לב חיים פלג'י חלק ב קעא

מהודרים ביותר והוא נטוע לרבים ויסודתו בהררי קדש וע"ש סי' זן מ"ש עוד בענין עכ"ל והן עתה בעוה"ר מחמת השרפה לתפ"ץ חסרנו כל ודלונו מאד יספר הנחמד בית אפרים שני חלקים אשר היו בעיר בבית מדרשי עם כמה מאות ספרים לאלפים נשרפו וכעת לא יש בעירנו ס' הנז' לראות מה היו ראיותיו שכ' לסלק האיסור מורכב באתרוג ע"י שנוטעים מהיחור הזה במקום אחר כי לע"ד נראה דעדיין באיסור מורכב קאי עכ"פ מודינן ליה להרב ז"ל דמסתמא לא מחזיקנן איסורא וכל שראינו בעינינו האילן שהוא בלתי מורכב אין לנו לחוש למורכב ולא שהוא מיחור של מורכב אחר והרי יש כאן ס"ס ספק אם הוא מן המורכב ספק אינו מן המורכב ואת"ל שהוא מן המורכב עדיין יש עוד ב' ספקות ספק הוא מורכב ממינו וגם ספק שמא הלכתא כמ"ד דכל שהיה יחור שניטל מן המורכב הרי הוא כשר וכדברי הרב בית אפרים ז"ל. והיה נראה להסמיך לזה ממ"ש בירוש' ספ"ק דערלה גבי מתני' דאין נוטעים אגוז של ערלה ואין מרכיבים בכפניות אמרינן עבר ונטע מותר עבר והרכיב אסור ועיין בש"ס דילן בתלמוד בבלי בע"ז דמ"ט וברש"י והתוס' שם והראשונים הרמב"ן והריטב"א והר"ן בה' דס"ל דבאגוז כיון שהוא כלה בא"ץ קודם שיצמח לרבנן אין איסור משום זוז"ג ועיין מ"ש עט"ר מזה הגדול בחק"ל חי"ד ח"א סי' ר"ה דרפ"ז ע"ב והנ"ל דל"מ ביחור שנוטל מאילן מורכב ונוטע במקום אחר דאפי' אם היה אסור בשאר איסורים דבענין נ"ד נמי פשיטא דיש לנו לאסור מוי פב באתרוג דמיניה קא רביה כאשר ביארתי אלא אפי אם יהיה נוטל גרעין אחד מאילן המורכב ונוטעו ועשה ענף ויצא פרי עכ"ז דוקא לענין איסור הוא דאמרינן דע"י נטיעה הרי נפסד צורתו בארץ ונימוח ופנים חדשות באו לכאן ויהיה היתר גמור בדם לענין איסור אתרוג המורכב שאיסורו הוא משום שאינו כולו אתרוג דיש מין אחר מעורב בתוכו והוי חסר מה יושיענו מה שע"י הנטיעה כלה בארץ דס ס כשיוצא אחר וצומח הפרי הוי מעין שנטע וכח המורכב לא פלט ממנו בזה והוא ברור. ועוד י"ל דאפי"ה אם בשאר איסורים היה הדין נותן שיהיה הביטול מועיל ע"י הנטיעה כנז"ל עכ"ז זהו דוקא בדבר איסור גמור שהרי אם מצינו בפוסקים דס"ל דבקונמות והקדשיות ל"מ הביטול הלזה משום דקי"ל דדבר שיש לו מתירים לא בטיל וכמ"ש הרב מ"ז שם כ"ש וק"ו בדבר שהוא היתר גמור אלא דלענין קיום מ"ע לוקח פרי עץ הדר אינו יוצא בו ואין זה איסור כדי שיתבטל ע"י הנטיעה והזריעה כי כן איני רואה מקום להתיר אילן מורכב אפי' התולדות שלו וכאמור ומ"מ נמ"ל מדברי הרב בית אפרים ז"ל דממ"ש אותן האתרוגין הבאים מאי קורפו שהם כשרים ולא יש בהם חשש מורכבים סתמו בפירושו על כל הבאים מאי קורפו דהיינו מפראג'א וראפינה וא"א שכלם כאחד הם באים משם ולא חילק הרב בהם ש"מ שאין בשום אחד מג' מקומות אלו חשש הרכבה: העולה לענין דינא הוא כי כל מקום שיש להם חזקה מקבלת האבות הראשונים שהם אתרוגים כשרים בלתי הרכבה ושבדקו באילנות ולא יש בהם מורכב וגם שהמקום גורם ארץ מגדלת פרי האתרוג עושה פרי למינו סמכינן אחזקה כל דלא איתרע חזקתייהו ומ"ג כי בתגרים עצמן המוכרים האתרוגים הללו בכל שנה ומסתחרים בהם על ידם הו"ל כדין מאי דקי"ל אומן לא מרע נפשיה וכמ"ש במנחות דמ"ב ע"א גבי תכלת והטור והש"ע בא"ח סימן ך' יע"ש וה"ט שאם יהיה נשמע עליהם שיש בהם חשש הרכבה לא יקחו מהם ופסקי לחיותייהו שאם ימצא שקרן בדבריו שוב לא יאמינו בו כמ"ש מרן ב"י שם סימן ך' וכפירש"י והרנ"י וכיון דבארצותם הם עושים פירות אלו בכשרות שטבע הארץ ההיא מוציאה פרי עץ הדר ככתוב בתורה מה להם להרכיב ובחזקתייהו קיימי כיון שהם תגרים וכמ"ש הרב עיקרי הדט ז"ל שם בא"ח סימן ל"ג אות ג' בשם הרב הגדול מוהרי"ך וזל והכהן הגדול מוהרי"ך ממודונה נר"ו ייחר אלי הדיבור שבמקומו נוהגים ללוקחם מהתגרים נכרים הבאים מג'ינוב'ה וע"י הסימנים החצונים ובלא ערות ודוקא לפי שהם תגרים דאע"ג דלאו ב"ב נינהו לא מרעי אנפשייהו שלקחו מגינוב'ה אם אין הדבר כן והאתרוגים שבאותה העיר כבר הם בחזקת שאינן מורכבים מ"מ מצטרפים בזה סימנים החצונים גם הרב נכדו מוהר"ר ינו"ן נר"ו מליוודנו כאב אלי שהמנהג פשוט לקחת אותם מיד גוים ג'ינוב'יסיס שמביאים אותם אבל נזהרים שיתאמת אצלם שבאו מעיר ג'ינובה ושהרב הגדול רבו מוהר"ח כונדי ז"ל היה אומר שבאתרוגים של ג'ינובה אין בהם חשש הרכבה יותר מאלו של גורפו וכו' יע"ש דש"מ מדברי הרבנים הללו שכולם פה אחד הסכימו דבמקום שיש לנו חזקה שאינן מורכבים יש ליקח מהם ואפי' מהתגרים גוים וכן משמע ביו"ד סימן קי"ד סעי' ה' דגם בשאר איסורים סמכינן אתגר היכא דאיכא קפידא טובא במילתא ועיין צהרט"ז בא"ח סימן ך' ובפרי מגדים בחלק מ"ז דש"מ דלענין אתרוג הלוקח מן התגר הוא בלתי חשש כל שנראה לעינינו סימני אתרוג הנראים מבחוץ לבר די לנו בזה ומ"ש מהרימ"ט ח"כ חיו"ד סי' ג' בהא דאומן לא מרע נפשיה ועיין להרב פר"ח שם ולהרב חכם צבי סימן ט"ל ולהרב מנחת יעקב כלל ל"ב ס"ק מ"ה יע"ש: אלא דיש לנו ליזהר בענין שלא יבא הדבר ליד גוים אחרים שאינן תגרים מאותו מקום שהם מוחזקים לכשרות באופן שיש בהם חשש זיוף מחילוק או לומר שהם לוקחים ממקומות המוחזקים לאתרוגים הכשרים שאינם מורכבים ואינו כן או לומר על האתרוגים מורכבים שאינן מורכבים ובזה צריך כל מורה צדק שבכל מקום כשיביאו לו אתרוגים ממקומות אחרים צריך ליזהר שיבואו לידו ממקומות המוחזקים באופן שלא ישלוט בהם יד גוי ומי שאינו נאמן וזה היה דרכן של הרבנים הגדולים שבעירינו מזמן ה"ה מהר"י מאייו ז"ל וה"ה מרן זקני אור היר"ח ז"ל והרב המו' כמהר"ר רפאל אשכנזי ז"ל והרבנים הבאים אחריהם ז"ל שכלם היו נזהרים בזה שלא ליקח אתרוגים לחלקם בישראל להיחידים שבעיר וסביבותיה על ידיהם מנהגם שהאתרוגים באים ליד ה"ה המור' צדק שעיר והוא מחלקם על ידו שכן היה דרכם שהיו כותבים אגרת למקומות שיוצאים משם אתרוגים כשרים המוחזקים בכשרות שישלחו לידיהם והיו שולחין ע"י יאודי כשר או בתיבה בחותם בתוך חותם ולא היו לוקחים אתרוגים מיד גוים המביאים מהם ובעצמם מאיזה מקומות ולא היו מאמינים בהם מחשש מורכבים