לב חיים פלג'י חלק ב קצ

מהר"ש הנז' ועד היום הזה בבית מדרשו בעיה"ק. ירושלם ת"ו בבית אל יב"ץ ובודאי כי הנוהג כמנהג זה מלבד כי לא הפסיד אין ספק כי יהיה זהיר וזריז ונשכר ואין לומר כי לא נכון לעשות כמנהג המקובלים כי יאמרו אלינו כי זהו מנהג שנהגו המקובלים הבאים בסוד ה' ולא לנו לנהוג כמנהגם כי אין לנו עסק בנסתרות כאשר כתבו הפוסקים בכמה דברים דמי שאין לו יד בחכמת הקבלה לא יתראה כאילו יודע ומכוין דאיכא איסורא משום יוהרא וכן ראיתי כיוצא לזה להרב שיהו רבה בא"ח סימן רע"ד על מנהג המקובלים ז"ל להניח בשבת על השלחן ולבצוע על י"ב ככרות ושכ"ב הרב של"ה השיב ע"ר וכתב דלא יעשה כן אלא מי שבקי בטיב הקבלה יע"ש: הא לא מילתא היא דכבר כתב הרב מחזיק ברכה בא"ח שם סימן רע"ד אות ב' כי אחר שהביא דברי הרב א"ר כתב וז"ל והאמת דמי שאין לו יד בקבלה אין לומר ולהזכיר או אפי' להרהר הסודות הכתובים בסידור האר"י ז"ל או קיצורים אחרים באין מבין שהוא קרוב להפסד יותר ושרי להו מארייהו למתפללים מתוק סידורי האר"י ז"ל ולא ידעו ולא יבינו דאם מכוונים איזה דבר טועים הם מאד ואם לאו אסור משום יוהרא וגונב דעת אבל לישר מעשהו באופן שנוהגין מאריה דרזין ולבו לשמים שיהא חשוב לפני ה' כאילו כיוין הא מילתא מעלייתא היא כמ"ש בסה"ק ברכ"י לעיל סימן כ"ה משם מז"ה מוהר"א אזולאי ז"ל כי מצות שלהיות פועלות בסגולה ועושה רושם למעלה אף שנעשות בלתי כונה הפרטית רק שיכוין שעושה לקיים המצוה לעשות נחת רוח ליוצרו ועל כן תקנו לומר ויהי נועם על כל מצוה ולימוד והוא דרך בקשה כמו שפי' בזה"ק עפ"ז עכ"ל וא"כ גם אנחנו אם באנו לנהוג כמנהג המקובלים שנהגו להניח ספר תורה בתיבה ולעשות הקפות אין בזה משום יוהרא ומשום חשש לעז על הראשונים דיש לו' בפשוט שזה שלא נהגו להניח ס"ת בתיבה כי לא נגלה עליהם ס' הרב הקדוש מהר"ש אבל בהגלות נגלות ס' הרב ז"ל שהנהיג כן ושהרב הגדול חיד"א ז"ל קבעו בבית תפלתו כנז"ל אין מקום לומר משום לעז של הראשונים ומשום מנהג שהחזיקו שלא להניח ס"ת וע"ד שכתב הרב הגדול מר"ז אור היר"ח זל בתשו' שהשיבני מאהבה בספרי סמיכה לחיים חי"ד סי"ד כ"ג ע"ג כי יש מנהגים שנהגו מחמת שלא נגלה בימיהם ס' הפוסקים אבל בימינו שזכינו שנדפסו תורתן של ראשונים מה שלא נגלו לראשונים אין בזה לומר שיתחשב מה שנהגו מנהג דאילו היה נראה להם לא היו נוהגים כמבואר שם יע"ש כמו כן י"ל כי בודאי אילו היה נגלה להם ממנהג הרב המקובלים מהר"ש והרב חיד"א ז"ל שהצריכו להניח ס"ת בתיבה גם הם היו נוהגים ומה גם כי מלבד דלפי הסוד יש טעם בדבר גם לפי הפשט הקפת התיבה שאין בה ס"ת אין בו טעם כי כן מצינו בכל הקפות ימי החג שההקפות הם עם ס"ת בתיבה ומ"ש זה מזה והוא ברור: ועוד נראה לי לומר כי אין כאן שינוי מנהג כי אם תוספת על העיקר ולא יש בזה משום טירחא דציבורא וכדומה כי אם באים לעשות המצות יותר מן המובחר וכל כיה"ג אין בו משום ביטול מנהג ולעז הראשונים כאשר כתב הרב הלבוש בי"ד סימן קצ"ח סעיף ל"א על המקומות שהיה בהם פקפוק שאין טבילתן עולה ח"ו וכתב על זה וז"ל כמה פעמים הייתי מתבונן על זה ודאגתי עליו כי לא מלאני לבי לפסול אותן עליהם להיותן עוב"י מכמה שנים שנתיישבה הקהלה יצ"ו כאשר שם ישבו כסאות למשפט לגאוני עולם אשר בימי אני זוכר שהיה הגאון הגדול מהר"ד שבנא וגאונינו ורבינו מהרש"ל ומהר"ן ז"ל ושאר רבנים גדולים שבימיהם וכולן לא מיחו בידם ואיך אנכי הפעוט אבא אחריהן לפסול אותם כי בדבר הזה לא שייך לומר מקום הניחו להתגדר בו חלילה להם כי אדרבה ח"ו זהו דבר המוציא לעז על הראשונים לומר שהיו כולם בועלי נידות וכו' וכמה פעמים נשאתי ונתתי בזה עם חכמי הדור יצ"ו ולא השיבו לדבר נכון רק קצתם אמרו לי שהגאונים רבותינו ראו ולא מיחו גם אתה שב וא"ת כי ודאי טעמם ונימוקם נכונים וברורים היו עמהם אשר הם נעלמים ממנו הצעירים ושב וא"ת עדיף אבל לבי היה חלל בקרבי מאד באמרי אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי כי לא ידעתי טעם לדבר עד שע ינתי בעיון דעתי בעומק דברי ר' יוסף קארו ומצאתי הון לי ואמרתי אולי זאת היתה גם כן כונת הגאו' שלא מיחו כי ראו וכו' ע"כ נדחקתי לישב המנהג ואמרתי אולי כוונתי בזה לדעת רבותי הגאונים ואם הוא טעם אחר והוא נעלם ממני אך בזה אני אומר כי עדיין בנגון דא זה הניחו לי רבותי להתגדר בו ואין בזה ח"ו שום הוצאת לעז על הראשונים רק מצוה מן המובחר לתקן הענין בדבר מובחר מיניה והוא זה שיניחו וכו' יע"ש הרי דאם הרב הלבוש היה קשה בעיניו במאד מאד לתקן המקוה אחרי שכבר ראו הרבנים הקודמים ולא מיחו ואיכא לעז על הראשונים על הבנים שבני נידות הם עכ"ז נכנס בעובי הקורה ותיקן שיניחו אבנים רחבים לעשות מצוה מן המובחר כ"ש שיש לומר כן בנ"ד דיש להניח ס"ת בתיבה דליכא לא משום לעז ולא חשש פיסול ולא משום ביטול מנהג כ"א שבאנו להוסיף תוספת קדוש' על העיקר ועמ"ש בסה"ק חקקי לב ח"א חא"ח סימן ו' די"ב ע"ב יעש"ב בס"ד: ועדיפא מינה הראה לי זה בני נאמן. הרב אברהם רחימא נר"ו מ"ש בס' בתי כנסיות בא"ח סימן קכ"ד דקכ"ד ע"ד במנהג ק"ק מחזיקי תורה שלא היו נוהגים לו' חזרת העמידה במנחה והנהיגו מחדש עפ"י יחידי הקהל עם בעלי תורה לחזור ש"ץ התפילה במנחה פסק שהוא מנהג הגון וכשר על קו היושר וההלכה והגיבורים גבורי כח עושי דבר ה' ותורתו יחושו לנפשם ואיש אל רעהו יעזרו ויאמרו להיות מחזיר עטרה ליושנה ולא יש בזה משום לעז הראשונים יע"ש הרי מצינו דאפי' בשינוי מנהג דיש טורח צבור עכ"ז לעשות הדבר ביותר מצוה מן המובחר מותר לשנות המנהג כ"ש בענין שאין בו שום טורח צבור כלל דהוא מותר ועיין בס' משחא דרבותא בא"ח סימן קי"ב שגם הוא עמד בזה לשנות המנהג בחזרת התפילה במנחה כתב בד"ד ע"ב וז"ל באופן מ"ש הרב האר"י זל אינו מנהג חדש לא חידש לנו פנימיות למעלת החזרה וכל איש ישר שידע סיבה של חזרה ומה טעם יש בה בלי ספק יקבל עליו באהבה ובשמחה רבה כי