לב חיים פלג'י חלק ב קעט

מקפידים על ההרכבה ביתר שאת שלא יעשה כן דלא לורעי נפשייהו עכ"ד האיש ההוא. וכן הוא מן המושכל ג"כ שאין מרכיבין עתה כלל והפוסקים דברו לזמנם ובמקומם שהמורכבים היו גדלים בבתי השרים לאכלה ולא לסחורה וכו' ובחתי' דברי' כתב וז"ל סיומא דפיסקא שהאתרוגים הבאים בזמננו מאי קורפו או ממקום אחר שידוע שהם באים ממקומות שבעלי הגנות ופרדסים מגדלים אתרוגים למכור אין לחוש להם לפוסלם מדין מורכבים ומותרים לברך עליהם לכתחילה אפי' שלא בשעת הדחק אם לא שרואה שנשתנה הרבה ויצא מתמונת אתרוג לגמרי שאז יש לחוש שהוא מתולדת הרכבה ראשונה אבל אינו מצוי כלל וכו' עכ"ל הצריך לענינינו: וככל הדברים והאמת השאלה כתב הרב בעל עיקרי הד"ט בחלק א"ח סימן ל"ג אות ג' והילך לשונו והכהן הגדול מוהרי"ך ממודנה נר"ו (מוהרי"ך הנז' הוא הרב המפורסם בעל זרע אמת) ייחד לי הדיבור שבמקומות נוהגים ללקחם מהתגרים נכרים הבאים מגינובא ועל ידי סימנים החיצונים ובלא עדות ודוקא לפי שהם הגרים דאע"ג דלאו ב"כ נינהו לא מרעי אנפשייהו לומר שלקחום מגינובא אם אין הדבר כן והאתרוגים שבאותה העיר כבר הם בחזקת שאינם מורכבים. ומ"מ מצטרפים לזה סימנים החיצונים ע"כ וכן מוכח נמי שם בס' עיקרי הד"ט הנז' שהמנהג הפשוט בעיר ליוורנו הוא ליקח האתרוגים מיד התגרים שאינם ב"ב מבלי שום עדות וידוע ומפורסם הדבר שלוורנו באותו זמן היתה אחת מערי ממלכות ישראל וממנה הוראה יוצאה לעולם כמפורסם אצל כל יודעי דת ודין ומסתיין למימר שאחד מן הגדולים אשר היו בעת ההיא בעיר לוורנו הוא הקדוש הרב המופלא מוהר"ר חיד"א זצוק"ל. א"כ אמור מעתה חדא עדיפא מכלהו כי מעשה רב יוכיח וצא ולמד מ"ש על ענין זה בס' זכות אבות להרב המובהק מוהר"ר אברהם קורייאט זצוק"ל גם הוא אחד מרבני ליוורנו בימים ההם שדבר הרב בעל עיקרי הד"ט ובזמן ההוא ממש ולהיות כי חוששני שמא לסיבה דארחא רחיקא דילמא לא הגיע הספר הזה עד ערי אשכנז ופולין ראיתי להעתיק פה דבריו ככתבם וכלשונם וז"ל. נשאלתי פה ליוורנו יע"א לחוות דעתי על האתרוגים שקרא עליהם ערער שהם ממין המורכבים מלימונים ואתרוג כי הובאו מעיר אחרת ולשם המורכבים מצויין ומימיהם של הקדמונים היו מושכים ידיהם מהם ולכך הוצרכנו לבודקן בסימנים הנזכרים בדברי הפוסקי' האחרונים והם ארבעה שהמורכב חלק והאתרוג אינו חלק. ועוקץ המורכב בולט ובאתרוג הוא שוקע. והמורכב תוכו מרובה. דהיינו המיץ והמוהל רב וקליפת המיץ קצרה ובאתרוג קליפת המיץ רחבה והוא קצר וכמעט יבש וכל הסימנים לו כתב רמ"ה בתשובה סי' קכ"ו בשם ר"י פאדואה שהם מובהקים ובס' ע"ש הוסיף שם מורכב הגרעין מושכב. והאתרוג הגרעין זקוף ובנ"ד נמצאו בליטות בגופם שאינם חלקים ובדמותן מראה ותואר אתרוג להם. והעוקץ יש מהם שהיה בולט ממש ויש מהם שלא היה בולט וגם לה שוקע וקליפת המין לא רחבה ולא קצרה והגרעין נמצא מוטה לא זקופין לאורך האתרוג ולא שובכין לרחבו באופן שלא נמצא בו דבר טוב לפע"ד כ"א הבליטות שכזה יש לו תואר אתרוג. הנה אם כן צריכין אנו למודעי להתבונן בדעת קדושים במה שיש להסתפק בדבריהם והוא שלא פירשו דבריהם אם להכיר האתרוג צריך שלשה סימנים. או אם להכיר המורכב צריך ג' סימנים ונ"מ אם נמצא סי' אחד מהם ואעפ"י שאין בידינו להכריע לא להקל ולא להחמיר אחר שדברי הרב סתומים וכן כל האחרונים שהעתיקו הסי' הנז' לא רמזו לנו מזה. מ"מ הסברא נותנת דכל כה"ג אין להקל דעכ"פ מידי ספק לא יצא דמאי חזית דסמכת אהאי וכו' ומיהו כשאין הסימנים מכחישים כנ"ד שנמצא בו דבד טהרה בגופו שנמצאו בו בליטות ולא הכרענו בסי' האחרים אם סימני אתרוג הם או סימני מורכב הם בכה"ג היה נר' להקל מאחר שלא נראה בו שום סי' מורכב ברור דאתי ודאי ומוציא מידי ספק וכן נראה מלשון הרב יעב"ץ בס' עמודי שמים שלא הזכיר כי אם סי' המורכב לפסול אפילו בשעת הדחק ומסיק וזל ואפי' הנדמה שי"ל מקצת סימני פסול לדעתי עכ"ל ומדבריו נראה שאם לא נמצא בו סי' הפוסל ונמצא בו דבר המכשיר דכשר ובמאי דמספקא לן בלא נמצא בו כ"א סי' אחד של פיסול ולא הכרענו באחרים אם הם סי' מורכב פשיט לה הרב להחמיר מסברא דנפשיה וא"כ בנ"ד יש להכשיר עכ"ל הרב זכות אבות הצריך לענינינו : פש גבן לברורי מאי דמתחזי במילתא דתמיהא דהיינו מאחר דאסיקנא הלכתא דשרי ליקח האתרוגים מיד תגר שאינו ב"ב משום דלא מרע נפשיה כדאמרינן בפ' התכלת דמג"א הלוקח טלית מצויינת מן השוק וכו' מן הנכרי מן התגר כשרה וכן עבדו רבנן עובדא ה"ה זיוותני עולם רבני ליוורנו אנשי השם אשר מעולם והכהן הגדול הרב בעל המחבר זרע אמת.והכי נמי מוכח להדייא שהיא דעת עליון הרב זלמ"ן מרגליות מבראדי בספר שו"ת בית אפרים וכמו שהבאתי דבריהם באורך ראש עלי ארש. א"כ שטרא דסהדותא דיהבינא עלייהו למה לי ואטרוחי ב"ד בכדי לא מטריחינן. לזאת אשיב כי מאן דשאיל מילתא כדנא לא מחכמה שאל על זה כי פשוט הדבר שאם עובדי האדמה לא הוה בריא להו דישראל אין קונין מהם האתרוגים אלא עפ"י הוראת ב"ד של קורפו וכמו כן אם לא היו יודעים שמידי שנה בשנה שלוחי ב"ד יוצאים שהם האנשים הבקיאים ההולכים מכאן ויושבים שם כל זמן לקיטת האתרוגים הוה אפשר למיחש להרכבה בחושבם דישראל לא קפדי אהכי אך עתה בראותם כל הגדרים וסייגים אשר אנחנו עושים על פתגמא דנא הם נזהרים מן ההרכבה ביתר שאת וכמ"ש הרב זלמן מרגליות בתשובתו הנז"ל ואזדא האי מילתא כההיא דאמרינן במס' ע"ז דמ"א אשתכח נכרי דהוה קאים בי דני אמר רבא אם נתפס עליו כגנב שרי דכוותה הכא נמי אם מרכיב מין בשא"מ כשהולך ישראל הבקי בודאי מכיר במעשיו ונתפס עליו כגנב נמצא דלא סגי בלאו הכי מבלי עדות קורפו בהיות שקורפו היא יותר קרובה לפארגה ראפיזה ואייא משום מקום אחר של יהודים ואנשיה הם הרגילים להטפל במסחר הזה וכי תימא אי הכי דבעינן שיהיה הגוי בעל הפרדס נתפס עליו כגנב א"כ למה התירו רבני ליוורנו ומודונא ליקח האתרוגים מיד הסוחר גוי בלי שום עדות הא נמי לאו פירכא היא למכיר ויודע בטיב אותם המקומות כמוני היום שנתגדלתי