משהו ולא נראה בעין שום עיסה וזאת שנית כי מאחר שכל הקמח עובר דרך צינור שבבר נתחמץ מחמת זאת הזיעה הרי נאסר כל הקמח וכן הוריתי הלכה למעשה לאסור בל הקמח שנטחן ברחיים הללו שנתחזק האיסור בהם וכבר מילקי האמורה בי כל דיין הבא הדין לפניו מעניינים כלו כל עור שאינו יכול לעמוד ולשער בדעתו עד היכן מגיע בדקדוק ענין אותו חימוץ בבירור יש לאסור מספק כי גם כאן בנ"ד זה החימוץ הבא לקמח מחמת זה הצינור שמזיע אין אתנו יודע לכוין ולהבדיל כי אפשר בי מתחילתו שהתחילו לטחון התחיל להזיע ולא נראה לנו פירורי העיסה הנעשה מחמת זאת הזיעה כ"א אחר שכבר נטחן קמח הרבה וזה ברור ופשוטו ולענין אם יש להתיר משום ס"ס בזיעה זאת שהיא מחלוקת אם הוא מ"פ או מים לא מלאני לבי להתיר אחרי שהרא"ם מסכים שאין להתיר לכתחילה בס"ס ב"א בדיעבד והרב פ"מ בתשו' ח"ב סימן ב' ד"ה ע"א כתב דראוי לחוש לס' הגדולים הלה שהחמירו וכתב מורינו הרב הגדול בעל בתי כהונה ז"ל בח"א חלק ב"ר סימן ד' דט"ו ע"א דאם מני"ר הרב פ"מ דרב גובריה ורב חיליה החמיר אנן יד עניי מה נענה בתריה יע"ש ואם שמצינו כמה מרבני האחרונים התירו בס"ס לעשות מעשה לכתחי' וכמו כן אנן בעניותין בס' נשמת כל חי ח"א חא"ח סימן ט"ז דכ"א ע"ר יע"ש עכ"ז כיון שהיה זמן רב כמו ב' חדשים לפסח ויש שהות לעשות מחדש לא התרתי קמח זאת ומ"ג כי למ"ד חוזר בפסח אין להתיר וכבר אירע מעשה כד הוינן טלייא בזמן בא המאורות הגדולים מורינו הרב כמוהר"ם ז"ל ומורינו הרב מז"ה ז"ל שאירע חשש איסור חמץ במצות לפסח והיה קרוב לערב פסח שלא היה שהות לאפות מחדש והתירו המצות לאוכלם בפסח מכח ס"ס אכן הכריזו שלא יבשלו ויחתמו את המצות בפסח משום חוזו"ן ועיין למור"ם בהגה' בסימן תס"ז סעיף ב' ולהרב חוקת הפסח סק"ד והעלה דבס"ס מותר אפי' לכתחי' יעש"ב. ולעד"ן דמאחר כי יש מחמירין כל שיש שהות לעשות מצה מחדש אין לסמוך ולהתיר לכתחילה וכמש"ל וכ"כ בהדייא הרט"ז לעיל סימן תס"ז ס"ק דכל שיש לו שהות כדי לעשות מצה מחדש לא יסמוך לכתחילה לאוכלם וישמרנה עד לאחר הפסח וכל שאין לו לאכול יש לסמוך לאכלן יע"ש והוא ברור סימן קלט מעשה שהיה במצה אחת קודם אפייה שנמצאת בה חטה אחת ותכף כשראו נטלוה ואפו אותה מצה עם שאר מצות שבאותה עיסה שנמצאת החטה וגם עם מצות אחרות ושאלו ממני אם מותרות המצות או לא: והנה לפי פשט דברי מרן בש"ע א"ח סי' תס"ז סעיף י"א שכתב בסתם אם נמצאת חטה בקועה בעיסה או במצה אפויה יסיר ממנה כדי נטילת מקום והשאר מותר הרי כאן כבר הסיר החטה קודם האפיה ואם יש להסתפק שלא היה כ"א הקרת החטה לבד ולא נטילת מקום אי מהני בהכי או יש