לב חיים פלג'י חלק ב קצט

סימן קלג נשאלתי אם נולד בן למשומד או מין דהיינו כופר בתורה שבע"פ אם מותר למול לבן בשבת: תשובה עיין בתשובת הרב זקן אהרן סי' כ"ט שכתב דמותר למול לבן הקראים בשבת וכן מותר למול לבן משומד שאעפ"י שהאבות יאכלו בוסר והם מחללים שבת בפרהסייא שמלין את בניהם בשבת יע"ש וכתב שם הטעם בשם תשו' ר"ה גאון כי אפשר שיחזרו בתשו' ודילמא. נפיק מינייהו זרעא מעליא והדרי בתשו' יע"ש ודברי תשו' ר"ה הללו הביאם הרמב"ם בס' אגרות הרמב"ם סימן י"ד והא"ח ב"י בה' יי"נ והביאו מרן בב"ה בחיו"ד סימן רס"ד יע"ש וכ"ה בתשו' הגאונים בס' ש"ץ שער הה' סימן ח' דכ"ב ע"ב בשם רב שרירא גאון ז"ל וז"ל וששאלתם ישראל שנשתמד ויש לו אשה ישראלית ונולד לו בן ממנה בשבת מותר למולו בשבת אם לא כך הרוני מן השמים שמותר למולו בשבת מ"ט זרעו של אברהם ותולעת יעקב הוא ואפשר שתוהא ועוזב את בניו בדת יהודית וכו' יע"ש ועיין להרב כנה"ג ביו"ד סימן רס"ו הגה"ט אות ט' בשם אגרות הרמב"ם סימן י"ד והרא"ם ח"א סימן ז"ן ואפי' לפי מ"ש שם דעת הרדב"ז בקראים שבזמנינו שאסור למול כמ"ש בתשובת הרב בצלאל סימן ג' יע"ש מ"מ הוא מודה בבן משומד כי אפשר שיחזור בתשו' או בנו אחריו יהיה זרעא מעלייא והוא ברור כי עיקר הטעם שכתוב דאינם מודים בפריעה ליתיה כי זה הוא מודה במצות מילה ופריעה ואי משום מ"ש שאינם מתפללים כמותינו וכו' זהו שייך בקראים שבונים במה לעצמן להתפלל להמרות בתקנת רז"ל ונוסח אנשי כנה"נ אבל משומד אינו בכלל זה וכבר רמז הרב אשל אברהם בסימן זה סק"א לתשו' הרב זקן אהרן הלזו שכתב שמותר למול בשבת לבן משומד יע"ש שלא הביא חולק על זה ומ"מ יש להזהר על ענין קידוש על היין שמקדשים במילה שיזהר שיהיה היין כשר שלא נגע בו המשומד או המין הזה כי כיון שהוא מחלל שבתות ה' בפרהסייא הרי קי"ל בפ"ק דחולין ובפוסקים כי מומר גמור אוסר מגעו ביין לעשותו יין נסך א"כ צריך ליזהר ליקח יין כשר שלא נגע בו הגוי או המין והמשומד כדבר האמור ואם המילה הוא בשבת והוא דר במקום שלא יש עירוב דאז אין אופן להביא יין באותו יום ע"י ישראל כה יעשה להוליך היין לבית המשומד והמין מיום הו' וליתנו במקום מוצנע ולסוגרו במפתח וליתן מפתח שם ליד כשר ונאמן או להצניע שם המפתח במקום מוצנע שלא ידעו וביום השבת יפתח על יד יאודי כשר והוא יתן היין למוהל והרב כנה"ג ביו"ד סימן קנ"ד הגב"י אות ט' כתב דמנהג פשוט בקושטא למול את בני הקראים וכ"ש לילדם ועמ"ש הרב כנה"ג עוד שם בסימן רס"ו הגה"ט אות ט' ובס' שלחן גבוה שם ביו"ד סימן רס"ו סקל"ח יע"ש: ועלה בדעתי להוראת שעה לקונסו שלא למול את בנו מחמת רשעות האב והדרי בי מכמה סיבות סיבה ראשונה כי איך יתכן להחמיר ולעשות הוד'ש וקנס בדבר שהוא מצוה והיתרו מפורש בדברי הגאונים והראשונים הללו ועוד דמה איכפת ליה לרשע זה מאחר שאינו חש לד"ת וח"ו פקר טפי ומ"ג כי זאת המצוה היא לבן ואפשר דנפיק מיניה זרעא מעליא ואיך יתכן שיהיה ערל ולא שייך הור'ש בכה"ג סיבה שניה כי אפילו במצות המוטלות עליו אין ראוי לקונסו בדבר מצוה למונעו ממנו כי כיון דקי"ל בש"ס ובפוסקים דאעפ"י שחטא ישראל הוא א"כ כל כמה דמצינן לבא מידינו שיקיים מנות ה' עבדינן ואולי שאור שבו וקדושת המצות וההתלהבות וההתחברות והבושה ולפעמים מחמת אהבה וריעות עמו יהיו דברי המוכיח נשמעים אליו שימצא שעת רצון ויחזור בתשו' לגמרי וכבר כתבתי בתשו' בהל' פסח לענין מצה ובתשו' חיו"ד בהל' נידוי וחרם ברשע שהוא חוטא ומחזיק באיזה עבירה אם אירע שחטא ונתחייב נידוי על עבירה אחרת ובא לקבל תשובה אם מחמירים עליו שלא לקבלו עד שישוב לגמרי או נקוט מיהא פלגא והעליתי דנקטינן פלגא והבאתי ראיה מתשו' הרב שאלת יעבץ ח"ב סימן יע"ש: ובני הגדול רב ועצום אברהם רחימא נר"ו הראה לי מ"ש הרי"ף באגדתיה פ' חלק גבי מ"ש שם אמ"ר אבא בר כהנא כולן חזרו לקללה חוץ מבתי כנסיות ובתי מדרשות שנאמר ויהפוך ה' לך את הקללה לברכה כי אהבך ה"א קללה ולא קללות ע"כ כתב וז"ל ומ"מ קללה של ב"כ נהפכה תמיד לברכה לפי שאין הקב"ה מעניש לאדם שלא יעשה מצות ויתבטלו מהם כי הבא ליטהר מסייעים אותו ואין מעכב ה' לאוהב דרכי תשובה לדרוש את ה' ותהיה הבחירה בידו עכ"ל א"כ אף אנן נמי צריך לילך בדרכי ה' הישרים כמ"ש רז"ל ע"פ והלכת בדרכיו הלך אחר מידותיו וכאשר פסק הרמב"ם בה' דיעות ועיין בתשו' הרא"ם ח"א סימן ז"ן דצ"ב ע"ד יע"ש: סימן קלד מעשה שהיה שנולד תינוק ביום הששי בערב קודם שמונה דקים משעת י"ב שהוא זמן שקורין אקשאם ושקיעת החמה היא עשרה דקים קודם י"ב הרי שלא היה השמש נראה בשום מקום גבוה הנה לס' מורינו הר' כמוהרי"ע שבעלי ז"ל בספרו קהלת יעקב בשו"ת דס"ח ע"א נראה דעתו דיש למולו ביום הששי דחשיב ליה עדיין יום אמנם כפי דברי הרב"ד ז"ל בחא"ח סימן קכ"ו נראה דעתו דכל שנראה שמש אפי' משהו אפי' בראש הדבר הגבוה יותר שיש בעיר מונין מאותו יום וכשאין נראה בשום דבר מונין להבא והגם שמורינו הרב ז"ל שם דחה דברי הרב"ד מ"מ כבר כתב הרב חיד"א בס' ברכ"י בסי' של"א אות ז' שאחר שהביא דברי הרב"ד סיים וכתב וכן נתפשט המנהג בעיר קדשינו ירוש' תוב"ב ועיר עז לנו חברון תוב"ב מזמן גאוני הדור שלפני דורינו יע"ש גם במחזיק ברכה בסימן זה אות ח' שאחר שהביא דברי מורינו הרב קהלת יעקב כתב וז"ל ולי נראה דהנכון כמנהג א"י וכהוראת הרב"ד וכן מוכח מדברי מורי הרב ז"ל בס' גט מקושר דק"ח ע"ש גם מורינו הרב הגדול כמוהרי"ם ז"ל בס' שפת הים חא"ח סי' א' הסכים לדברי הרב"ד כי כן הנכון בזה הוא דכל שנולד קודם שעת י"ב אם הוא שהוא סמוך לשעת י"ב חסר עשרה דקים דאז אין שמש בעיר כלל אפי' במקום גבוה שבעיר אזי הוא ס'