לב חיים פלג'י חלק ב קעה

היה לו לשום כחותם על לב מאמרם ז"ל זונות מפרכסות זו את זו ואם ח"ו שכח היה לכם להזכירו לפניו ועוד למה זה לא ראיתם את הנולד כדרך כל ירא את ה' וכיוצא דברים הדברים ובראותי את הרשום עמדתי משתומם ונוראות נפלאתי איך אדם גדול כמותו ומי כמוהו מורה יצאו דברים הללו מפיו מבלי ראות כתב'י שלא באומדן דעת ועל סמך דבריו הללו כתב עלי דברי כיבושים שהיה לו לשום כחותם על לב מאמרם ז"ל ואם שכח היה לכם להזכירו לפניו וכיוצא בדברים האלה כאילו ממש ראה כתבי בחתימת ידי והן אמת שמעכ"ת יודע מיעוט ערכי אבל על כל זה לא היה מן הראוי לחשדני מבלי ראות כתב ידי זאת ועוד אחרת לא יכולתי לירד לסוף דעתו דעת עליון מה צורך היה לכתוב' האיגרת בכוללות העיר יע"א ולו יהי כדבריו ח"ו שהמכוון מכתבי היה להטיל מום בעדותו מ"מ היה לו לחוש מה שאמרו ז"ל על פסוק וכשלת היום וכו' כסוהו כלילה וגמירי וכוסה קלון ערום והן בעון כל ימי כולם מכאובים מטרדות הזמן בלתי נאמן וזה הוסיף על מכאובי גם זו לטוב יתן למכהו לחי כתוב ישבע בחרפה וראוי והגון לקבל עלי הכל לכפרת עונותי אכן רוח היא באנוש וכל חד וחד מאי דסבירא ליה קאמר ומה יתאונן אדם חשוב כמת כמוני היום כי יתן אל לבו שרשי מחצב אנושתו ואני תולעת ולא איש כבן שנה עד מדרך כף רגל עם הארץ מדרס לפרושים ברם הנה בשמים עדי וסהדי במרומים כי מעולם לא כתבתי כי אתרוגי ראפיזא ואייא אינם כשרים וראויים לצאת בהם ידי חובה גם לא כתבתי כי האתרוגים של ראפיזה ואייא אינם יכולים להחשב על עיר פארגה כי הם רחוקים וכיוצא בדברים הללו והן בעון חבלי טרדי הזמן המה היו סיבה דעצירא'ה שלא אחזו בידי בעכב טופס כתבי אבל שלי"ת שהשאיר לנו פלטה שהנבון שמואל משה הי"ו ידו אחז בעכ'ב טופס כתבי והנה לפני אדוני לשונו כאשר אמר לי הנז"ל שזהו הטופס מכתבי אות באות תיבה בתיבה. בשבטי ישראל הודעתי נאמנה איך היום בא לפני הגביר שמואל משה מתושבי עירנו יע"א ואמר לי ידוע להוי למע' איך היום חמשה לחדש אפריל מחדש הנוצרים משנתינו זאת שנת התר"ה ליצירה קניתי האתרוגים מכל גינת פארגה אחד מהם לא נעדר לשני שנים רצופים דהיינו שנה זו שנת התר"ה ושנת התר"ו הבע"ל אילטיזאמי כנהוג וקנין זה היה בעדו ולשמו של הגביר הרב מורינו רבי אלכסנדרי זיסקינד מינץ בראדי מטריאיסטי יע"א באופן שאי אפשר שימצא לשום אדם אתרוג מגידולי פארגה זולת מהקונים מהרב הנ"ל ואם המצא ימצא באיזה איש הן ישראל הן גוי אתרוג מגידולי פארגה שאינו קנוי מהרב הנ"ל בודאי שהוא גנוב או גזול ופסול כמ"ש ז"ל ועד"א באתי על החתום אני עני משרת פה עיר ייאנינ"ה יע"א היום כ"ט ימים לחדש תמוז שנת התר"ה ליצירה והכל שו"ב וקיים: הנה בעתה חתימה מעין פתיחה קול פטר רחם לה' רחמין למבעי אין רגע בלא פג'ע מציל אני למען יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים כשני שיהו במילואותיו והיו ברבות הטובה כנפשו הרמה וכנפש מעתיר בעדו הצעיר גבריאל בכר יאודה ס"ט יום א' בשבת כ' לחדש סיון המוכתר בתורה מש' ומישרים. אחי ומרחמי לי הנפש גם לבב. הוא יתר הוא חובב. אישור כולל החה"ש והכולל עצו"ר כמוהר"ר גבריאל בכר יאודה נר"ו יאיר והוי זהיר כיר"א: מאחר עלות שלמים ועולות מאליפות מרובבות כזויות מחוטבות הדא אמרא כי אמש בעת ובעונה הזאת בהו אלי איזה אנשים סוחרים ממחק"ו ויאמרו לי כי איזה אנשים מבני קהלתכם הי"ו הלכו בקוכלנא לפני הקונסול אינגליז אשר שם בעיר ייאנינה ואכלו קורציהון של סי' חיים יהושע הי"ו וסי' אנדריאה אננליסי הנמצאים שם לע"ע באמרם כי האנשים הלה שלחו יד והפרו חק אנשי אמונה ופרצו גדר החרם דרגמ"ה בפתחם האיגרת אשר כוננו ידיו לי לשמי והיא בכתובים תשובה לכתב אשר אנא נפשאי כתבית לשם כוללות מחנה קדשכם יע"א ועוד בה העמיסו על האנשים ההם שעיכבו האיגרת הנז' אצלם ולא קיימו בה מצות שילוח אלו דבריהם אב"א תב"ת והימנותא תהא כי כל השומע והבא אל דברים אלו תמ'א יקרא כי אין אלו אלא דברים בטלים שאסור ליטפל בהם מפני ביטול בהמ"ד הלא אם חטאו ועוו ופשעו חיים יהושע ואנגליסי לא חטאו לא כנגדי א"כ איפה מי הכניס האנשים ההם בדבר הנוגע לי וכי אני מניתי אותם לתבוע עלבוני אנן ברידן ס"ל כי בעה"ר מצינן למיקם אנפשין חרם הואיל ונטפלו במשאות שוא ומדוחים והדברים מוכיחים כי תואנה הם מבקשים לחרחר ריב ומצה לתמוך סוכת שקרם הנופלת מוכרח אני לאשתעויי איזי גופא דעובדא היכי הוה ידיע להוי למר כי בעצם היום הזה נשלמו ט"ו יום מיום שהביאו לידי גי"ק וששתי בם כעל כל הון בראותי כי תלי"ת לא יצאתה במתכוין תקלה מתחת ידו דהיינו להוציא לעז על אתרוגי ראפיזה וחייא ולהבדיל בינם ובין אתרוגי פארגה לשום את אתרוגי ראפיזה ואייא למחראות בדברי מתלעות ובמות טלואות בנויים לבעל ולאשרות הם אלילי כסף וזהב אשר שמו בם כסלם לאלפים ולמאות דהגם כי בני אדם ארורים הם לה' החליפו טוב ברע ותלו עצמם בעדותו של מעכ"ת השתא אתי דיבור בתרא ומפיק מאודנייהו הבנין אשר בנו עפ"י דיבור קמא דהיינו העדות אשר מסר בידם ולשקלו למטרפסייהו: ברם דא עקא כי האיגרת אשר מעכ"ת כתב לי כנז"ל היא מחוסרת זמן ואיני יכול להוכיח מתוכה זמן כתיבתה ונוסף כי החולק המורגל בזיוף מצי למטען כיזייפו חתימתיה דמר ומוכיח אין בינינו ומאן מפיס ובין דא לדא תהיה ח"ו האמת נעדרת ע"כ לא מצאתי תרופה למחלת שקרם ופחזותם ולהתם חלאת זוהמתם אין דרך לנטות ימין ושמאל כ"א לשלוח האיגר' עצמה של מעכ"ת ליד הקונסול אינגליז אשר שם כדי שיתקיים השטר בחותמיו ובכן תאלמנה שפתי