לב חיים פלג'י חלק ב קפו

המותר בזה לחוות בפלפולים' לאשר נראה בעליל ששניהם כא' טובים אתרוגי פארג"ה אייא וראפיזא אחד הוא כמי שבא לחוש על אותן הבאים מאייא וראפיזא יחוש כמו כן על הפארג'א. וכאשר יצאו בהכשר מפי סופרים ומפי ספרים זה רבות בשנים והנח להם לישראל אם אינן נביאים בני נביאים הם מעתה אין לחוש גם על האתרוגים אשר באו מאייא ומדאפיזא ואב אחד לכלם. אך היות כי אין מדרש בלא חידוש הנני שולח לו תשובתי אשר הערכתי בזה בעזה"י הק' משולם יששכר הלוי איש הורויץ חופ"ק סטאניסלב והקריין מכתב מאת הרב הגאון מבריסק דליטא שלום וכו' ב"ה יום ה' ער"ח מנחם אב שנת קול התו"ר לפ"ק את מכתבו הנכבד האיר לנגד עיני יו"ב העבר ובדבר אשר ביקש ממני לכתוב לעיירות רחוקו' בדבר האתרוגים שלו ידע יקירי כי זה אין דרכי לאחוז בענף איש המחלוקת רק כאשר יבואו לפה אתרוגים יהיה ממי שיהיה רק כאשר יהיו מחותמים בחותם הרב המ"ץ דטריאיסטי אחזיקים אותם בקהלתינו בחזקת כשרות כאשר עד עתה סמכנו עלי' הר' המ"ץ ש"ז חדשות אין אחרי כתבי מכתבי דנא עוד בא לי מכתבים מר"מ בדבר האתרוגים לכן עוד הפעם אודיע לכר"מ כי האתרוגים הם כשרים בלי שום ספק וגמגום כלל. וכאשר ישאלנו ממקומות אחרים עליהם בכתב או בעל פה אשיב להם כדת וכהלכה שהם כשרים רק מעצמי לכתוב למקומות אין זה דרכי. א"ד ידידו דושו"ט הק' יעקב מאיר פאדוויא חופ"ק בריסק סי' קכד נשאלתי במי שמת לו מת בתוך החג שמתחיל אבלותו יום א' מיום שמחה תורה לבני ח"ל אם מותר לו לעלות לס"ת שהמנהג הוא שכל יחידי הקהל עולים לס"ת ביום הזה מקטנם ועד גדולם יורינו. המורה ושכמ"ה: תשובה הנה מצינו מחלוקת בפוסקים במי שהיה חתן תורה מסיים ומתחיל ואירע לו מקרה שמת לו מת בתוך החג והוא אבל אם נוהג חתונתו כיון דנדר גדול נדר או ידחה חתונתו מחמת אבילותו שהנה הרב נאמן שמואל ז"ל סי' ט"ל בהסכמה עלה שיכול לקרות בש"ת וסמוכות שלו ממוהריק"ו שורש ט' יע"ש וכ"נ דעת הרב פני אהרן חי"ד סי' כ"ו יע"ש וגם הרב זכור לאברהם אביגדור בחלק י"ד סי' כ"א פסק דיכול האבל להיות חתן תורה היכא שכבר נדר מקודם ושכן העידו משם הרב כהונת עולם והרב דברי אמת שעשו מעשה והתירו לחתן לעשות מצותו ושכן עשו מעשה יע"ש וכ"ן מדברי הרב פר"ח בי"ד סי' ת' דקאי בשיטת הרב נ"ש דיכול האבל להיות חתן תורה יע"ש וכ"ה דעת הרב זרע אמת בחי"ד סי' קס"ד דהעלה דמן הדין יכול לעשות מצותו אלא דמסיק דהנכון שמעצמו יסתלק כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק רק בשמחה יע"ש : והרב דבר שמואל בתשו' סי' ע"ד חולק על זה וס"ל דיכול להסתלק ממינוי החתנות יע"ש והביאו הרב באר הטב רס"י תרס"ט והרב אמת ליעקב בסי' ה' אות כ"ט הביא מחלוקת זה וסיים שגם דעת הרב דב"ש דיכול להיות חתן תורה אלא משום עצה טובה קמ"ל דיכול להסתלק יע"ש וגם הרב זכור לאברהם ח"א חי"ד דקע"א ע"ב הביא משם הרב אשדת הפסגה שמ"כ בכ"י שהעיד שהרב כמהרח"א עשה מעשה כהרב דב"ש אעפ"י שהרב נ"ש חולק עליו ושסיים וצ"ע ממ"ש הרב פר"ח בי"ד סי' ת' דנראה דקאי כס' הרב נ"ש ושיש לחלק בין יושב בביה"כ ליוצא מביה"כ יע"ש וכן כתב הרב בני דוד ז"ל בהל' אבל בפיו"ד בשם מהרח"א וכתב ושמעתי שבזמן הר' מהר"א רוזאניס ז"ל בעת שאירע לו אבל וציוה שילך לבה"כ אחר להתפלל וכן עשינו מעשה בהסכמת הרב כמהר"י רוזאניס ז"ל וקצת רבני זמנינו בחתן תורה אחר יע"ש והביא דבריו בס' ש"ץ דקפ"ח והרב אות אמת סי' י"ד יע"ש והרב כסא אליהו שם בי"ד סי' ת' אחר שהביא דברי הראב"ד והרב נ"ש שכתבו שלא יהא חתן וכו' כתב וז"ל ונהירנא דמעשה היה בעיה"ק ירוש' תו' באחד שהיה חתן ואירע לו אבילות והסכימו רבני הזמן שיהיה חתן וא"ל דה"ט של רבני עיה"ק דשאני ירוש' תו דיום שמחה תורה הוא יום א' גם לגבי האבל והגדולים הנז' דיבר בח"ל שמאותו יום הוא מתחיל אבילותו ושזה פשוט יע"ש גם ראיתי בס' הנ"מ זה שמו בכורי יעקב בסי' תרס"ט ס"ק ג' הביא תשו' הרב דבר שמואל לבד ולא עוד יע"ש ויש להרגיש עליו שלא הזכיר כמה רבנים העומדים בשיטתו וכמה חלקו עליו וצ"י: ולע"ד הגם כי קי"ל הלכה כדברי המקל באבל בנדון דידן שאני דשב וא"ת עדיף וכמ"ש הרב ברכ"י שם גבי אבי הבן שיש מחלוקת אם עולה או"ל יעלה דשב וא"ת עדיף יע"ש ומ"ג כי אפי' הרב נ"ש דעתו נראה ג"כ דנכון להסתלק וכמ"ש הרב ז"א שם. ונראה לומר דלא מבעיא כשלא יש נדר מקודם כענין שנודרים בעת צרה להיות חתן אלא שכך התאוה תאוה להיות חתן אלא אפי' נדר נדר גמור עכ"ז אם אירע לו אבל יכול להתיר נדרו ולהיות חתן לשנה הבאה ועוד כי כיון שהחתן הזה הוא שליח מכל היחיד ים שבאותו ביה"כ א"כ לא מסמינא להו מילתא שיהיה האבל שליח שלהם ביום ש"ת. וכבר מצינו ברז"ל שאמרו במיתת נדב ואביהוא שלא רצה להיות במ"ת כדי שלא יארע אבילות בשמחת תורה ואיכא למימר דאדעתא דהכי לא מינוהו שליח וכיון שכן אם בחתן תורה שהוא נדר גמור ואוושא מילתא טובא עכ"ז מצינו דרבו החולקים דס"ל דלא יהיה חתן תורה כ"ש כשאינו חתן כ"א שנהגו לעלות שלא יעלה ושב וא"ת עדיף כאשר כתב הרב ברכ"י גבי אבי הבן ואדרבא אבי הבן הוי יותר פירסום מזה שאינו עולה ועוד נראה לחלק שהרי כל עצמו של הרב נ"ש להתיר לחתן תורה אבל שיקרא בס"ת הוא מתשו' מהריק"ו שורש ס' שכתב דחתן תורה שוה כהבאת בכורים והשוה אותם לעידי החדש שהיו דוחים שבת כדי לחזק את