לב חיים פלג'י חלק ב קצא

כל העדה כלם קדושים וישא כל אדם ק"ו ומה אם לחיי שעה לרכוב אניות וידריך בציות על הספק אם ירויח ויכניס עצמו בסכנה במקום שהוא בטוח ובודאי ירויח בעוה"ז ובעוה"ב שהוא העיקר שבשבילו אנו סובלים כמה צרות צרורות עאכ"ו יע"ש ועיין עוד בסוף ספר אברהם יגל בס' זכי צדיק בשו"ת הרב מהרש"ק ז"ל שגם הוא כתב בזה ע"ש: ואל תשיבני ממ"ש הרב הגדול חיד"א ז"ל בספר טוב עין בשו"ת סימן י"ד דז"ך ע"א במה שנשל בעיר אחד מערי אדום נמצאו מיושבי אר"י ודעתם לחזור ועמדו ב' אנשים ועשו בבית המדרש הקפות לס"ת ביום שמיני חג עצרת כי הוא יום ש"ת להם כבני אר"י והשיב כי לא נכון לעשות שעל ידי זה ידעו דלת העם כי יום ש"ת בח"ל אינו עיקר והעיקר שמיני עצרת דוקא והוא ש"ת באר"י ויבואו לזלזל ביו"ט ב' ח"ו המון העם הן רבים עתה כי לא ידעו ולא יבינו לקרוא בספר כלל וגם הם מפקפקים בדברי רז"ל וכו' ומי זה אמר דהקפות לס"ת הם חובת גברא עד דעבדי כל טצדקי למעבדינהו שלא במקומם והוא מנהג בעלמא באתרא דשכיחי היזקא דיבואו לזלזל ביו"ט ב' יע"ש כנראה מדברי הרב ז"ל כי אין חיוב לעשות ההקפות כי הוא מנהג בעלמא א"כ מה צריך שיהיה לעיכובא אם יניחו ס"ת בתיבה או לא יניחו הא ודאי ל"מ כי הגם שהוא מנהג ישראל הקדושים כשבאים לעשותו צריך להיות כתיקונו אבל אם מעיקרא בעשות המנהג נפיק חורבא בענין שיבואו לזלזל ביו"ט ולפקפק בדברי רז"ל הא ודאי ההעדר טוב שלא לקיים המנהג לא מינה ולא מקצתה וזה שכתב הרב ז"ל הוא שייך בערי אדום ברם בגבולנו אנחנו נוהגים לעשות ההקפות בב' ימים טובים ולא שייך מ"ש הרב ז"ל וכל עוד שאנחנו באים לקיים המנהג הלזה יש לנו לקיימו כתיקונו כאשר לימדנו להועיל הרב המקו' מהר"ש והרב חיד"א ז"ל שיהיו ההקפות בהנחת ס"ת בתיבה. גם אין מקום לומר בנ"ד כי כיון שדבר זה להניח ספר תורה בתיבה הנה הוא קבלה מהרב מהר"ש ז"ל על פי הסוד הרי כמה דברים שנוהגים הפך מארי קבלה ורבינו האר"י ז"ל ואין מוחים ביד ובפירוש כתב הרב הגדול חיד"א ז"ל בספר ככר לאדן בשו"ת סימן ז' דוק"ן ע"א בכמה דברים כי רבני האחרונים עושים נגד מנהגי האר"י ז"ל וסיים וכתב והגם שאני הדל באיזה מקומות כתבתי בעניותי ע"ד הרבנים הנז' וכיוצא למען יס'ליחו הצדיקים שלא כיוונו אל האמת מ"מ אני נזהר שלא לדבר בפירסום נגד העושים נגד דברי האר"י ז"ל ומזקנים אתבונן עכ"ל וא"כ גם. בנ"ד הגם כי לפ"ד הרב המקו' כמהר"ש והרב חיד"א ז"ל הוא להניח ס"ת בתיבה ולהקיף התיבה שבה הס"ת וכמש"ל כי כל זה שכתב הרב ז"ל הוא אם יהיו רבים העושים נגד קבלת רבינו האר"י ז"ל ונגד קבלת המקובלים הבאים אחריו אבל בהא דנ"ד דרוב הצבור רוצים לנהוג כקבלת הרב מהר"ש ז"ל והרב הגדול חיד"א ומיעוטא דמיעוטא הם שרוצים לעמוד במנהגם באין מבין כ"א משום שכן נהגו כל שמצינו שלמים וכן רבים מהקהל שרוצים לנהוג כן החיוב מוטל על הרב הקהל ועל החכמים לומר להם בפה מלא כי הדין עם הרבים ושכן ראוי לנהוג וליכא משום לעז לראשונים וכיוצא כי הרבנים הקודמים שלא נהגו כן אינן מקפידים בעוה"ב שהוא עלמא דקשוט דאדרבא ניחא להו דלית תמן גאה וגאון ודידן נצח כאשר כתבו הרבנים הלא המה הרט"ז והרב חוות יאיר והרב מקור חיים בהקדמותיהם והרב מהרד"ף בס' מכתם לדוד חיו"ד סי' נ"א ומ"ז הרב הגדול ז"ל בספר חק"ל חא"ח סימן צ"ה וכמ"ש בעניותי בסה"ק חקקי לב ח"א חיו"ד סימן מ' דף ג"ן ע"ג יעש"ב בס"ד ואם כן אחרי שרוב הצבור והרב מ"ץ והחכמים הסכימו להניח ס"ת בתיבה וכן לעשה מעשה שנה שעברה ובשנה זאת פעם אחת והמוחים שהם מוחים ב' או ג' מהם הגם כי הם מרשומי הבה"כ אינם מוחים כי אם בעבור שנראה בדעתם כי דבר זה לשנות המנהג ולהניח ס"ת בתיבה הם נגיעת כבוד להרב מר קשישא יו"ט א' דאורייתא ז"ל וכל שאנחנו מסבירים להם פנים ומודיעים כי ח"ו לא יש בזה שום זלזול ואדרבא ניח"ל בעוה"ב בודאי שלא יהיו מוחים ומ"ג נמצא כתוב באגרת שלוחה אשר שלח הרב מ"ק יו"ט ראשון דאורייתא ז"ל בחתימת ידו הקדש על ענין מה ששאלו ממנו באמירת מזמור לתודה לאומרו בר"ה וביוה"כ ואחר שהשיב שאין לאומרו ממה שראה וידע מכתבי הקדש של גורי האר"י ז"ל סיים וכתב וז"ל ומי שלבו נקפו אמור צא ולמד ממדרש רבה הידוע פה עה"ק ירוש' תובב"א הנקרא בשם בית אל הנוהגים בתפילותם עפ"י כתבי האר"י ז"ל מזמן הרב החסיד גדליא חאיון ז"ל והרב החסיד כמהר"ש שרעבי ז"ל ומעולם ועד היום לא אמרו מזמור לתודה לא בר"ה ולא ביוה"כ וק"ו שאר ימים טובים ומעתה מי שם פה לאדם לומר כי עפ"י הסוד צריך לאומרו ודי בזה עכ"ל וע' בסה"ק כף החיים סי' י"ב אות י"ט יע"ש הרי שהרב מ"ק מהריט"ד ז"ל קפיד טובא שלא לעשות הפך מנהג המקובלים המתפללים במדרש בית אל ואם כן כמו כן עתה כי ראה ראינו כי במדרש בית אל מניחים ס"ת בתיבה בהקפות ש"ת גם אנחנו צריכים לנהוג כמותם ובודאי דגם הרב ז"ל ניח"ל בהכי: סי' קכו שאלה בנרות של חנוכה שעושין בית קיבול למטה מהנרות לקבל בתוכה השמן הנוטף מהנרות אחר שכבר דולקות בכל לילה יותר מן השיעור אם שמן הזאת מותרת להשתמש לחולין או הוקצה למצותה ואסור יורינו המורה ושכמ"ה: תשובות מחיים הנה לפי מ"ש הטור ומרן ז"ל בש"ע א"ח סי' תרמ"ז סעיף ד' דהנותר מן השמן והפתילות בליל שמיני עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו שהרי הוקצה למצותו וכו' יע"ש והקשה מרן בב"י דמ"ש מדין שכתב הטור לעיל סי' תרע"ב שהשיגו דאם נתן בה שמן יותר מכשיעור יכול לכבותו או להשתמש לאורה ותי' משם הרב מהרי"א שיש לחלק בניהם דכשנתן בנר ולא הוקצהו אלא לשיעור זמן הדלקה יכול אח"כ להסתפק ממנו אם ירצה אבל כשנתן השמן בנר בסתם אז הוקצה למצות נר חנוכה וצריך לו לעשות זה התיקון ומרן תי' דבסי' תרע"ב מיירי שנתן בה שמן יותר מכשיעור ואחר שדלק כשיעור מותר ליהנות ממנו דלא הוקצה למצוה אלא כדי שיעור הצריך בלבד ומ"ש בסימן זה מיירי