לב חיים פלג'י חלק ב קעג

הרב מהרש"ל אלו לימדנו להועיל הרב פרי מגדים בחלק א' בא"ח סימן תרמ"ח שאחר שאסף וקבץ במה דברים הפוסלים באתרוג כתב וז"ל ואשרי מי שיוכל. לקחת אתרוג נאה הדר ונקי מכל גם להורות הוראה באתרוג כמ"ש היש"ש בחולין המורים מרובים והיודעים מועטים ובפרט שאינן גדלים בארצותינו וצ"ע טובא בהם עכ"ל הרי שהרב ז"ל הזהירנו באזהרה גדולה כי צריך כל מורה צדק לדקדק בזה קודם שיהיה מורה ובפרט שאין האתרוגים גדלים בארצינו וככל האמור: כל זה כתבתי לפי קיצורי על גבי טרדים ואין בפי מענה אמרתי דיי'ו לכתוב ב' אותיות מילי מילי קטנ'י להשיב תשובה לגאון צבי דקאי ויתיב בשוה קריתים כי גדול כבודו לנו לעינים רחימתין עזיזה יתר חובב. יעמד חי חיים עד העולם בשמחה ובטוב לבב. שבת אחים אחי ומרחמי ששים ושמחים הם ובניהם אחריהם שמורי"ם לכל בני ישראל עד ביאת הגואל כה דברי החותם פה עירינו אזמיר יע"א ביום אחד עשר יום לחדש זיו שנת וראיתם. וש"ש לבכם לפ"ק ברב עז ושלום הצעיר חיים פאלאג'י ס"ט סימן קכב אנשי חיל יראים את ה' מרבים. עושי' מאהבה צדקה וחסד עם שלמים וכן רבים. מראיהם ומעשיהם כלם עפ"י חכמים הנעימים והנאהבים. ורגליהם דגל ישרה המישרים אורחותם ומצדיקי הרבים. אמרכלים וסגנים נקובי עם חביב אישור כולל טובי העירה ייאנינא יע"א וגובה להם נושא הצנה וסוחרה דגלה של תורה הרב מאריה דאתרא כר"ש יאיר לעד גם שמיהם יערפו טל וברכות שמים מעל יבואו ויחנו עליהם ועל זרעם ועל כל אשר להם מסביב אכי"ר: קול הקרב בשלמא רישא נכנס ראשון עושה שלום שלמי חובה ושלמי נדבה שלמים מרובים כטל השמים וכרביב ומציל עני יאודה ועוד לקרא ש צוה למען ירבו ימיהם בטוב ובנעימים ואת הסלעים למינהו והעושר והכבוד זר זהב סביב וזרעם נכון לפניהם סמוכים בסמיכה דרבנן מוקפים עטרה סביב כיר"א. קול קורא דרך המדבר אליכם אישיש אקרא אערכה ואדברה וזה חזיתי ואספרה דב"ר אמת לאמיתו וענתה השירה כי למן היום אשר לרצון בעל הרצון יתעלה הביאני המלך מלכו של עולם לרעות צאן קדשים קהל עדת בני ישראל אשר בעיר הזאת קורפו יע"א הטילו עלי חובת האתרוגים ושמוני נוטרה להרים מכשול מבניהם וכאשר ישלחו אותם מהכא להתם לערי אדום הקרובות והרחוקןת לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל אלי היה הדיבור להעיד עליהם בתע"ג בכתב היוצא מתחת ידי ע"כ נתתי דעתי והיו עיני ולבי לדרוש ולתור בענינם בדרישה וחקירה כדת של תורה ומכלל מה שנתברר אצלי בראיות מופתיות חותכות ומכריעות הוא שאתרוגי פארגה הנודעים בשם הוא שם כולל לפארגה וסביבותיה דהיינו ראפיזה ואייא ולא יצוייר ביניהם שים הפרש הראיה הראשונה היא ראות העין אשר לא תוכחש בעולם כי בנוהג שבעולם כאשר עלה על לב איש להסתפק בדבר מה אומרים לו פוק חזי והיא ראיה שאין עליה תשובה ואם אמרו שאין החי מכחיש את החי במכ"ש הוא שאין אדם יכול להכחיש את עצמו במה שהוא רואה בעיניו והרי עינינו הרואות שהם שוים ביופי צורתם והידור תמונתם וכן בסימני כשרותם ואין הבדל ביניהם הם אפי' כמלח נימא וגם הסמוי מן העין לא יוכל להכחיש מה שכל העולם רואים וא"כ מאין הרגלים לקים ולמנות סדר הגדלות להיות דברים אשר לא יעלו במעלות ולעשות מצות חבילות חבילות ובאמת משונה נחלה זו מכל נחלות כי היא תעורר מדנים נזיקים וחבלות בערים ובמדינות ובתוך מקהלות וכל השומע אלה הדברים לבו כחלילים יהמה והלך בצערות שבע כפולות ואשר על ידה השנית היא ג"כ מזה הסוג דהיינו שלא תתכן בה ההכחשה והיא זאת כי ראפיזה זאייא מימי עולם ומשנים קדמוניות על עיר פארגה יחשבו כי הם בורגנין שלה ואפי' שמם לענין האתרוגים נבלע בתוכה ובאמת אמדו כי הבא לקנות אחוזת בית או נחלת שדה וכרם צריך לסמן מצרי המקום מכל רוחותיו למען אשר ידבקו איש בנחלתו ולא יסיג איש את גבול רעהו אמנם בסוד הסיבה הזאת ודאי יבטל המסובב וכאשר יהיה האופן שנצטרך לדבר על ענין כענינינו דהיינו להודיע טיבם של האתרוגים מה לנו ולדברים אלו לסמן ערים נכחדות הבור והידות ולדרוש בי"ג מידות כרמים ושדות הלא מעתה יקומו נא הנערים ויצחקו לפנינו ובזוז'י דבזוז'י זה אומר בכ"ו וזה אומר ראו נא כזה. כלם אחוזי. דל ורזה ונבו נבזה. באמרם אטו רבנן ומפקו לזמנייהו בשה פיהי המוחש לא יוכחש ואין אדם בדאשו חש. על דבר כזה .כי הרוצה לראות יבא וידחה וממילא ידע אם האמת עם זה או זה. ומי יתן ידעתי תוך יפתח בשער פיהו החולק. ומה ידבר ומה יצטדק והוא לא ידע באשו כי האמת תתפח לו בסנדלה על ראשו ועלה באשו ואם כנגדה פניו יעיז הטיל חכה לתוך פיו וישיב על עקב בושתו. ומשנה שברון ישבר חלף עזותו ומלא רועים עליו יקרא שוא תהיה תמורתו ועוד בה שלישיה כי זאת לפנים מודעא. ומקצה השמים נשמעת. לכל בר דעת. בענין האתרוגים ושומה היא בפינו מעולם כי כל האתרוגים הגדילים בע"ד פארגה וסביבותיה כלם בשם פארגה נקראים כראוי והגון להם ולא היה אדם בעולם שעלה על דעתו דבר אחר אפי' בדמיון ומורא שמים אשר על ראשי יעיד עלי שכמה פעמים דרשתי וחקרתי לבאים לבקש העדות והגלוי והייתי ואומר להם למה לא תזכירו שם הפרטי של המקום אשר ממנו לוקחי' האתרוגים והיו משיבים כי כלם על שם פארגה יקראו הא קמן רובא וחזקה ועוד בה חזקה שיש עמה טענה אשר אין עליה תשובה. והמעדעד כנגדה ידו על התחתונה והיה למשל ולשנינה. והאמת זרועיה תפריח כגנה. והחוסים בה תתענג בדשן נפשם מדובשה ומשמנה. זאת נחלת עבדי ה' אמת אל אמונה. והחוסים בתורתו תורת אמת עדות ה' נאמנה. עפ"י הדברים והאמת הלה היו כל העדויות אשר יצאו מתחת ידי באמת ובאמונה. דברתי עד הנה על העבר הלא מעתה אדברה וירוח לי על הווה מליצי רעי דעו