לב חיים פלג'י חלק ב יז

נר"ו שגם הוא החזיק במעוז לפסק הרב כמוהר"ר מיכאל יעקב ישראל ז"ל הנ"ל וסמך ידו הרב הגדול ראשון לציון מר דודו כמוהר"ר חנ"א נר"ו הרי דאפי' במקום מצוה גדולה כזאת כל שעינינו הרואות שגורם פירוד ושינאת חנם מונעים אותם כ"ש בבא לשנות מנהג הקדמונים כי איהו גופיה הוי איסור מצד עצמו הגורם בזה לבנות במה לעצמו ולגרום פירוד הלבבות וגם חששא על העתיד שיבואו לפרוק מעול התור' והמצות דודאי דאינם מניחים אותם וכמ"ש הרבנים הנ"ל ואם כתבו התוס' בברכות די"ז ע"א ד"ה העושה שלא לשמה דמ"ש נוח לו שלא נברא הוא כשלומר לקנטר ולקפח את חבירו וכ"כ בפסחים ד"ן ע"ב ד"ה וכאן כמו שיע"ש כ"ש כשבא לבטל מנהג הקדמונים דמלבד דאיכא קינטור ואתו לאנצויי בין כת האחרת שכנגדם דזהו הטעם שלא לשנות המנהגים וכמ"ש מוהריק"ו שורש ט' כמו שיע"ש וכ"כ כמה וכמה מרבני האחרונים ז"ל וכמ"ש לקמן בס"ד וגם דאיכא משום קינטור וזלזול אבותינו הקדושים הקדמונים שבאים לבטל דבריהם זאת ועוד איהו גופיה הוי איסור מצד עצמו לשנות סדר התפילות כדברי הרבנים הללו וגם שהיא שורש פורה ראש ולענה לבטל עי"ז כמה גזירות דרבנן והלואי שלא יפגעו גם בשל תורה ואפילו אם נאמר כי כאן בנדון כזה בכת היוצאת חדשה לבטל המנהגים בסדר התפילות אין בו משום לקנטר ולקפח את חבירו לכת שכנגדם המעכבים אותם שלא לבטל כי אינן מכונים כ"א לבנות במה לעצמן ולהנאתם ולטובתם להיותם נפרדים לעשות רצון עצמם לבד ולא לשם קינטור עכ"ז אמינא ולא מסתפינא דלא פלטי להו לכת חדשה הזאת הבאה לשנות מנהגים שבסדר תפילות מחשש יוהרא כי בודאי הבאים להתחכם על הראשונים ולשנות מנהגים מקדמונים גם חושבים כי הם יודעי דעת ומביני מדע יותר מן הראשונים שבאים לבטל מנהגים ולומר ידינו רמה ואין לך יוהרא גדולה מזו והרי כל איסור שהחמירו רז"ל בגמ' בפ' מ"ש וכל הפוסקים דאל ישנה אדם הוא מפני המחלוקת שהוא משום יוהרא וכמו שראיתי להרב שלמי ציבור ד"ה ע"ב שכתב וז"ל הספק הח' בענין זה מה בין פלוגתא זו דרבנן ורשב"ג לענין שאמרו ההולך ממקום שאין עושין למקום שעושין לא עושים ונותנים עליו חומרי מקום שיצא משם ואעפ"כ לא יתראה בפניהם שהוא בטל מפני האיסור ולעולם לא ישנה אדם מפני המחלוקת והתם לא חילקו רבנן ורשב"ג אשר מתוך זה אפשר היה לתת טעם לס' הפוסקים כרשב"ג דחיישינן ליוהרא משום דתפסו כסתם מתני' דקתני לא יתראה בפניהם וסתם כרשב"ג דחיישי ליוהרא והכל נכלל בכלל ביוהרות' אשר מתוכה באים לידי מחלוקת וכ"מ בההיא דר"א זעירא דפ' הכונס דנ"ט ע"ב אליעזר זעירא דהוה מסיים מסאני אוכמי ואתו עליה מטעם דאל ישנה אדם מפני המחלוקת משום דהכל נכלל מיוהרא וכלא חדא מילתא היא ועיין בתשו' ד"ש ז"ל יע"ש הרי מוכח בהדייא כי עיקר איסור יוהרא הוא מפני שהמשנה הוא מביא לידי מחלוקת והשינוי הוא היוהרא עצמה שהוא איסורא והרי התוס' בפסחים שם כתבו ליישב דמ"ש העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא היינו כשלומד כדי להתייהר וכו' יע"ש וכ"פ בפסקי תוס' שם והראשונים ובקיצור פסקי הרא"ש שם סימן ב' וא"כ הרי דבר זה לשנות ממנהג העיר ומנהג הקדמונים היא יוהרא גמורה והרי אסור לעשות כן ומלבד כי איסור יוהרא גדול עונו מנשוא כמ"ש בפ"ק דע"ז דח"י כל המתייהר נופל בגהינם שנא' זיר יהיר לץ שמו וכו' ובפ' בני העיר דנ"ט אמרו האי מאן דיהיר בעל מום הוא ובפרק חלק דצ"ח אמרו אי בטלי יהרי בטלי אמגושי ובפסחים דס"ו אמרינן אמ"ר כל המתייהר אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו ואם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו וכו יע"ש מצינו עוד דיש לו עונש לחבשו בבית האסורים כדמוכח מעובדא דאליעזר זעירא דפ' הכונס דנ"ט ע"ב הנ"ל וכמש"ל וגם עונש נידוי כמ"ש בב"ק פ' מרובה דפ"א ע"ב בעובדא דאמרי' התם רבי ור"ח הוו שקלי ואזלי באורחא נסתלקו בצידי הדרכים הוה קא מפסיע ואזיל ר"י בן קנוסא קמייהו אמ"ל ר' לר"ח מי הוא זה שמראה גדולה בפנינו ופרש"י גדולתו שמראה לנו שהוא ירא שמים מאד ואינו חושש לתנאי שהתנה יאושע ומחזי כיוהרא אמ"ל ר"ח שמא ר"י בן קנוסא תלמידי הוא שכל מעשיו לש"ש כי מטו לגביה חזייה אמרו ליה אם לאו יאודה בן קנוסא את גזרתינהו לשקך בגנדא דפרזלא ופירש"י כלו' נידוי עכ"ל ומכאן למדו הרב המאירי ז"ל בש"מ ומוהרש"ל ביש"ש שם דפ"ה מב"ק סי' מ"א דהעושה חסידות בפני מי שגדול ממנו הוי יוהרא וחייב נידוי כמו שיע"ש והרי אם במקום שעושה חסידות להחמיר את עצמו עכ"ז חייב נידוי דהוי יוהרא כ"ש וק"ו בבא לשנות מנהג ולבטל דבר שמנהג הקדמונים דאיכא זלזול גדול להם ואין לך יוהרא גדולה מזו כי באים המה לפקפק על דברי הרבנים הגדולים ולבטל דבריהם וכמ"ש הרב מקור ברוך סימן כ"ד הוכחת מוסר על הבאים לבטל מנהג הראשונים שכתב שראוי לגעור בו שאין זה אלא מאותן שרוצים להתייהר בפני ע"ה וכו' יע"ש וכ"כ הרב אדני פז בא"ח סימן קכ"ה דכ"ב ע"ג וז"ל סוף דבר הכל נשמע את האלהים אני ירא ואת מצותיו שמור ואל תטוש תורת אמך מנהג אבותינו ורבותינו אשר כל בית ישראל נשען ואל תשגיח בבית המשנים מן המנהג כי כל המשנה ידו על התחתונה וגדול כח המנהג דאף משה כשעלה למרום לא שינה מן המנהג שם והמלאכים לא שינו מן המנהג כשירדו למטה אצל אברהם בפרט במילי דפרהסייא הוא עון גדול וח"ה בעיני ההמון העם ובעוה"ר עי"ז נעשה התורה כמאה. תורות בי כל אחד בונה במה לעצמו מיד כשרואה: איזה דבר בספר הוא נוהג כדי לשנות בפני אדם וחיישינן ליוהרא וכל אחד ואחד עושה בהנהגת המצות כל מה שלבו חפץ האי מרבה דידיה והאי מרבה דידיה ולא ראי זה כראי זה ודי בהערה זאת וכו' יע"ש הרי מבואר כי בביטול מנהג פשוט איכא משום יוהרא ובונה במה לעצמו וכדומה ואצ"ל אם יהיה בביטול המנהג ההוא דבר העומד נגד הדין מצד עצמו כי יש עוד איסור מוסיף כי בודאי חייב נידוי כל העושה אלה והרי כבר כתבנו משם תשו' בשמים ראש והרב חיד"א ז"ל בס' טוב עין כי הבא לשנות ממנהגים שנהגו ברוב תפוצות ישראל בתפילות חייב נידוי וכמו כן מצינו להרב מזבח אדמה בא"ח סימן תקע"ה ד"ט ע"א וז"ל בפרטות מה שראו עיני ושמעה אזני חכם גמור שהחרים מרן הגדול כמוהר"ר אברהם יצחק ז"ל בתיבה בכה"ג שלא לשנות שום מנהג קדמון ואפילו מבי כנישתא לבי כנישתא זיע"א יע"ש. והרי טעמם ונימוקם עמם להחרים כי הבא לשנות ממנהג הקדמונים יש בו משים