לב חיים פלג'י חלק ב קצו

וקצת משמע מדברי הזוהר פ' ויחי הנז"ל שאחר גמר הנענועים וההקפות אז מקריבים הקרבנות שכ' וז"ל דכל אילין אינון אושפיזין וכו' ע"כ חדוותא דכולא חדותא דאושפיזין ואפי' א"ה חדאן בהאי חדוותא וכו' וע"ד קרבנין בכל יומא וכו' עכ"ל משמע שאחר שנשלם ונגמר חדוותא דאושפיזין בענין הנענועים וההקפות שהיא חדוותא בשלימו אז בא חדוותא דידהו והיינו הקרבת פרי החג ודוגמא לזה ענין שעיר המשתלח שאחר שהיו נגמרים כל העבודות שבפנים אח"כ היה משתלח השעיר למדבר ודוק: עוד כתב כת"ר ני"ו בסיום ראייתו מל' הזוהר דויקרא וז"ל א"כ מן הראוי הוא להיות בתחי' קס"ת שקורין פ' הקרבנות החג ואח"כ תפילת המוספין דכנגד קרבנות תקנום וכו' עכ"ל וחזיתיה לדעתיה דמני"ר דכמו דקס"ת הוא במקום קרבנות כך תפילת המוספין ג"כ ולזה ויאמר יעקב דלא כן אנכי עמדי דהן אמת דקס"ת הוא במקום הקרבנות ממש זו חליפת זו כמו שמפורש בהדייא במס' תענית הביאו הטור סימן רפ"ג אמנם תפילת המוספין אינה במקום הקרבת הקרבנות ממש דתיקון הקרבנות לחוד ועלית התפילות לחוד כידוע לי"ח ומה שאמרו בפ' תפילת השחר תפילו' כנגד קרבנות תקנום לאו למימרא דנכנסים התפלות במקום הקרבנות אלא דאסמכוהו הקרבנות יע"ש וראיה דבזמן המקדש היו מתפללים ג"כ שהרי כנה"ג תקנום ודוק: מעתה אבא נבא ללשון הזוהר הב' שהביא כת'ר נר"ו מפ' תצוה שלפי הנראה לע"ד אדרבא משם ראיה לדברי המקובלים שתכף להלל ההקפות וז"ל הזוהר ת"ח בעוד דאינון שחר ממנן חדאן וכו' אינון מתקני וכו' באינון זינין בחדוה בהלולא ולאקפא מדבחא עכ"ל ואין ספק שהלולא שכתב הזוהר הוא על ההלל וא"כ משמע בהדייא מלשון זה כדברי המקובלים שתכף להלולא דהיינו ההלל לאקפא מדבחא אלא שמלשון הזוהר נראה ששניהם באים בב"א שכך הם דברי הזוהר בעוד דאינון וכו' אינון מתקני כורסייא וכו' דהיינו שבעוד שהיו מקריבים היו מקיפים מ"מ נקוט מיהא פלגא שההקפות הם תכף אחר ההלל ומה שהיו מקיפים בעוד שהיו מקריבים אפשר דוקא בזמן בהמ"ק שהיה באפשרות שבעוד שהיו מקריבים היו שאר הכהנים קוראים את ההלל ותכף היו מקיפים לא כן עתה שאינו באפשרות לעשות שניהם בב"א לא בשעת קס"ת ולא בשעת תפילת המוספין לפי סברתו ומאחר שאינו באפשרות ודאי שראוי לעשותן תכף אחר ההלל מאחר שכן הוא דעת כל המקובלים וככל הרשום בכתב לעיל וזאת אינה צריכא לפנים שמדברי התרגום ב' אין ראיה דאיכא למימר בפשיטות דהמן הרשע לא דק בלישניה לשון מדברת גדולות או שהתרגום לא נחית להכי ויותר טוב לומר כן ולא יחלוק התרגום. ב' עם דברי המקובלים. אסיפא דמילתא בהא סלקינן ובהא נחתינן שדברי המקובלים יתד בל תמוט ומינה לא תזוע וכבר זה כמה שנים בימי חרפי מקדמוני היה נלע"ד לעשות פשר דבר באופ"ז ולעשות רצון כלם דהיינו שתכף לקריאת ההלל יקיפו התיבה בלי אמירת הושענות וסידור ההושענות יעשו אחר המוסף שתיקון המקיף אינו ראוי באמירת ההושענות זכורני כי בו בפרק הרציתי הדברים לפני מי שגדול מרן מלכא הרב המופלא תנא דבי אליהו עניו זלה"ה והוא אמר לי שטוב הדבר לעשותו אלא מה אעשה ואי איישר חילי חוכתי ואעשנה בע"ה ותו לא מידי מעתה עט"י המדברה אדברה נא שלום להבן יקיר יקירנו. מחמד עינינו ביודעו ומכירו הרב ועצום אחד היה אברהם אוהבי והוא כלבי שר האלף וכבר הייתי חפץ להשתעשע בר"ק ולבא באחת ארוכה אך מה אעשה דטרידנא טובא מעול הצבור והיחיד וטרדות הזמן הקפונו. סבוני גם סבבונו מכמה אנפי וזוהי סיבה ג"כ ואחר עד עתה מלהיות מבעלי תשובה ע"ד פתגם רק אין דבר זולת חלות פ"א כסא כבוד תורתו ירום ונישא וגבה. . ממעל לחש'ב אחשב'ה רחמנא ברבות הטובה טובה כפולה עאכ"ו ותפארת בנים. ורוב הונים. הון רב. הכ"ד החותם באהבה רבה והוא הצעיר יעקב אביגדור ס"ט סימן קכט וזאת תשובתי אליו קראתי בכל לב אמרות טהורות אשר שרטט וכתב מר ידידינו גאון יעקב נר"ו על דברתי בענין זמן אמירת ההושענות בימי החג ובתחילה השיב דיש להכריע מהטור ככתוב בד"ק ואני אומר דמה שכתבתי דאין הכרעה היינו משום דההושענות אינן מסדר התפלה וא"כ בתחילה סדר הטור מה שהוא היוה ברגלים והניח לבסוף התוספת שיש בחג הזה ואה"ן דיאמרו אותו קודם קס"ת או קודם מוסף ומה שהביא מס' הכונות וס' נגיד ומצוה לא נכחד מאדוני דכך הוא לפי המקובלים אך אנן בדידן מה נעשה לבא אל עמק שוה המקובלים עם הזוה"ק והמדרש דידוע מה שאסף איש טהור הרב ש"ץ בתחילת ספרו היכא דבעלי הקבלה חלוקים עם בעלי הפשט היכי נקיטינן ומוכרחים אנו לקבל מה שפי' מני"ר נר"ו בכונת הזוה"ק דפ' ויקרא ופי' הא' צודק יותר אך מה שפי' במאמר הזוה"ק דס' תצוה צדיק יבחן בל' הצח מהזוה"ק דלא יעבור מה שרצה להעמיס מעכ"ת ומ"ש מני"ר נר"ו דתפילת המוספין אינה במקום קרבן ממש הנה מס' פע"ח מוכח להפך דבריו כמו שיראה הרואה ומה שדחה להתרגום הרי עינינו הרואות לכמה מהראשונים ואחרונים שהביאו ראיה מזה התרגום לדינים אחרים דנמצא הפרש בפוסקים ומביאים ראיה מהימנא מהתרגום וא"כ גם זה יהיה כאחד מהם והסברא שהמציא לנו לעשות הקפה בשתיקה ושוב לומר ההושענות אינו נח לי דהרי בנוסח אמירת ההושענות תמצא דאנו אומרים להון המירה על ואסובבה את מזבחך ואעיקרא נתקן על שעת ההקפה בדוקא ואיך נקום ונגמור לעשות חדשה בארץ ומאי דקפדינן הוא דהוקבע המנהג בכמה בתי כנסיות דהוא קודם קס"ת ואלו בשאר ב"כ אחר המוסף והכל בעיר אחת וחוששני משום לא תתגודדו לא דכזה וכזה אשכחן כמה מנהגים שונים מביה"כ אחד לביה"כ אחר והשטר שנותנים למרביץ תורה כותבין בתוכו תנאי שלא ישנה ממנהג הק"ק והנח לקם לישראל רק אין דבר זאת