לב חיים פלג'י חלק ב קפח

מכבדים את התורה דהיינו מה שנהגו להוציא ספרי תורות מההיכל ולהקיף א"כ הוא ממש כמנהג מילאס יע"א. ובעירנו אזמיר יע"א בק"ק פורטוגאל יב"ץ נוהגים לעשות הקפות בשבת בראשית בשחרית אחר התפלה ז' הקפות שלימות כמו שעושים בליל שמיני עצרת וביום אחר התפלה וכן בש"ת כמו כן עושים ביום שבת בראשית: סימן קכה שאלה מעשה שהיה כך היה שבק"ק מחזיקי תורה מאירנו אזמיר יע"א היה ש"ץ הרב המו' מר קשישא כמוהר"ר י"ט דאנון בעל ספר כבוד יו"ט ז"ל כי מקטנותו נכנס לשרת בקדש בק"ק הנז' ועד שהיה בן שבעים שנה ארי עלה לשכון כבוד בירושלם תובב"א איה ש"ץ וכל מנהגי הק"ק הנז' היה עפ"י הוראתו ובכלל מנהגי הק"ק היה שבליל שמיני חג עצרת ויום שמיני חג עצרת וש"ת בלילה וביום שמקיפים לתיבה עם ספרי תורות כמנהג לא היו מניחים ק"ת בתיבה כמו שהוא מנהג בקצת ק"ק אחרות שבעירנו אזמיר יע"א ואשתקד הפצירו בו היחידים בש"ץ הנכנס במקום הרב הנז' והוא תלמידו הלא הוא כמהר"א צונצין ז"ל שיניחו ס"ת בתיבה וכן עשו שנה שעברה. והנה בעת'ה השת'א הכא הניחו גם בליל שמיני חג עצרת ס"ת בתיבה אך ביום כשבאו להניח ס"ת בתיבה ערערו שנים מיחידי הק"ק אשר מהרשומים שלא להניחו אכן הגזברים ורוב יחידי הק"ק המה רוצים להניח ס"ת בתיבה כדי לעשות ההקפות עם הס"ת בתיבה יורינו המורה אם יכולים לערער נגד רוב הצבור וגם אי מקרי זה מה שנהגו שנה שעברה להניח ס"ת ושנה זו בליל שמיני חג עצרת אי מקרי זה ביטול מנהג הראשון וללכת אחר מנהג האחרון ולבטל המנהג הראשון לגמרי על הכל יורינו המורה ושכמ"ה: תשובה הנה בהקפות התיבה בכל שבעת ימי חג הסוכות בלולב הוא להקיף התיבה שמניחין בה ס"ת וקורין ס' ההושענות כמ"ש הטור בא"ח רס"י תר"ס וכ"ה בס' שיבולי הלקט הל' סוכה כלל ק"ך וכלל קכ"א יע"ש וכ"כ בתה"ד סי' צ"ח והרב ב"ח שם נתן טעם להקפת התיבה עם הס"ת וז"ל היה מנהגם להקיף התיבה פעם אחת בכל יום ולעלות הס"ת על התיבה כשמקיפים אותה נראה דטעם מנהגם מפני שסוברים דתיבה זו שהש"ץ לפניה להתפלל שם תפילות ציבור שהם במקום קרבנות שהוא מכפרת עלינו דוגמת המזבח שמקריבים עליו קרבן ומה שמעלין הס"ת על התיבה נראה גם כן מפני ששנינו ר"א שהיו אומרים ליה אנו מודים וכו' וקס"ת היא כולה שמותיו של הקב"ה ע"כ מקיפין אותה לומר אנו ליה ועינינו ציה וכו' יע"ש וגם הרב פרי מגדים בסי' תר"ס בחלק מ"ז סק"א שאחר שהביא טעם הרב"ח כי הס"ת מכפרת עלינו כמזבח כתב וז"ל ויראה לע"ד כי העוסק בפרשת הקרבנות כלו הקריב קרבן יע"ש וכ"כ בס' בכורי יעקב הנ"מ דס"י תר"ס יע"ש והרב טור ברקת סי' תר"ס דק"ב ע"ד כתב וז"ל ובכן עם הכונות הטהורות הללו יהיה מצרף ס"ת עם התיבה וירמוז למה שאומרים חז"ל בפסוק אפריון עשה לו המלך שלמה וכו' אפריון זה העולם עשה לו המלך שהשלום שלו מעצי הלבנון בעצת התורה המלובנת בדבריה ובעצת התשובה המלובנת במעשיה והם בחינת התיבה היא רמז אל התשובה והתורה על גביו הם מעצי הלבנון ולכן נמי ענין זה יהיה בו צורך במה שמביאים ס"ת ונותנים אותו על גבי התיבה הוא כדי לחבר את הצדיק עם התיבה הוא סוד הכלה וכדאיתא בזוהר בענין חיבור נח עם התיבה כי נח היה בסוד הצדיק ונתחבר עם הכלה כנז' ואחר היות מתחברים יחד אז מקיפין את התיבה וכו' יע"ש וכן כתב בספר חמדת ימים בהל' סוכות פ"ה דרנ"ב ע"ב כי הס"ת בתיבה הוא לחבר את הצדיק עם התיבה שהוא סוד הכלה כענין חיבור נח בתיבה יע"ש וכן פסק מרן בש"ע שם סי' תד"ס והר' הלבוש שם סי' תר"ס ותרס"ג בדיני חוה"מ ובסי' תרס"ד בדין יום הוש"ר וכ"כ בד"מ סי' תר"ס דביום הוש"ר מוציאין ז' ספרים בתיבה ויש נוהגין להניח כל הספרים יע"ש וכן כתב בסידור רומאניא להרב מהר"א ירושלמי דק"ד ע"ב יע"ש ובס' אבודרהם ה' סוכות דק"ט ע"ד יע"ש ובס' תניא סי' פ"ו וכן כתב בספר אמת ליעקב סי' ד אות י"ב וי"ג וי"ד ובס' לדוד אמת שם יע"ש וזהו מנהג פשוט ברוב המקומות שמעלים ס"ת בתיבה כדי להקיף אותו עם הלולב וקורין אותו ספר הושענות כידוע והוא נמכר בדמים יקרים והקונה אותו תופסו בידו על חיקו ומעלהו לתיבה ואינו מניחו בתיבה אלא אוחזו בידו על חיקו מחובר לתיבה דזה נראה מדברי הרב הלבוש ושאר הפוסקים דנקטו בלשונם להניח ס"ת בתיבה היינו ע"י תפיסת יד אדם שתופסו בחיקו ובזרועותיו ע"ג התיבה והוא ברור וכן כתב בספר פרי מגדים בחלק מ"ז ברס"י תר"ס מקיפין אלמימר"א ועומד שם איש ואוחז ס"ת בידו ובלבוש ז"ל כתב ומניחים ס"ת על התיבה ל"ד אלא אוחז אותו יע"ש וזה ברור וכמבואר בלשון הירוש' שהביא בס' הרוקח דקאמר בהדייא וחזן הכנסת עומד וס"ת בזרועו יע"ש וכ"ה בתיקונים תיקון י"ג דכ"ט ע"ב דארבע מינין שבלולב צריך לסדרא בהון בהקפה כגוונא דמזבח ולמאן לגן דאתנטעו לין נטיעין ביה ורזא דמלה נקבה תסובב גבר נקבה נ' מן גן גבר מן גן גן הוא כליל תלת וחמשין סדרין דאורייתא דבכתב ז' יומין דסוכות הא שתין מסכתות וכו' וכתוב שם בהגהה אות א' וז"ל ימין זהו הטעם שמוציאים ס"ת ומקיפים אותו יע"ש ואפי' למה שנראה מדברי הרמב"ם בפ"ז מהל' לולב הכ"ג שכתב וזל וכבר נהגו ישראל בכל המקו' להניח תיבה באמצע ביה"כ ומקיפים אותה בכל יום כדרך שהיו מקיפים את המזבח זכר למקדש יע"ש וכתב סתם להניח התיבה ולא הזכיר ס"ת על גבו סתמו כפי' שהתיבה יש בה ס"ת בתוכה וכן כתב בספר הנ"מ בכורי יעקב בסימן תר"ס סק"ב שאחר שהביא לשין הרמב"ם כתב וז"ל וידוע דתיבה הוא שס"ת בתוכה כדאמרינן פ"ב דתענית מוציאין את התיבה לרחובה של עיר משמע דעיקר היקף הוא סביב הס"ת יע"ש ושו"ר בס' הרוקח סי' רכ"א שהביא בשם הירושלמי פרק לולב וערבה שאמרו וז"ל כיצד סדר הקפה כל יש"ש קטנים וגדולים נוטלים לולביהם בידיהם ימנית ואתרוניהם בשמאלית ומקיפים הקפה אחת ובאותו יום ז' פעמים ניחא בזמן שיש מזבח בזמן הזה חזן הכנסת עומד כמלאך האלהים וס"ת