לב חיים פלג'י חלק ב קסט

הארץ בלא"ה הלא היא מסוגלת לגדל אתרוגים בשופי מה להם לטרוח ולזייף בהם ע"י הרכבה כי מ"ש הרב הפוסק נר"ו כדי למהר גידולן הרי כנגדו יש כי יודע הדבר שהם מורכבים ויהיה יגע לריק ומ"מ איני מחליט הדבר כי מיראי ההוראה אני ולמיחש מיהא בעית וכמש"ל ומ"מ מסתמא אין לנו לחוש בהם שיהיו מורכבים כיון דגדולה חזקה וכל האתרוגים. אשר גדלים בחרצות ההם כאשר זכרנו למעלה שיש להם חזקה עליהם יש לסמוך בלתי ספק כלל וכדאמרי' בע"ז דל"ט ע"א וכן חצר שמוכרים בה הכלת הרי היא בחזקתן עד שתפסל ופסקו כן הרי"ף והרא"ש שם והרמב"ם בפ"ב מהל' ציצית ה"ו ומשמע מסתמא הפי' המוכרים שם הם גוים כל שהם תגרים שהוחזקו באותו מקום למכור תכלת ולא קלא אילן אין לחוש וכמו כן איכא למימר הכא דגינה היוצאת ממנה אתרוגים כשרים ומוכרים מתוכה לעולם הרי היא בכשרותה עד שתפסל ואדרבא עדיף חזקה זאת של גינה המגדלת מצד עצמה יותר מחזקת החצר המוכרים בה תכלת שהוא חזקה הנעשית מחמת מעשה בני אדם שהם עושים אומנות בידיהם ובאים למקוטעים והוא ברור אבל מ"מ הבאתם למקומותינו שאינם מכירים הנחנו מאלו האתרוגים צריכים להיות עכ"פ ע"י יאודי כשר ולא ע"י גוי כדברי הרב הפוסק נר"ו וכהסכמת הרב עיקרי הד"ט שהסכים גם לזה שאם שולח ע"י גוי או ע"י יהודי שאינו כשר צריך חותם בתוך חותם כדי לצאת ידי ספק במקום קיום מ"ע מדאורייתא שמא יחליף במורכבים משים איסור ברכה לבטלה וביטול מ"ע מדאורייתא וזהו חייב גמור על כל אדם מישראל להיות זהיר וזריז בזה ליקח אתרוג מן המומחה ולא מיד גוי ומיד מי שאינו נאמן ועל הרבנים והב"ד חשד במקום שגדלים שם האתרוגים צריכים להיות עיניהם פקוחות והשגחתם עליהם לבל יצא ח"ו איזה תקלה באיזה צד ואופן שיהיה שלא יכשלו עם בני ישראל בביטול מ"ע מדאורייתא ובברכות לבטלה וגמירי חזקת חבר שאינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו ואיכא נמי משום איסור לאו ולפני עור לא תתן מכשול כמבואר בש"ס ובפוסקים ז"ל. אמנם אם יהיה הענין שלא בא לידו אתרוג מאלו שיש בהם חזקה אלימתא שהם בחזקת כשרים אם הוא מורכב גמור בודאי בלתי שום ספק אז אין להכשיר אפי בשעת הרחק לברך עליו כיון דמצינו כמה רבנים רבים בתורה שחלקו ואסרו אפי' כשלא יש אתרוג אחר בעיר. והנראה לי בזה לעשות פשר דבר שיטלנו בלא ברכה שאז יוצא ממ"נ דאם הלכה כמ"ד כשלא יש אתרוג אחר דיוצא במורכב הרי הם אינו נוטל מבטל מ"ע בידים לכן יטול אותו עכ"פ ואם יהיה ההלכה כמ"ד ראינו יוצא יד"ח הרי לא הפסיד בזה דנוטל בלא ברכה וברכות אינן מעכבות וזהו במורכבים גמורים אבל במסופקים בהם אם הן מורכבים או לא בזה נר' לומר דאם יש ודאים אתרוגים שלא יש בהם שום ריח ספק יברך עליהם ועל הספק לא יסמוך כלל. אכן אם אין צו כ"א אתרוג שהוא ספק אזי יברר עכ"פ על פי הסימנים דאפשר שיברר ע"י הסימנים שהם מורכבים בודאי ויוציאו עצמן מידי ספק ואם ע"י הסימנים לא יוכרו שהם מורכבים וישוו כל הסימנים שנאמרו בהם והם שוים לאתרוג במראה וריח וטעם ובשושנה בלתי שום שינוי כלל כל כי האי דהוי שעת הדחק דליכא אתרוג אחר בודאי יש לסמוך על סבר הרבנים המתירים ליטול ולצאת י"ח אפי' ביום א' ולברך עליו כי מלבד מ"ש הרב מהרד"ף ז"ל להכריח לברך עליהם אין כאן משום ספק ברכות כמו שיע"ש עוד בה רואה אנכי מ"ש הרדב"ז ז"ל בחדשות דפוס ויניצייא סי' רכ"ט משם הרב כפתור ופרח דע כי לא אמרינן ספק ברכות להקל אלא דוקא כשאנחנו מסופקים אי חייב לברך או לא אבל כשאנחנו מסופקים בעיקר עשיית המצוה ואנו באים לעשותה כמ"ד שהוא חייב הכי נמי מברך ולא נאמר בזה ספק ברכות להקל כי אם כשהוא המחלוקת בעיקר הברכה וכ"כ עוד הרדב"ז שם בח"ב סי' תרכ"ו ותרמ"ב ותרס"ה יע"ש וכ"כ עט"ר הרב א"א ז"ל בתשו' והסכימו עמו שני המחורות הגדולים מורינו הרב הגדול כמוהר"ח מודעי ז"ל ומורינו הרב הגדול כמהר"י מאייו ז"ל כמ"ש בעניותי בסה"ק נשמת כל חי ח"א חיו"ד סי' ס"ד דק"ה ע"ג יע"ש בס"ד וכן כתב הרב קול אליהו ז"ל ח"ב סי' כ"ח יע"ש וא"כ כאן נמי בנ"ד שהמחלוקת הוי בעיקר המצוה אי יוצא י"ח מצות נטילת אתרוג או לא ח"כ כל שקבלנו עלינו סברת הפוסקים ז"ל המחייבים אותו שיטול אתרוג זה לצאת בו יד"ח כמו כן מחוייב לברך וזה ברור: והנה לפי דברי הרב הפוסק נר"ו שהניח כותל גבוה בינינו וחומה נשגבה לומר כי רוב האתרוגים שבעולם הם מורכבים א"כ בודאי כי כל האתרוג הבא לפנינו שאין אנחנו יודעים בודאי עפ"י החזקה שזה האתרוג הוא מעיר ומגינה המוחזקת שיוצאים ממנה אתרוגים כשרים ומ"ג כשנמצא ביד גוי יש לנו לאוסרו שהרי קי"ל כל דפריש מרובא ורובא דרובא הם מורכבים ומצינו בכיוצא בזה להרב המבי"ט בתשו' ח"ג סימן קכ"ז שנשאל בירקות הנזרעות תחת גפנים שפירשו מקצתם מלאכול ירקות מאותן הגינות המובאות בעיר משאר גינות שאין ידוע אם יש בהם כלאים והשיב דיש להתיר מכח ס"ס ושוב כתב וז"ל אבל לפי הדין כל ירק שנמכר במקום רחוק מאותה גינה מותר דליכא ספקא כיון דיש גינות הרבה שמביאים מהם ירק ואין ידוע בהם כלאים דכל דפריש מרובא פריש ויש ספק אחר אפי' אותן הירקות תחת ענפי הגפן כיון שיש אויר בין הענפים שמא אותה הירק היתה תחת ענפי האויר וכו' והכא בנ"ד הוי כנמצא שהביאוהו הגוים הירק בחנויות מן הגינות כמו בשר הנמצא ביד גוי שבדין תורה הוא מותר אם רוב מוכרי הבשר ישראלים אלא שאסרו חכמים וכו' יע"ש ואם כן ממה שהתיר הרב המבי"ט בנ"ד נראה ללמוד לאיסור בנ"ד ועמ"ש הרב מהרשד"ם חיו"ד סימן קצ"ג בזה יע"ש ועיין למרן החבי"ב ביו"ד סימן. רצ"ו הגה"ט אות ב' יע"ש: אלא דלבי אומר לי דאפי' אם אנחנו רואים בעינינו אילנות מאתרוג המורה בהסן שהם מורכבים דהיינו שיש יחור נתחב בו המורה מהאילן עצמו שהוא מורכב מאן לימא לן שלא הורכב במינו במין האתרוג עצמו וכמו שיש קבלה בידינו מהגננים כי כדי שיתן פירות האילן שהוא יוצא מגרעין צריך להרכיבו ממנו מאילן אחר העושה פירות או שאין המין ההוא טוב ויפה במראה ובקומה מרכיבו ממין