לב חיים פלג'י חלק ב קע

הטוב והכל הוא מין אחד וא"כ יתכן שהגם שיהיה מורה מהאילן עצמו למראה עיניו שהוא מורכב ולפי האמת יהיה שהוא מורכב במינו שהוא כשר דהרי קי"ל בטור וש"ע יו"ד סס"י רצ"ה דבמין במינו מותר וכ"כ מרן בבד ה בשם הרב א"ח ח"ב ומור"ם שם בד"מ בשם הכלבו דמותר להרכיב אילנות מין במינו אפי' שחורות בלבנות ודקות בגסות אעפ"י שיש להם שם ליווי וכ"פ מור"ם שם בהגה' ס"ו יע"ש וכ"כ רש"י בסוטה דמ"ג ע"ב ד"ה מרכיב וי"ל מרכיב שנוקב האילן ונוטל מן הרך שבענפי האילן ותוחב לתוכו ועושה ענף בתוך הנקב ונושא ממין אותו אילן שנוטל ממנו וישראל מותר להרכיב משני אילנות שזה פירותיו גסין וזה פירותיו דקים דהוו ממין אחד זה בזה יע"ש וכ"כ הרב לחם חמודות ריש הל' כלאים יע"ש וכאשר דימיתי כן ראיתי הדבר מפורש להרב"ח שם בתשו' סימן קל"ה וזל בד"א כשנרכבו ב' מיני אילנות מאתרוגים יחד הוא דבשר כגון שהרכיבו הענף האילן שפירותיו דקים וקטנים בתוך אילן שפירותיו גסים והכל ממין אתרוג אחד כמו שמצינו שרז"ל אמרו שעשרה מיני ארזים הם יש לומר נמי ששני מיני אתרוגים הם וזה ודאי' דכשר כשהרכיבן זה בזה וכו' וכ"כ הרב א"ר בא"ח שם סימן תרמ"ט סק"ט יע"ש וכן עינינו הרואות שיש ב' מיני אתרוגים שהרי הבאים מרודיס יע"א ומאיסטאנקי'ו ואגפיה שהם מוחזקים בכשרות מימות ראשונים והם משונים משאר האתרוגים הבאים משאר ארצות מגורפ"ו וג"ינובה ופארג'א ושאר ערי פ'רחנקיאה וכמו כן יש במערב הפנימי יש אתרוגים נאים ומשובחים והשתא דאתית להכי דיש אופן שנראה מהאילן עצמו שהוא מורכב ויתכן להיות שהורכב במינו שאז לכ"ע כשר א"כ הייתי יכול לומר כי זה שבדק מני"ר הרב הפוסק נר"ו באתרוגים המורכבים ומצא בהם שהשוו כל הסימנים שיש באתרוג אפשר לומר כי היה ההרכבה במינו ולא שלא במינו זה אנכי אומר לפום ריהטא שלא ראיתי הענין בחוש הראות אבל אפשר לומר ג"כ כי הרב הפוסק נר"ו המעיד בנו שמצא במורכבים שהיו בהם הסימנים הרי הוא ראה וידע היטב הדק שהיו מורכבים מין בשאינו מינו ואנחנו לא נדע מה נעשה שאינן גדלין בארצינו ואין אנחנו בקיאים בהם כדחזי עכ"פ צריך בזה דרישה וחקירה בכל העניינים הללו ועל הרבנים הי"ו אשר במקומות הללו אשר יוצאים מארצם ומגבולם אתרוגים כשרים לעמוד למשמרת ולעשות בהם שימור וגם צריך לדעת אם יהיו מורכבים מין בשאינו מינו ומאותו אילן המורכב עצמו נטל יחור אחד מזה האילן המורכב עצמו ושתלו במקום אחר ועשה פרי שזהו היתר גמור לעשות אפי' ע"י ישראל וליכא משום איסור כלאים בזה כלל כדאמרינן בירוש' פ"ק דכלאים תני גוי שהרכיב אגוז ע"ג פרסק אעפ"י שאין ישר' רשאי לעשות כן נוטל הימינו יחור והולך ונוטע במקום אחר ודין זה פסקו הרמב"ם בפ"ק דכלאים הלכה ז' והטור ומרן בש"ע יו"ד סס"י רצ"ה יע"ש: איברא דאם יהיה הענין שנטל יחור מאילן אתרוג המורכב הלזה ושתלו במקום אחר אה"ן דמותר משום איסור כלאים לעשות כן ומ"מ מאן לימא לן דמשתנה לגמרי כח ההרכבה שיש בתוכו דחלק שלו ממין האחר לגמרי דמסתמא י"ל דאינו משתנה כלל הפרי ההוא וככחו אז כחו עתה דה"ט שמותר משום איסור כלאים משום דכיון דלא נאסרו הפירות לאכילה באילן הכלאים עצמו שנעשה בו האיסור כ"ש שמותר ליקח ממנו יחור ולנטוע במקום אחר וכמ"ש הרדב"ז בס' יקר תפארת שם יע"ש אבל כח המורכב שהיא בתוכו מחב שלו אינו משתנה לעולם דשיעור הכח שבו שנתן בתוכו להיכן הלך וכן נראה מהירוש' שם שאחר שהביא ברייתא זאת דגוי שהרכיב אילן דמותר לישראל ליקח יחור. ממנו ולנטוע במ"א קאמר שם וז"ל מה נפק מינהין הדריה פיסקיה הרכיב תדיר ע"ג דרבון אעפ"י שאין ישראל רשתי לעשות כן נוטל הימני זרע וזורע בח"ת מה נפק מינהון כרבי וכו והירוש' הלזה הביאו הר"ש שם פ"ק מ"ד כמו שיע"ש. והנראה פשט הירושלמי הלזה דנראה דר"ל דגם מה שלוקחים ממנו מחילן המורכב כדי לנטוע בו במקום אחד דפירות היוצאים הם מורכבים ואינם מוחלטים למין אחד משניהם וא"כ הוא מה לי האילן עצמו שנרכ מ"ל התולדות היוצאים ממנו דודאי יהיו נטיעותיו כמוהו וכח המורכב והנרכב שניהם כאחד גדלים וכמו שיש להסור האתרוג שבאילן המורכב הא' כמו כן בתולדותיו היוצאים ממנו: ואולם אם האילן עצמו הוא אתרוג והרכיב בו יחור מאילן אחר ונשאר בצד אחד אתרוג מהיחור שבאילן עצמו ומצד אחר יחור ממין אחר נראה דהאתרוג היוצא מאילן זה מהיחור שלו של גוף האילן עצמו אין בו חשש מורכב כלל והה"נ אם יהיה האתרוג יחור מורכב מאילן אתרוג אחר כל ששניהם ממין אחד הגם שיש בצידו מין אחר לא איכפת לן אבל כשלקח יחור מהמורכב ונטע במ"א אין נראה להתיר: וזה ראיתי להרב מהר"ר אפרים זלמן מרגליות ז"ל בס' שערי תשובה על הש"ע א"ח סי תרמ"ט סק"ז שאחר שהביא תשו' הרב פנים מאירות ושאר הרבנים בדין אתרוג המורכב כתב וז"ל ובספרי שו"ת בית אפרים סי' נ"ו הארכתי בענין זה והבאתי דברי. מהרמ"א בתשו' ושאר פוסקים ותשובות המדברים בענין ונשאתי ונתתי בדבריהם באורך וברוחב בעהי"ת והעליתי שאותן האתרוגים שמביאים מאי קורפו וסם מהודרים ביותר אין לחוש להם לחשש מורכב לפי מה שהוגד לפני שאין האילנות שם מורכבים ממש דהיינו שהאילן שלימונים או מארנ"ץ ובתוכו הורכב יחור מאילן אתרוג כל האילן האתרוג אחד הוא רק החשש הוא שהוא גידול האילנות עתה מיחורים שלקחו מורכבים זה כביר ובזה לא שייך טעם הלבוש שנעבדה בו עבירה שאין עבירה בנטיעה זאת שמן הדין מותר ליקח יחור מן המורכב וליטע במקום אחר גם הרימותי ידי על שאר הטעמים שיש להחמיר במורכב דלא שייכי בנ"ד וסיומ' דפסקא הוא שהאתרוגים הבאים בזמנינו מאי קורפו או ממקום הידוע לנו שהוא ממקומות שבעלי גינות ופרדסים מגדלים אתרוגים למכור ומכ"ש באתרוגים שמביאים שהדבר ידוע שאין להם הרכבה מפרי אחר עתה רק גוף הוא אילן אתרוג בלתי שום גידול פרי האחר אף שיש לומר שאפשר שלקחו היחורים שנעשו האילנות מהם מאילנות המורכבים סלקנו מהם חשש מורכב לגמרי ומברכים עליהם בלי פקפוק והמנהג שבמדינות אלו שמברכים עליהם בפשיטות ובוחרים בהם לפי שהם