לב חיים פלג'י חלק ב קפט

בזרועו והעם מקיפים אותו דוגמת המזבח וכן מנהג לוקחים ס"ת ומקיף החזן והעם עמו סביב פעם אחת ובהושענא רבה לוקחים ז' ומקיפים בלולב וערבה והקהל בערבות ז"פ יע"ש הרי דהקפת עם הלולב הוא לס"ת כמבואר בירושלמי וכן מצאתי כל' הירוש' שהובא בילקוט תהלים סימן כ"ו לא שציין מבחוץ ירושלמי פ"ד דסוטה והנראה שט"ס הוא וצ"ל ירוש' פ"ד דסוכה כמ"ש הרוקח לא שבירושלמי שבידינו ליתיה לא בסוכה ולא בסוטה: אמנם במה שנוהגים בשמיני חג עצרת ובש"ת הלילות והימים לעשות הקפות עם ספרי תורות לתיבה שבעה פעמים אם צריך שיהיה ס"ת בתיבה להקיף אותה כמו בשבעת ימי החג כשמקיפים עם הלולב לתיבה שיש בה ס"ת אם גם בהקפות אלו לשמחת תורה אם צריכה ס"ת בתיבה או לא והנה מדברי מורם ז"ל בד"מ בא"ח רס"י תרס"ט שכתב וז"ל במנהגים ומפקינן בלילה כל הס"ת שבארון וש"ץ אומר אנא ה' וכו' אלהי הרוחות וכו' ומסבבים המגדל שבבה"כ והעם הולכים אחר הס"ת ואז גוללים וכו' יע"ש כנראה שמה שמסבבים עם הס"ת למגדל שבבה"כ הוא בלתי עלות ס"ת למגדל וכן כתב בהגהה הש"ע וז"ל ועוד נוהגים במדינות אלו להוציא בשמחת תורה ערבית ושחרית כל ספרי תורות שבהיכל ואומרים זמירות ותשבחות וכל מקום לפי מנהגו ועוד נהגו להקיף עם ספרי תורות הבימה שבבית הכנסת כמו שמקיפים עם הלולב והכל משים שמחה עכ"ל וכן כתב הרב הלבוש שם כיע"ש ומרן החבי"ב בשיירי כנה"ג בסי' תרס"ט הגהת הטור אות ב' וג' ומתוך דברי מורם בהגהה שכתב שמקיפים כמו בלולב וסיים וכתב וז"ל ובהרבה מקומות נוהגים עם הס"ת שבעה פעמים כנגד שבעה הקפות שציום הושענא רבה עכ"ל: והנראה מפשט דבריו שלא היו מניחין ס"ת בתיבה כמו שנוהגין בהקפות ימי סוכות והו"ר שמניחין ספר תורה בתיבה וכן נראה מדברי הרב פרי מגרים בחלק א"א סוף סי' תרס"ט שכתב נוהגים להקיף אלממד'א בס"ת יש נוהגין ג' פעמים יש ז' פעמים יע"ש וגם הרב חמדת ימים בהל' סוכה פ"ח שדיבר בענין הקפות בשמיני עצרת ובשמחת תורה הרואה יראה שאין בדבריו שים רמז שיהיה ההקפות בס"ת מונח בתיבה כמו שיע"ש וגם הרב טור ברקת בסי' תרס"ט שהביא מנהג ההקפות בשמיני עצרת ובשמחת תורה לא כתב שיהיה ההקפות בספר תורה בתיבה כנראה דלא שמיע להו להיות ההקפות בספר תורה בתיבה כמו שהצריכו בהקפות שבתוך ימי החג עם הלולב וכן נראה מדברי הרב משנת חסידים במסכת סוכה פרק וכן כתב בספר אורחות צדיקים ח"א בהנהגות האר"י ז"ל דכ"ט ע"א להוציא הס"ת מההיכל ולהקיף התיבה וכו' יע"ש. וכיון שכן שהוא מובן בדברי רוב הפוסקים ורוב המקובלים ז"ל שלא הזכירו לומר בפי' שיניחו ס"ת בתיבה ולהקיף התיבה שבה הס"ת בספרי תורות נראה שלא היו נוהגים להניח ספר תורה בתיבה בהקפות ש"ת וכן היו נוהגים בעירנו אזמיר יע"א בכל בתי כנסיות ובשנת התקס"א כשנבנו הבתי כנסיות שבעירנו והיה הרב הגדול כמהר"י מאייו ז"ל מרביץ תורה בקהל עדתינו ק"ק אורחים יב"ץ היה כן המנהג שלא להניח ס"ת בתיבה בהקפות שמחת תורה עד שנתגדלתי והייתי כבן טו"ב שנה והיה ש"ץ בביה"כ מר שניי הרב ח"ק הפרד"ס ז"ל ונתייעצנו שנינו גם יחד בראותינו דברי הרב הגדול חיד"א ז"ל בספר מורה באצבע בקונטריס ציפורן שמיר סי' י"ב שכתב וז"ל סדר שנהגתי בהקפות שמחת תורה בישיבת מעלת הישיש המשכיל הרופא המובהק הגביר נישא ורם איש חסד כמה"ר מיכאל יעקב פירירה די ליאון ובניו הגבירים אנשי חסד המשכיל כמה"ר גבריאל והנחמד כמה"ר יעקב אתה ה' תשמרם. תחילה וראש יניחו ס"ת בתיבה ויהיה אצלו ירא שמים וידו אוחזת בספר תורה כל שבעה הקפות כי כן קבלה מהרב המופלא כמהר"ש שערבי ז"ל שהיה מקפיד על זה ואני בעניי סדרתי תפילות בס"ד וקודם ההקפות יאמר לשם יחוד וכו' והנה אנחנו באים לקיים מנהג ישראל הקדושים להקיף שבעה הקפות לתיבה שבה הס"ת וכו' יע"ש: נמצא כי ההקפות לשמחה תורה נמי הוי ממש כהקפות ז' ימי החג להקיף התיבה שבה הספר תורה ובכן עשינו מעשה להוליך ספר תורה לתיבה הספר הראשון היוצא מההיכל וליתנו ביד אחד מרשומי הקהל מיראי ה' ויהיה הספר תורה מונח בתיבה לחבר הש"ת בתיבה כי כן ראוי על פי הפשט והסוד וידו אוחזת בספר תורה על גבי התיבה עד גמר ההקפות ואחר כך מוציאין שאר הספרי תורות להקיף שבעה הקפות לתיבה שבה הספר תורה וזה המעשה נעשה בזמן שמורינו הרב הגדול כמהר"י מאייו ז"ל היה עדיין רב ושליט בק"ק הנז' ולא דיבר עמנו מאומה לא מורינו הרב ז"ל ולא שום יחיד ונקבע המנהג שם עד עצם היום הזה וכמו כן בק"ק אלגאזי ושאר בתי כנסיות ממנו למדו וכן עשו ונשארו מעט מהרבה שלא נהגו להניח ספר תורה בתיבה: והן עתה בשנה הזאת אשר אנכי מרביץ תורה בק"ק עץ החיים יב"ן אשר היה הרב הגדול מרן זקני אור היר"ח ז"ל רב מרביץ תורה בקהל הקדוש הנז' והבית הכנסת ההוא היה מקום שהתפלל אבותיו ולא היה מנהג להניח ס"ת בתיבה בהקפות לש"ת וכשנמצאתי מתפלל אנכי בשנה זאת ביום שמיני חג עצרת וראיתי שלא היו מניחים ספר תורה בתיבה תכף אמרתי להם שיוליכו ספר תורה לתיבה וכן עשו ובודאי כי אין בזה משום לעז על הראשונים ומשום ביטול מנהג וכי בשביל. שעושים המצוה יותר מן המובחר להתנהג כרבני המקובלים ז"ל שכן היו נוהגים כי מי לנו גדול בתורה ובקבלה כהרב המקובל האלהי מהר"ש מזרחי ז"ל שערבי אשר קבלה בידינו כי מ"ש רבינו האר"י ז"ל בפטירתו כשהוליכוהו לבית הטבילה והכין ראשו לטבול שאז תלמידיו געו בבכיה גדולה שיחזור לביתו והרב האר"י ז"ל השיב להם גזירה היא מלפני הקב"ה אמנם אם תזכו אבא פעם אחרת וידעו נאמנה כי קיים מאמרו ובא והוא הקדוש הרב מהר"ש הנז' וכמ"ש בעניותי בסה"ק תוכחת חיים סדר תצוה דצ"ו ע"ב יע"ש בס"ד ולעיל בסימן צ"ה וכיון שהוא נהג להניח ספר תורה בתיבה מי לא ראה להרב ז"ל עושה ונוהג כן ולא ינהוג גם הוא אחריו ממנו הוא כמעשהו וכאשר נוהגים כן מזמן הרב