לב חיים פלג'י חלק ב ר

ביה"ש ואם הוא קודם לכן כמו ט"ו דקים מו"מ קודם י"ב אז ודאי שים שמש בעיר במקום גבוה והוי יום ונימול לח' וכשאין השמש בעיר אפי' במקום גבוה הוי ס' ונימול לט' ואם הוא שבת ואחריו יו"ט אינו דוחה לא את השבת ולא את היו"ט ויען זה הבן הנולד היה ביום הו' שהיא כ"ב לח' אלול וחל ר"ה יום שבת ומחרתו יום א' א"כ אין למולו עד שיעבור ב' ימים שבת ויו"ט ונימול ליום ב' שהוא ג' לח' תשרי כן נ"ל הלכה למעשה וכן נמי אם יש ספק בשעת לידה שאינן יודעים מתי ילדה אם הוא ביום או בלילה או בין השמשות יש להחמיר שלא למולו לא בשבת ולא ביו"ט וכ"ן מדברי הרב בית הילל ביו"ד סימן רס"ו שכתב וז"ל לכן צריכים אנו להחמיר ושלא למול בשבת עד שיצא הספק מלבו אם הוא ודאי לילה או ודאי יום אבל אם יש איזה ספק למי שיודע מתי ילדה אזי מחוייבים אנחנו להחמיר שלא לחלל שבת: ואידע מעשה בתינוק הנולד בערב שבת אחר שקרא האקשא'ם שהוא אחר י"ב שעות מהיום הו' כמו עשרה דקים והיה בזמן רימאזאן שקריאת האקשת"ם הוא חמשה דקים חסר מהי"ב שעות כנראה שנולד זה התינוק חמשה דקים אחר הי"ב שעות וא"כ עדיין הוא בין השמשות לסוברים כי רביע השעה שהוא ט"ו דקים אחר שקיעת החמה הוא בין השמשות ופסקתי שימולו אותו ביום א' שאם היה הענין זה בימות החול כשאירע שנולד אחר שקיעת החמה שלא יש עוד שמש בעיר אפילו במקום גבוה אז המילה הוא ליום שלאחריו כי אם דחינן מאותו היום שכבר שקע החמה ממילא שדינן ליום הבא אחריו משא"כ כשאירע בערב שבת שהנה אמת כיון ששקעה החמה ביום הו' נדחה המילה מאותו יום ליום המחורת אכן היות יום שלאחריו יום שבת צריכים אנחנו לידע בבירור אם הוא יום שבת וכל עוד שעדיין הוא ספק ליל שבת כי אין מקום לצאת מספק שבת כ"א לפחות אחר יציאת ג' ככבים בינוניים וכדברי הרדב"ז בתשו' סי' רפ"ב והביאו הרב באה"ט בסי' זה כמו שיע"ש וכדי שיהיו נראין ג' ככבים בינוניים לפחות צריך כ"ה או ל' דקים אחר י"ב שעות הלא"ה כל מה שיספק בליל שבת בתחילת הלילה אם הוא ודאי לילה אין למולו בשבת וכדברי הרב ב"ה וכמש"ל: וראיתי למורינו הרב הגדול כמוהרי"ם זל בס' שפת הים חא"ח סי' א' במעשה שבא לידו בתינוק שנולד ער"ש אחר חצי. שעה מקריאת האקשא"ם דנראה דעתו למולו בשבת כפי מה שהביא בסו' דבריו דברי הרב ברכ"י להחזיק סברת הרב"ד דכשאין נראה השמש מונין ליום הבא אחריו כמנהג עיה"ק ירוש' ועיה"ק חברון ת"ו יע"ש אכן ממ"ש לעיל מזה תשו' מוהר"מ אלשקר סי' צ"ו נר' דבשבת יש להחמיר למולו ביום א' ועדיין צ"י. ומ"מ לעד"ן אם אירע שנולד אחר חצי שעה מקריאת האקשא"ם שהוא חצי שעה אחר י"ב שעות הרי הוא ודאי לילה ויש למולו בשבת: אמנם ראיתי שכתב שם מורינו הרב ז"ל וז"ל ונראה לע"ד דאפי' אנו רואים ג' כוכבים בינוניים לפי ראייתנו ולא עברו עדיין ע"ב דקים משקיעת החמה דהיינו אחר הכאת הי"ב שעות כדילז"ו לפי סברת ר"ת צ"ל דאינן הכוכבים הבינוניים שדברו חז"ל ועדיין יום הוא או בה"ש הוא וכ"כ הרב מוהר"י נבון בס' ג"מ בביאורו על הרא"ם בה' כיפור דק"ח ע"ב שמנהג העולם הוא נתייסד עפ"י ס' הגאונים שאמרו שתכף אחר השקיעה הא' מתחילת זמן בה"ש שהוא י"ג דקים וחצי ג' רביעי מיל והוא ס' יום ס' לילה ולפי זה התוס' צריך להוסיף קודם שקיעת החמה בכניסה וכן נוהגים לקבל שבת מבע"י והשמש על הארץ וכמ"ש כל ששוהין מיל אחר שקיעת החמה יוצאים י"ח בה"ש ותוס' מחול על הקדש שהרי שיעור בה"ש הוא ג' רביעי מיל ורביע א' ותוספת וסברא זו יראה המעיין שהיא קרובה לדעת ויבוא שוה עם שיעור הכוכבים שאמרו חז"ל דאילו לפי' ר"ת ז"ל צ"ל שאין אנו בקיאים בשיעור כוכבים בנוניים שהרי כל העולם מלא כוכבים ועדיין לא עבר חצי שעה משקיעת החמה ועל כיוצא בזה אמרו אם הלכה רופפת בידיך פוק חזי מאי. עמא דבר ומנהגן של ישראל תורה ויש להם על מה שיסמוכו והכי כתבו הגאונים ז"ל ומ"מ מי שירצה להחמיר כס' ר"ת תע"ב עכ"ל. וכשאני לעצמי במקומינו כשעבר חצי שעה אחר שקיעת החמה שהוא עשרים דקים אחר י"ב שעות ששקיעת החמה הוא עשרה דקים קודם הי"ב שעות הנה עדיין אינן נראין הכוכבים כי אם אחר עבור עוד חמשה או עשרה דקים דהיינו כ"ה דקים או ל' דקים אחר הי"ב שעות שאז נראין ג' כוכבים בינויים וגם אם בזמן שיש לבנה זורחת דאז בחצי שעה אחר י"ב שעות זורחת הלבנה בכח על הארץ כמ"ש מרן ומור"ם לקמן בריש הל' תענית רס"י תקס"ב ועמ"ש עוד בסי' רל"ה ובמג"א ושאר הפוסקים וכ"כ מרן בסי' רס"ג צריך ליזהר מלעשות מלאכה עד שיראו ג' ככבים קטנים ולא יהיו מפוזרים אלא רצופים ואם הוא יום המעונן עד שיצא הספק מלבו עכ"ל. באופן כשיהיה הנולד בימות החול ושקעה החמה אזי הוא נימול ליום המחרת הבא אחריו אכן כשיהיה בערב שבת יום הו' הגם ששקעה החמה כל עוד שאינו ודאי ליל שבת דהיינו שנראו ג' ככבים בנוניים רצופים ולא מפוזרים ואם הוא יום המעונן עד שיצא הספק מלבו שהוא לילה ששיעור זה הוא חצי שעה אחר הי"ב שעות שהוא מעת שקרא האקשא"ם נימול ליום א' ואם אירע שנולד בשבת אזי כל ששקעה החמה הרי הוא נימול ליום א' אם לא כשנולד ביום השבת היה שמש בעיר אפי' במקום גבוה שהוא ט"ו או עשרים דקים קודם שעה י"ב שהוא נימול בשבת וזהו מנהג עירינו אזמיר יע"א וכן ראוי לנהוג והוא ברור ופשוט ועיין עוד למרן בש"ע סי' רס"ח ומור"ם ז"ל שם שנראה דבין השמשות הוא ט"ז דקים מו"מ אחר שקיעת החמה ששקיעת החמה הוא עשרה דקים קודם שעת י"ב ויהיה בין השמשות ו' דקים אחר י"ב שעות ועיין בבאה"ט שם סק"ו שהוא רביעית שעה קודם צ"ה כי אם יהיה צאת הככבים שהוא ודאי לילה לחצי שעה אחר י"ב שעות יהיה ט"ו דקים אחר י"ב ועיין עוד שם בש"ע סימן רצ"ג ועיין בספר נדפס מחדש תפארת אדם חא"ח סימן י"א: