לב חיים פלג'י חלק ב יח

חשש יוהרא והרי מצד האיסור היוהרא גופיה שהיא איסורא הרי הוא בר נידוי כדברי הש"ס והראשונים ז"ל. והוא ברור וכ"ש בהצטרפות מה שמבטל מנהג הראשונים שיש עוד עונש. נידוי מצד זה נמי. ומי לנו גדול בחכמת הקבלה כרבינו הרב מוהרח"ו ז"ל אשר יצק מים ע"י רבינו האר"י ז"ל. ומגויירת האר"י רדה וכתוב בס' הכונות המועתקות מיד בנו הרב מוהר"ש ויטאל ז"ל שכתב וז"ל בשם הרב מ"א מוהרח"ו ז"ל וז"ל מורי' ז"ל לא היה אומר הפיוטים והתפילות שתקנו חכמי האחרונים אלא התפילות והפיוטים שתיקן ר"א הקלירי ז"ל שתיקן אותן עפ"י חכמי האמת וכתב הרב מוהרש"ו ז"ל וז"ל אמר שמואל אעפ"י שכתב זה אבא מורי ז"ל ראיתיו כשהיה ש"ץ בקהל בימים נוראים היה אומר כל הפיוטים והוידויים. עכ"ל והביא דבריו בס' שלמי ציבור ד"ו ע"ד וסיים וז"ל וישמע חכם וממנו יקח חכמה והשכל יע"ש וא"כ אם גדול בחכמת הקבלה כמוהרח"ו שקיבל מרבו האר"י ז"ל שלא לו' הפיוטים והוידוים שהם נגד חכמת הקבלה ונגד דעתו ודעת רבו וכתבו על ספר ועכ"ז כשהיה ש"ץ והמנהג הקהל שאומרים אותם הוא היה אומרם שלא לשנות מנהג הקדמונים מה כחם יפה של הכת הבאים מחדש לשנות מנהג הקדמונים כי בודאי הוא נגד הדין והוא ברור ופשוט וכ"כ הרב דבר שמואל סס"י רע"ו וז"ל כל מקום שנהגו המנהג הנז' יהיו אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם שכונתם לש"ש וכו' יע"ש ועיין עוד שם סימן רמ"ט יע"ש: וראיתי להרב הלק"ט בח"א סימן ד"ן שכתב וז"ל שאלה אי עדיף טפי לברך שתים על התפילין תשובה שמחה היתה לי אם הייתי ממשפחת אשכנזים והייתי מברך שתים דהכי משמע יותר פשוט וכו' אבל מה אעשה שאין לי לשנות ממנהג אבותי עכ"ל גם הרב פחד יצחק מער' מ"ם דקל"ו ע"ד כתב וז"ל זאת ישיב אל לבו להזהר מאד שלא לשנות מנהג אבותיו כחודה של מחט ולא יחליפנו ולא ימיר אותו אפי' רע בטוב כאשר השיב הרי"ח בהלק"ט כששאלוהו אי עדיף לברך ב' על התפילין וז"ל תשו' שמחה היתה לי אם הייתי ממשפחת אשכנזים דהכי משמע יותר פשוט אבל מה אעשה שאין לי לשנות ממנהג אבותי וכמה מנהגים זרים ותמוהים הוקבעו בכל תפוצות יאודה וישראל וקיימים דור ודור בחכמיו במסמרים בל ימוטו כגון השמת עטרות ס"ת בראש הקרואים בשמחת תורה לבעל משא מלך חקירה ז' מדיני המנהגים קריאת ההפטרה ביוה"כ בל' יוני. למוהר"מ פאדווה סימן ע"ה גילוי שערות לנשואות למוהר"מ אלשקר סי' ל"ה אמירת ש"ץ תפלת המוספין ומנחת ערב בלא חזרה וענינו בין גואל לרופא ביום התענית למוהרלנ"ח סי' ט"ו קריאת ס"ת בט"ב ע"ג איש כפוף ועומד לפני הארון להרב ד"ש סי' רמ"ט ועוד כהנה וכהנה אשר רבו מספר ומוהרד"ב ז"ל ר"מ בק"ק מנטובה מסר לי פה אל פה שבהיותו יורד לפני התיבה בימים נוראים היה נזהר מאד שלא לשנות בדיבורו ובניגונו אפילו אות א' מן המורגל אף שהיה יודע בעצמו שהגירסה משובשת ירא וחרד מההיא דמוהר"י סג"ל ס' הלכות תפילות יוה"כ דצדקו עליו את הדין שמתה בתו ביוה"כ על שאמר סליחה אחת שלא היו נוהגים לאומרם בקהל ההוא שהתפלל בו והואיל שכ"כ ערבים לכת"ר דברי הבאר שבע למה לא השגיח בסי' ג"ן שהוקשה על מעשה הכפרות בעיוה"כ וסיים ומי שדעתו רחבה מדעתי יתרץ דברי הגאונים וישא ברכה ולא מנע המנהג ולא לגלג עליו ואם וכו' אף אמנם אין ללמוד מזה דוגמא לדורות לדלג על ההרים אבותינו הקדושי' שיסדום ורוח ה' דיבר בם רובם ככולם חסידי ואנשי מעשה שלבם רחב כפתחו של אולם נהירין להו שבילי דרקיעי ותכסיסי קבלת מלכות שמים שלימה מה ידענו ולא ידעו הם לקרוא אחריהם מלא ולקצץ בנטיעותיהם נטעי נעמנים בעדן גן לקים חיים ומלך עולם חקלא קדישא להם לבדם ניתנה האר"ש לרעות בגנים וללקוט שושנים הלכות גדולות והלכות קטנות דבר קטן ודבר גדול מעשה בראשית ומעשה מרכבה וקיבלו איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה שורשי הדברים ומקורם מקור מים חיים עד אין סוף כל ימי גדלתי בין החכמים רבים וגדולים בעלי תורה בעלי מוסר ומיום שעמדתי על דעתי עד שבאתי לימי זקנה היתה תורתי אומנותי וקריתי ושניתי ושלשתי דברים שבכ' ושבע"פ ובדקתי שורות הפנימיות והחיצוניות ולא נתתי לחטוא חכי להרהר אחר נוסחי התפילות והבקשות שסידרום בעצי תושיה בדורות הראשונים ולא שלחתי בהם יד במנהגים שהוקבע על פי ותיקים שעמדו בסוד ה' וכל עוד שנתתי אל לבי לתור ולדעת מה שהוא למעלה מהטבע ידעתי שלא ידעתי לבד זה ראיתי בעין הבחינה שכל המוסיף דעת באלהי"ות שלא עפ"י שורשי החכמה המקובלת יוסיף מכאוב ומשפט נבחרה לנו בזה וכיוצא בזה להקדים נעשה לנשמע ואם ריק הוא ממנו כפי המשל הקדמוני שמעו מוסר וחכמו עד תמלא הארץ דעה את ה' וכולם ידעו אותו מגדולם ועד קטנם ומה לנו לתקן העכו"ם והבליהם המתדמים אלינו באמונת' ולא טוב לנו להחזיק במעשנו ועושה שלום לנו שלום יעשה לנו בינינו לבין אבינו שבשמים אחד המיוחד אשר לו לבבודו יאתה העבודה שבלב ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין וכו' יע"ש הנה מבואר בדברי הרב ז"ל כמה העמיק הרחיב באר'ש טובה ורחבה לבאר באה"ט ובאר רחובות לבל ירים איש לבא לבטל מנהג הקדמונים בסדר התפילות וא"כ כל הבא לשנות מנהג הקדמונים בסדר התפילות מלבד כי לא נכון לעזוב מנהג אבותיו שקדמוהו ומצטערים בקבר דיעשו לו דין בב"ד של מטה ככל אשר יושת עליו מפי סופרים ומפי ספרים וכאשר נתבאר: וכבר הבאתי בספרי הקטן חקקי לב ח"א חא"ח סימן וי"ו ד"ז ע"א מעשה שהיה בשנת התקס"א כד הוינן טלייא שמורינו הרב הגדול כמוהרי"ם ז"ל היה מרביץ תורה בקהל עדתינו ק"ק אורחים יב"ץ ובא ביום א' של חג לביה"כ ושאל לכל היחידים שהיה רוצה לשנות מנהג הק"ק הנז' שהיה המנהג לומר סדר ההושענות אחר תפילת מוסף שהיה רוצה לאומרם אחר קריאת ההלל כמנהג אר"י כמ"ש הרב המג"ן והמקובלים ז"ל וכל היחידים כולם פה אחד ענו ואמרו כל מה שאומר מורינו הרב עלינו ועל ראשינו זולת יחיד אחד המיוחד הגביר החכם המרומם צרור המור דודי לי כמוהר"ר יעקב רבי ז"ל עמד כנגד הרב ונגד רוב היחידים ולא הניח לשנות המנהג וכה היה דבריו מנהג שנהגו אבותינו הקדושים מימי קדם איני רוצה לבטלו כי בודאי לא לחינם היה ושמא הם סמכו על איזה עמודי העולם ואנחנו לא נדע וכיון שראה מורינו הרב הנז' יחיד מוחה הרי