לב חיים פלג'י חלק ב קצג

כי אחר המוסף הולכים כלם איש לדרכו פנו ויש מהם הולכים אחר הגבהת ס"ת בעוה"ר ואם בסברתם משום רוב עם הי"ל לאומרם אחר קריאת התורה הצד השוה בזה כי כלם יעידון יגידון כי המנהג שבירושלים מנהג ותקין היא וממנה לא תזוע שאין לך מידה טובה הן לפי פשטן של דברים כנזכר והן לפי דעת הרב זלה"ה כמש"ל שנטילת לולב היא המשכת פנימיות החסדים וההקפות אחריהן בהמשיך אור המקיפין של החסדים וע"כ טוב ונכון לסמוך זה אחר זה בלי הפסק דברים בנתים עכ"ל וככל הדברים האלה כ"כ בס' קרבן חגיגה סי' פ"ח אלא דסיים וכתב וז"ל אך מה נעשה שרבי' בש"ע ובטור לא אנהר לן ואזלי בתר מנהגי צרפת לעשותן אחר המוסף אך מנהג עיה"ק ירוש' תוב"ב מנהג ותיקין הוא עכ"ל וכ"כ הר' אמת ליעקב והרב לדוד אמת סימן ד' אות י"ג יע"ש ולעד"ן דיש מקום להכריח כסברת הרבנים דס"ל דיש לומר ההושענות ולעשות ההקפות אחר קס"ת ואחר תפילת המוספים כותייהו ולאו מטעמייהו משום ברוב עם הדרת מלך כי בודאי דעדיף טעם זריזין מקל"מ לטעם ברוב עם הדרת מלך וכאשר הוכרתי לעיל בסימן רכ"ט סעיף ב' יעש"ב בס"ד לא ה"ט כי צריך להיות ההושענות וההקפות אחר קס"ת ואחר תפלת המוספים עפ"י מה שמתבאר מדברי הז"והק ס' ויקרא דכ"ד ע"א וז"ל ת"ח בחג סובבים את המזבח זימנא חדא בכל יומא ושבעה זמנין לבתר מאי קא מיירי לא למלכא דזמין אושפיזין ואתעסק בהו והוה ליה למלכא בת יחידתה אמרה ליה מאריה מלכא בגין אושפיזין לא אשגחת עלי אמ"ל חייך ברתי פרקטא חדא אסליק לך בכל יומא דשוי ככולהו כך בכל יומא ויומא דחג מקריבין ישראל לקבל אומין דעלמא אמר מזבח למלכא קדישא לכולהו משתכחי מנין וחולקין ולי מה אנת יהיב אמר לה בכל יומא ויומא יסובבון ליך שבעה מינין עלאין לברכא לך וכו' יע"ש נמצא כי כל עיקר הקפת המובחר לא בא כי אם ע"י שבשביל שמקריבים ישראל קרבנות בחג ע פרים ועי"ז נמשך שאלת כ"י להקב"ה ולי מה אנת יהיב לי והשיבו הקב"ה שנתן הקפות המזבח א"כ מן הראוי הוא להיות בתחילה קס"ת שקורין פר' הקרבנות החג ואחר כך תפלת המוספים דתפלות כנגד קרבנות תקנום ואח"כ לעשות הקפות לתיבה: וכן יש להביא ראיה ממ"ש בזה"ק ס' תצוה דקפז ע"א וז"ל ות"ח בעוד דאינון שאר ממנן חדאן ואכלין בההוא מזונא דמתקני לון ישראל אינון מתקני כורסייא לקב"ה מהתא ולסלקא ליה לעילא באינון זינין ובחדוה ובהלולא ולאקפא מדבחא יע"ש כנראה גם מל' הזה"ק הלזה כי בתחילה הוא סד הקרבת הקרבנות שהוא עתה בזמנינו קס"ת ותפלת מוסף ואחר כך לעשות הקפת התיבה שהוא במקום הקפה המזבח וזה ברור: ועוד נראה להביא ראיה וסמך לסברת האומרים כי צריך להיות ההושענות וההקפות אחר קס"ת ותפלת המוספים ממה שכתוב בתרגום שני במגילת אסתר סימן ג' ע"פ ויאמר המן למלך אחשו רוש ישנו עם אחד וז"ל בחמשה עשר ביה מטללין מטלתא מאיגר בתיהון ונפקין לבוסתננא ושמטין לולבננא וקטפין אתרוגננא ומפשחין חילופננא וחרבין בוסתתננא ועקרין סיינהין ולא חייסין ועבדין הושענא ואמרין כמדעם דעבד מלכא בגו סדרי אנחנא עבדין ועלין לבי כנישתהון וקריין בספרהון ומצלין וחדיין והדרין בהושענא ושוורין ומרקדין היך גדיא וכו' יע"ש הרי דבתחילה קאמר שנכנסים לביה"כ וקריין בספרהון שהוא קס"ת ומצלין דהיינו תפלה שאחר קס"ת הוא תפלת המוספין ואחר כך והדרין בהושענא שהוא מה שמסבבין בהושענות להקיף את התיבה דאין מקום לומר דמ"ש ומצלין וחדיין דקאי על תפלת שחרית דמלבד שאין תפלת שחרית אחר קס"ת זאת ועוד דתפלת שחרית לא הוצרך לומר שכבר הזכיר מקודם בשאר ימים על תפלת שחרית דמזכיר בתחילה תפלת שחרית ואחר כך קס"ת ומדקאמר הבא תפלת אחר קס"ת ש"מ דעל תפלת מוספין מיירי והוא ברור : כי כן נראה לע"ד דהעיקר כמ"ד לעשות ההושענות והקפות התיבה אחר קס"ת ותפלת המוספין תכף קודם קדיש תתקבל מוציאים ס"ת ועולין אותו לבימה ואומרים הושענות ומקיפין את התיבה כי כן נראה שהוא מקומו הראוי לו כדברי הזה"ק בב' מקומות והתרגום של מגילת אסתר ובדברי רבי' הארי"ל זל ותלמידו מהרח"ו זל לא יש בירור בדבריהם כעת אם צריך להיות ההקפות אחר קריאת ההלל דוקא ובודאי כי לא יחלוקו ע"ד הזה"ק והוא תימא על הרב חמ"י ועל הרב המג"ן והרב אמת ליעקב והר' לדוד אמת ורבני דירוש' ז"ל איך כתבו להפך ולא נרגשו שום אחד מהם מלשונות הזה"ק והתרגום שני ומ מ נראה לומר כי במקום שנהגו לומר ההושענות אחר ההלל ואינן רוצים לבטל המנהג אם לא ע"י מחלוקת י"ל מוטב יעשו כמנהגם ולא ירבו מחלוקות בישראל: ואמת יהגה אני מעשה שהיה כך היה כשהייתי קטן בשנה ראשונה אשר זיכנו ה' לראות בבנין בתי כנסיות שבעירנו אזמיר יע"א שנת התקס"א והיה מורינו ורבי' הרב הגדול כמהר"ר יצחק מאייו ז"ל הרב המחבר שורשי הים רב ומורה צדק בקהלתינו בבית הכנסת שלנו שהוא הנקרא בשם ק"ק אורחים יב"ץ והמנהג בק"ק הנז' הוא לומר ההושענות והקפות אחר תפלת המוספים והיה רוצה הרב הגדול הנז' לשנות ממנהגם שיאמרו ההושענות אחר קריאת ההלל כמנהג א"י וכמ"ש הרב המג"ן והמקובלי' ז"ל וכן רבים קיימי בסברתייהו ומאחר דכדי לשנות בעינן דעת ורצון כל היחידים לכן בא ביום ראשון של חג הסוכות לבית הכנסת הנז' ולשאול את פי כל היחידים אם יהיו מרוצים לשנות המנהג וכל היחידים פה אחד השיבו לו אדונינו הוא רשאי ושליט לעשות מה שירצה זולת יחיד אחד מרשומי הקהל הלא זה דודי מע' הגביר החכם המרומם רצ"ו ירא את ה' מרבים כמה"ר יעקב רבי ז"ל עמד כנגד כל היחידים וכנגד הרב ז"ל ולא הניחו לשנות המנהג שהיה אומר לא לחינם נקבע זה המנהג בודאי שהיה להם איזה סמך וראיה ואנחנו לא נדע וכראות הרב ז"ל שיחיד מוחה במנהג הלזה לשנותו העמידו למנהג כמו שהיה וכן הוא עד היום הזה המנהג בק"ק אורחים לומר ההושענות וההקפות אחר תפילת המוספים ובא וראה מפלאות תמים דעים כי הגביר הנז' יעקב בחד לו יה הוא העמיד למנהג זה שלא יתבטל שיבא אחר כמה שנים אנכי הצעיר הלומד