לב חיים פלג'י חלק ב קעב

כי זהו נראה טעם בעיקר בעירינו אזמיר יע"א שנתייסד המנהג כי הרב הגדול שבכלן המורה צדק אשר הוא רב על הוראת איסור והיתר שעל ידו הוא מחלק האתרוגים לבתי כנסיות וליחידי מח"ק וגם לכל סביבותיו כפרים ועיירות הסמוכים אליו ויושבים תחת ממשלתו כי נראה לע"ד כי מנהגם של ישראל תורה היא ובכונה מכוונת נתייסד המנהג כן שיהיו האתרוגים נלקחים ע"י הרב ונחלקים על ידו כדי שיהיה זריז ונזכר מאיזה מקום הוא לוקח האתרוגים שלא יהיה בהם חשש פיסול כלל מהרכבה וכיוצא ולכן לא נתנו רשות להיחירים להיות נותן תורה לכל אחד וא' בידו שיקח כל אחד ואחד האתרוג מאיזה מקום שירצה כדי שלא לתת מקום שיכשלו ולא יקחו אתרוגים אלא דוקא מן המומחה שלא יהיה בהם חשש איסור הרכבה לכן בחרו להיות דבר זה ע"י גדולי ישראל שהם יודעים ובקיאים בטיב האתרוגים ולא יבואו להכשל בהם וגם כי הרבנים היודעים בדיני התורה הם מבררים עפ"י התורה גם באתרוגים הבאים ע"י גוי לברר אם הם מורכבים או או עפ"י הסימנים ודרישות וחקירות מה שאינו בא מיד מי שאינו רב וחכם בחכמת התו' והוא ברור. הכלל העולה כי כל מקום ומקום שיש בהם קבלה שגדלים שם אתרוגים כשרים ולא נמצאו ביניהם מורכבים עליהם יש לסמוך כי גדולה חזקה וכמו כן ליקח אפי' מן הגוים התגרים היכא דלא איתרע חזקתייהו ברם כשמביאים לנו האתרוגים ושולחים ע"י גוים מאלו המקומות יש לשלוח כתיבה וע"י חותם כדי שלא יבואו לידי חילוף וחששות אחרות אלא שאם ישלחו ע"י ספן או קארוני דהיינו קאטירג"י שהם גוים יש מקום לומר בזה דאומן לא מרעי אנפשייהו ואפי' אם הניח בבית המכס ג"כ אין מקום לחוש שהוא מקום שהיושבים שם צריך שיהיו נאמנים משום מורת מלכות ולא חיישינן לא לזיוף ולא לחילוף וכ"ש כשיהיה במקומינו כי בלא"ה אינן מצויים אתרוגים כלל כדי להחליף דכל דאיכא כל הני טעמי יש להתיר בשופי וכמו שכן ראיתי בספר פחד יצחק אות ב' דף ע"א ע"ב דאחר שנתן טעם להתיר משום שאינן נמצאים בבתי הגוים אין לחוש להחליף כתב עוד וז"ל ואם הגוי המביא צאוורי האוזות ההם הוא ספן או קארוני אין ס' אצלי שיהיה נאמן בהבאת התיבה הקבועה במסמרים דאומן לא מרע אנפשיה ודילמא יתפס ואפי' הניח התיבה בבית המכס גם שם סתמא לא מרעי אנפשייהו ויראים דילמא יתפסו עליהם כגנבים ומורת מלכות עליהם וכו' יע"ש. ועוד נראה לומר דבנ"ד יש עוד טעם פשוט להקל ע"י גוים אם שולחים דלא חיישינן אם יחליפם כרי להשתכר בחליפים או להכשיל בחינם וע"ד שכתבו הפוסקים ביו"ד סימן קי"ד וקי"ח וכמ"ש ג"כ בעניותי בסה"ק חקקי לב ח"א חיו"ד סימן ל"א דל"א ע"ב יע"ש בס"ד יען מעיקרא האתרוגים המורכבים לא שכיחי ואפי' במקום דשכיחי מאן לימא לן שהגוי מכיר בהם בין מורכב לשאינו מורכב וגם המוכרו לו מי יודע אם המורכב הוא יותר בזול ממי שאינו מורכב כיון שהא מיהא מבחוץ מורה הסימנים כלן כאתרוג גמור וכל כה"ג כי החששות רחוקות מכמה סיבות וטעמים יש לנו להקל בהם בדיעבד אם בא האתרוג ע"י גוי כל שיש לנו חזקה שממקום שנשלח הוא ממקום. שיש בו חזקה שאינו מורכב אבל לכתחילה יש לחוש שלא לשלוח ע"י גוים אתרוגים אם לא ע"י חותם ודי לו בחותם אחד לא דנוהגים לעשות ב' או ג' חותמות שמא יפסד אחד מהם והכל לפי המקום והזמן צריך המורה צדק לפי ראות עיניו להורות בזה לפי הענין להקל או להחמיר ואם יהיה שמביאין הגוים אתרוגים מהודרים אשר הסימנים שמבחוץ מורים שהם אתרוג ולא מורכב כלל להם עם כל זה כל שיש להם אתרוגים אחרים כשרים מוחזקים בכשרות ולברך עליהם אין ליקח מיד גוים מחשש ההרכבה אולי לא יהוו דומים בכל הסימנים שבאתרוגים אשר הם גם בפנים ולחוש לדעת הפוסקים דבעינן שיהיו בו כל הסימנים שהם מבית ומחוץ וזהו כשיש אתרוגים כשרים ודאים בעיר יש להחמיר בזה כדאמרן. ברם כשלא יש אתרוגים כשרים ודאים בעיר אזי אם מה שיש בעיר הוא דוקא מורכבים בודאי אין לנו לברך עליהם אפילו בשעת הדחק אלא יטול בלא ברכה אבל אם יהיה הדבר ספק אם הם מורכבים או לא כל שלא יש אחר אתרוג כשר בודאי יש לסמוך על הסימנים וכל שנראה בו שיש בו כל הסימנים שבאתרוג מבית ומחוץ על ידי שיחתוך א' או שנים מהם וכדברי הרב שבות יעקב בתשו' הנ"ל וכמש"ל יקח השאר ויברך עליהם ואם לא יש כ"א אחד ואם יחתכו אותו יפסול די לנו לעשות קולא כדעת הרבנים המקילים במה שנראה הסימנים מבחוץ ושהוא שוה למראה אתרוג בנוי ובמראה ובקומה ובצורה ובריח ובשושנה כי בלא"ה כיון שהוא שעת הדחק מצטרפים ג"כ סברת המתירים לברך על האתרוג המורכב אפי' שלא בשעת הדחק וגם ס' האוסרים שלא לברך בשעת הדחק ומתירים בשעת הדחק ואפי' בודאי מורכב כ"ש כשהוא ספק מורכב דיש להתיר בשופי וכס' הרב מהרד"ף ז"ל בתשו' וכמש"ל. ועל חזקת המקומות שהוחזקו בכשרות שהם אתרוגים כשרים שאינן מורכבים כעת כפי מה שנמצא כתוב בספרים וקבלה בידינו הוא רודיס ואיסטאנקייו ופ' יניקה וגורפו ופארג'א (וראפ'יזה ואייא שהם גינות הסמוכות לפהרג"א כפי העדויות שיש בידי מהרב המו' כמהר"ר יאודה ביבאס נר"ו שהם מעידים שהם גנות מוחזקות שלא יש בהם הרכבה) וג'ינוב'ה ובא"י תוב"בא ובמערב הפנימי ואגפיה ובעה"י אהיה למשמרת לחקור ולדרוש לכל מקום ומקום מקצוי ארץ וים רחוקים לפרטם ולבארם ואשא את שמותם אחת לאחת ולהעלותם על הספר כי עכ"פ עיר ומדינה שיש בה גינה המוצאת אתרוגים כשרים שאינם מורכבים הרי היא בחזקתה עד שתפסל וכבר כתבנו דכל מורה שיבא להורות בענין זה צריך שידקדק בזה הרבה כי מלבד החששות שיש במורכבים כאמור ולבדוק בסימנים ובמקומות עוד זאת כי יש כמה דינים מרובים באתרוגים ובפרט מהו נקרא חזזית וכדומה משאר מראות שצריך המורה להיות בקי בהם ובשמותיהם וכמו שמצינו למהרש"ל ז"ל ביש"ש בחולין פ"ג סימן ח"ן שכתב בענין בדיקת הריאה וז"ל וצריך חכם גדול ומופלג להשיג ולעיין בהם שאין בהם שינוי במשהו ובפרט האידנא שהמורים מרובים והיודעים מועטים ושמחים להוראה ויהירים וכל מי שיוכל להתיר דבר נפלא הוא המשובח בעיניו ואומר מי כמוני כחא דהיתרא עדיף וכן ראיתי ושמעתי בימי שועלים קטנים מחבלים כרם ה' צבאות שהורו הלכה למעשה להיתרא בכמה דברים בלי צורך וטעו ושגו ע"כ אין דעתי נוטה להתיר וכו' יע"ש ומדברי