לב חיים פלג'י חלק ב רא

סימן קל"ה מעשה שלשו במים שלנו ברוב הלילה ובסוף הלילה לשו באותן המים שלא היה להן לינה כל הלילה וגם לא היה שיעור י"ב שעות משעה שנשאבו בין השמשות: תשובה הנה לדעת ה"ר יא יאודה בר נתן ז"ל שהביא הסמ"ג לאוין ע"ט נראה דעתו לאסור שכ"כ שאסור לאפות קידם ע"ה ואם אפו ראוי לאסור את האפוי דאימור סוף הלילה גורם הצינון וכתב מרן בב"י בסי' תנ"ה דלרש"י דבעי י"ב שעות א"כ הוי אסור אבל לא מחד טעמא דלריב"ן הוא משום דבעינן לינה כל הלילה וסוף הלילה גורם הצינון ולרש"י הוא י"ב שעות אפי' קודם שיעלה ע"ה יע"ש וא"כ יש נפקותא דלריב"ן אם יהיה הלילה יותר מי"ב שעות עכ"ז אם לש קודם שעלה ע"ה אסור ואם יהיה הלילה פחות מי"ב שעות כל שעלה ע"ה מותר ולדעת רש"י ז"ל דבעי י"ב שעות אם יהיה הלילה פחות מי"ב שעות אף שעלה עמוד השחר צריך להמתין עד שיעברו י"ב שעות משעת שאיבתן ועיין להט"ז ז"ל בסי' הנז' יע"א: וא"כ הירא את דבר ה' ישאוב קודם י"ב שעות בין השמשות ולא ילוש עד שיהיו בתוך הכלי המים י"ב שעות לחוש לדברי רש"י ואם יהיה הלילה ארוך לא ילוש אפי' עברו יותר מי"ב שעות לחוש לס' ריב"ן דבעינן שלנו כל הלילה ואם יהיה שהלילה קצרה ועולה ע"ה קודם יב"ש יחוש לס' רש"י ולא ילוש עד שיעבור יב"ש וכ"כ הרב פ"מ בחלק מ"ז סק"א ובחלק א"א סק"א ועיין מ"ש הרשב"ץ בס' יבין שמועה במאמר חמץ ד"ל ע"ג יע"ש ובס' א"ח ה' חו"מ סי' ק' דע"ה ע"ג ובס' הכלבו החמירו שאם לש במזיד ישרפו או יאכלם קודם פסח וכו' יע"ש ולכן נראה להלכה ולמעשה דאם לש קודם שעלה ע"ה ושעדיין לא עברו יב"ש כמו שהוא בעירנו אזמיר כי בחדש אדר מט"ו ואילך עד ער"פ הוי ע"ה בשעה י"א או עשרה וחצי וא"כ אם נלש קודם ע"ה נראה לאסור המצות אפי' בשוגג דהרי מצינו ב' מאורות הגדולים רש"י וריב"ן שאוסרים וכוותייהו מצינו שלימים וכן רבים לא דנראה להתיר דאם התחיל ללוש שיעור אחד או שנים קודם שעלה ע"ה ורובו ככולו היה אחר שהאיר היום הרי יש בהם ביטול ברוב וע"ד שכתבו הפוסקים דאם נתערבו מים שלנו עם מים שלא לנו דחד בתרי בטיל הה"נ המים שהיו קודם ע"ה עם המים שלשו אחר שעלה ע"ה וזהו בשוגג אבל במזיד יש לאסור דאיכא ס' רש"י דבעינן יב"ש אלא דאם גם בזה אם היה רוב הלישה והאפיה אחר יב"ש יש להתיר מה"ט גופיה: סימן קלו מעשה שהיה שלאו מצות ביין ואחר שלשו הריחו ביין שהיה ריח משקה שכר שקורין רו"מ ואמרו כי נתן המוכר בתוך היין מעט משקה רו'ם כדי להעמידו שלא יחמיץ א"כ הו"ל עיסה שנילושה במי פירות עם מים דאסורה בי בודאי אינן נזהרין לאפותה מיד ועיין בשכנה"ג בסי' תס"ו בהגה"ט אותו ובס' שו"ג סי' זה מחודש י"ג דס"ב ע"ג. ועוד יש לאסור כי שמעתי באומרים לי כי זה המשקה מרו'ם הוא נעשה משעורים מעורבים עם מים וא"כ הו"ל חמץ גמור. וא"כ ל"מ בנותן משקה הרו'ם בתוך היין אלא אפי' נתן היין כשר לפסח בתוך חביות שנותנים בהם רום יש לאסור שניתן טעם לשבח וכמ"ש בתשו' במ"א בס"ד וא"כ האופים המצות אחרי כן אפי' שהיה היין כשר למצה כיון שנאסרו הכלים והתנור משום עיסה שנילושה במ"פ עם מים שהוא חמץ א"כ כל העושים אחרי כן בלו הכלים ובתנור בלתי הכשר כלן אסורות והוא ברור ואפי' אם יהיו הכלים שאינן בני יומן עכ"ז כיון שהאיסור הוא משום היין הרי קי"ל דבכלי יין כל מה שנתיישנו מעלי טפי כמ"ש הרא"ש ז"ל וכ"כ הרב"ד בחלק א"ח סי' ר"י ובס' שו"ג סי' תנ"א ס"ק מ"ו דט"ל ע"ד יע"ש. ועוד היה בזה ריעותא אחרת כי הגידו לי כי זה היין נתחמץ וכדי לתקנו לחזור לקדמותו העבירו ע"ג צמוקים ואפי' אם יהיה שהיו הצמוקים נקיים מבלי מים כלל מ"מ הכלים ששואב בהם אלו הצימוקים כלם הם מודחים במים וא"א בלי טיפות מים שאסר הרב"ד בחא'ח סי' ר"ל ובס' שי"ג סי' תס"ב סק"ד דז"ן ע"ג ומ"ג כי לא היה נזהר בעשייתו לשם פסח מי יודע כמה מים היו בכליו ובר מן דין יש לו ריעותא מצד היין עצמו דאם הוא חומץ הרי יש ס' ריא"ז ודעימיה דס"ל דכל דבר שהו א חמוץ מחמיץ ועיין בס' ב"ד חא"ח סי' רכ"ו שצידד דביין שנעשה חומץ אינו מחמיץ כמו שיע"ש מ"מ מדברי רבינו ישעיה הראשון הביא דבריו הרב ערוך השלחן א"ח סי' תס"ב אות ב' נראה מדבריו דגם בחומץ מחמיץ יע"ש וכן נ"ל להחמיר בזה שלא ללוש לכתחילה ברם אם לש בדיעבד בחומץ אין בידי לאסור ומ"מ נראה דאם יהיה הענין שהתחיל היין להתחמץ ונתנו בתוכו צמוקים כדי למתקו וחזר לטעם יין והוא נזהר מהטלת מים כלל יש מקום להתיר אפי' לכתחילה כי מלבד דרוב הפוסקים ז"ל מתירים אפי' בחומץ גמור דס"ל דחומץ יין אינו מחמיץ וכמ"ש הרב ב"ד חא"ח סי' רכ"ו ומז"ה הגדול בס' חק"ל חי"ד ח"א סי' קפ"ג דרנ"ו ע"ב יעש"ב כ"ש בזה שאינו חומץ וגם שחזר לאיתנו הראשון כל כה"ג אפי' הרב רבינו ישעיה והרב"ד שאסרו בחומץ גמור בזה שחזר לטעם יין מודו וכמ"ש בת' במ"א בס"ד וכ"ש שאין לאסור הלשים מצות אחריהם ומ"מ בהאי מאן דקמן הגם כי היה מקום לצדד בכלי הלישה שהוא של מתכת ובצונן ואינו בלוע הרבה ומ"ג אחרי שהדיחוהו ביין אח"כ מ"מ כבר נהגו לאסור כל כלי מתכות בלישה להצריכו הגעלה וכמ"ש הרב ב"ד בחא"ה סי' קצ"ה א"כ גם כאן יש לאסור ומ"ג דאיכא דפים של נסרים והאוקלאגי'ס שעורכים המצות שהכל הוא של עץ באופן דאין מקום להתיר אפי' לאותן שעשו המצות בכלים אלו בלי הגעלה אעפ"י שעברו יום או יומים ואין הכלים בני יומן משום שטעם היין משוה לשבח והוא ברור כיון דהוי איסורו משום לש מי פירות עם מים וק"ל