לב חיים פלג'י חלק ב קפד

קלא ופתקי ביה ומחו ליה מאה עוכלי בעורכל' ודייקנא ואשכחנא מרגינתא דרך אמונה לישב כל הקושיו' והתמיהות הנופלות בענין הזה והוא עפ"י אותו משל שהמשיל הרב הגדול מהר"ר יחזקאל פייוויל זצוק"ל בס' תולדות אדם דפוס דיהרנפורט דמה"ב ואף כי דברי הרב הנז' הם מתוקים מדבש ונופת צופים ומושכים לב האדם משך חכמה יקר מזהב ורוב פנינים מ"מ איני מביא אותם בדמותם כצלמם מיראת האריכות אמנם תמצית דבריו הוא זה. כי לאמת יולד בן ושמו יושר. ולהמון יולדה בת ושמה תהלה ותהי תהלה יעודה ליושר בן אמת ותאוה שפחת אמת ילדה גם היא בן ואמו לא קראה לו שם. ויהי עד כה ועד כה בא צבא המבוכה ויבוז העיר וגם שני הילדים הלה הלכו בשבי ובראות אמת כי נשבה בנו הלך אצל משפט שר העיר ויכתוב סימני בנו כדי שלא יתחלף בנו בבן שפחתו. אדהכי והכי דמיון הביא לביתו בן השפחה ויהי לו לאב. ויקרא את שמו רהב ויבא תרמית ויאמר אל רהב שמע בקולי וידי תכון עמך עד אשר תנתן לך תהלה ועודת יושר אדונך לאשה וילך תרמית וידבר אל המון והמון מבלי דרו'ח הכין בתו להכניסה לחופה עם רהב עבדא בישא בחשבו כי הוא יושר בן אמת אך בעת ובעונה אשר חשבו לתת גמר לזווג ההוא נתן ה' אותות בשמים ובארץ וייראו כל העם מאד כי לא ידעו בשלמי הרעה ההיא ויקם זקן אחד ויאמר זכורני כי אחר שנשבו שני נערים יושר בן אמת ובן שפחתו הלך אמת אל משפט אדונינו ויכתוב ויעד עדים על סימני בנו כדי שלא יתחלף בזולתו ועתה נלכה אל משפט אדוני הארץ ועל פיו יתברר האמת וילכו ל משפט ויבוקשו סימני יושר ברהב ולא נמצאו וישלחו איתו וילך לו אל נפשו אז בא שכל ויראה להם את יושר ויבדקו אותו וימצאו בו כל הסימנים אשר כ' אמת וישמחו כל העם ותהי לו תהלה יעורתו לאשה וכל העם פתחו ואמרו לישרים נאוה תהלה ע"כ דברי המשל והנמשל מובן מאליו מעתה עיני לשמייא נטלית יהא רעוא מן קדם אבונא דבשמיא שכשם שנתקיים בנו תחלת המשל כך יתקיים בנו סופו ומשפט אדונינו הם גאוני פולין ואשכנז רבניהם וחכמיהם יכירו לעצמם ולאחרים את יושר ע"י הסימנים מובהקים אשר אנכי נותן לפניהם היום באמת ובאמונה: אני טרם אכלה לדבר נזכרתי כי מחמת טרדות הציבור והיחיד אשר הקיפוני כתנורו של עכנאי וכחיש חילאי. וחליש ליבאי. ודק קנה זה אין היד קולטת. איכא בינייהו רותתת. ע"כ לא זכרתי מהעלות על ספר דברי הרב בעהמ"ח ספר החיים אחד מרבני בראדי וגדוליה והרב אריה יאודה ליב תאומים והרב זלמן מרגליות המסכימים על חבורו פלגי ליה יקרא רבא כאחד מהמיוחדים שבדור ובר מן דין ודעדיפא מכלהו היא תורתו המכרזת עליו עמד על מבוכה זו בדף כ"ז ע"ב מהל' לולב וז"ל נשאלתי בדין נכרי שהביא אתרוגים בלי עדות ויש חשש אולי הם מורכבים. או יש בהם תערובת מורכבים. ואחר שנשא ונתן ולן בעמקה של הלכה העלה הלכה למעשה שהם כשרים יע"ש והנה נדון הרב הזה אית ביה תרתי לריעותא חדא שאין אנחנו יודעים המקום שבאו ממנו האתרוגים אם הם רגילים בהרכבה או לא ועוד שהגוי אין בידו שום עדות ואפי' הכי מסיק הרב להתירא מכ"ש בנדון דידן דאית ביה תלת לטיבותא חדא דבמקומות לו שאנו דנין עליהם ליכא למיחש להרכבה ועוד הא איכא שטרא דאסהדותא. ואת השלישית שהאתרוגים שאנחנו מדברים עליהם הם לעולם ביד ישראל ואפי' שהגוי שותף מ"מ הא איכא יד ישראל העומדת על גביו ועין רואה כי תלי"ת רוב דברינו בהלכה הם כדבריו ממש : סיומא דפסקא הדין הוא שהאתרוגים של פראגה ראפיזה ואייא מימי עולם ומשנים קדמוני' כולם נקראים בשם אתרוגי פארגה כי ג' המקומות שוים לטובה ואין ביניהם הפרש כלל וזה מתברר. מתוך האגרת והמעשה ב"ד של הרב של ייאנינא וכן מן המעשה ב"ד אשר נעשה פה קורפו יע"א וכן מעדות הרב הגאון של העיר הגדולה לאלקים שאלוניקי יע"א ב' שאין חשש הרכבה במקומות אלו וזה ג"כ מתברר מתוך ב' מעשה ב"ד הנ"ל ג' שהיסוד אשר יסד ראז"מ שאין אילן האתרוג גדל בכל העולם אלא ע"י הרכבה עם אילן לימון או מאראנץ הוא יסוד נבעה תלוי ברוח השקר המוחל' אשר לא יזיד איש בעול' לאומרו דהא קמן כל הגלילות האלה דלא נהיגי בהרכבה משום דנטעי להו לסחורה ולא לאכלה וגלילות מערב פנימי וחיצון שאינם יודעים אפי' בטיב ההרכבה והא קמן ארץ הצבי ג"כ שאינם מרכיבים ודוכתי אחריני טובא וראז"מ אזיל בתר איפכא כי ההרכבה אינה נעשית אלא בארצות הקרים או גם בארצות החמים כשהם נוטעים אותם בגנות השרים לאכלה ולא לסחורה ד' שאתרוגי פארגה ראפיזה ואייא מימי עולם נלקטים ע"י ישראל העומד עליהם משעת לקיטה ואילך וכשנשלחים מפארג' לקורפו עפ"י רובא דרובא יד ישראל לא זזה מהם ואם איזה פעם הוכרחו ע"י איזה סיבה רחוקה דלא שכיחא לשלחם מבלי שומר היו חותמים התיבות כדת וכהלכה ה' שאין מקום של יהודים יותר קרוב לפארגה מקורפו כי מפארגה לייאנינא הוא מהלך ב' ימים דרך יבשה והדרך דרך הרים וגבעות ולא שכיחי שיירות כ"כ ומקורפו לפארגה דרך ים הואפור הולך בג' שעות וחצי ואיי משוט הולך לפעמים בד' וחצי ולפעמים בו' ואם הזמן לא יסכים על ידם למרבה יהיה י"ב שעות או יותר א"כ קורפו היא עיר הספן של פארגה ואנשיה הם היותר בקיאים ורגילים בה ו' כי פארגה מימי עולם היתה אחת מערי ממלכת קורפו ומעולם יד התוגר לא שלטה עליה עד שזה קרוב לכ"ה שנה שמלך האינגלין השליט על קורפו מכרה לתוגרמים בדמים מאז היתה לתוגר אבל לענין האתרוגים נשאר עולם נוהג כמנהגו ועד עתה על קורפו יחשבו ז' עוד כולי עלמא ידעי כי אין לתוגר או לפאשא שום גן מיוחד רצוני לומר כמו שיש למלכי אדום גינות ופרדסים מיוחדים למלכים ונקראים על שמם וכמו שהוא בדברי חז"ל אבורנקי של מלכים מזה הסוג ומזה המין אין לתוגר שום גן או פרד'ס בפארגה אולם מחמת שהתוגר קנה העיר בדמים החזיק לעצמו חלק בפירות והגנות והפרדסים שייכי לבעליהן תוגרמים ויונים כי גם יש להם חלק בפירות אבל בשעת המכר הפאשא הוא המוכר ומחלקים הדמים ביניהם עהדה"ז דהיינו המלכות נוטל ארבעה חלקים ובעלי הגנות והפרדסים ניטלים ששה חלקים זה הנלע"ד להלכה ולמעשה וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר :