לב חיים פלג'י חלק ב קסח

סימן ב' ד"ה ע"א שקרא ערער על זה להתיר לכתחילה לעשות מעשה לכתחילה ועל ידו החזיק הרב ב"כ וסיים וכתב ואם מני"ר דרב גובריה ורב חיליה כ"כ אנן יד עניי מה נענה אבתריה כמו שיע"ש. מ"מ מלבד כי רבו המתירים בס"ס לעשות מעשה לכתחילה זאת ועוד כי בעובדא דכ"ד אם לא נתיר לכתחילה מבטל מ"ע דאורי דאורייתא יש לנו למינקט דעת המתירים בס"ס לכתחילה וכאשר הורה גבר הרב מוהרד"ף ז"ל: ומ"ג כי לבי אומר לי כי אף דיהיבנא ליה כל דיליה להרב הפוסק נר"ו כי הוא היה בעל הנסיון שנסה והבחין באתרוגים המורכבים ומצא בהם כל הסימנים האמתיים שיש באתרוג ובכן איתרע חזקתייהו של הסימנים הללו ואין לנו כעת בידינו אות ומופת להודיע ולהוודע מי הם המורכבים ומי הם שאינן מורכבים כי אינן נמצאים בעירנו ולא גדלים בארצינו. מ"מ אנכי אומר כי מי זה אמר כי אפי' יהיה זה האתרוג המורכב מורכב גמור שידענו בו באותו אילן שהרכיבו אותו באילן לימון יחור מאילן אתרוג ולא יש עוד באותו אילן שום ענף אחר כ"א זה היחור של מין האתרוג ונתגדל הענף הזה ועשה פרי מאתרוגים לבד וראינו האתרוגים כולם ששוו לאתרוגים גמורים אמתיים בכל הסימנים ובמראה ובקומה ובצורתו ובקליפתו ובגרעינו ובריחו ובטעמו ובמוץ שבתוכו הכל כאשר לכל בלתי שום שינוי כלל מבית ומחוץ א"כ יש לומר כי היה היחור עצמו שהוא האתרוג שעילאה גבר וזה שהיה מקודם אילן לימון נתבטל כחו לגמרי להשפיע מטובו הלזה להיחור ולתת מכחו ואין בו כ"א חיות שנותן מיניקת הארץ לבד ולא עוד א"כ הוי אתרוג גמור בשלימותו כשנעשה האילן הקודם כמו צינור שמוליך חיותו ולחותו מהארץ לבד ולא לתת מגוף השורש שלו שום דבר וא"כ אם מצינו להפוסקים שחסרו אתרוג המורכב היינו טעמייהו כי כיון שהוא מורכב ונתן בו חלק מאותו אילן שאינו ממין האתרוג הרי הוא כאילו יש באתרוג חלק ממין אחר שאינו אתרוג הן רב הן מעט ואותו החלק הו"ל כאילו האתרוג חסר כיון שאינו שלם כולו ממין האתרוג ברם כשאנחנו רואים שהוא כולו אתרוג שנשתנה למעליותא אם כן בכי האי מודו שאעפ"י שהוא מורכב בודאי הרי לא נשתנה ממינו של אתרוג כלל: ומצאתי תבלין לדברים אלו כפי מה שר"ל הרב ב"ח בתשו' הנ"ל סס"י קל"ו שכתב וז"ל והדבר פשוט ומפורסם שהפרי היוצא מן הכלאים הוא ממש מן היחור הנרכב לבדו וכן בכל פירות. ועינינו רואות התפוחים המורכבים היחור שלו באילן של ערבה ונושא היחור מין של תפוחים ממש ואעפ"י שנשתנה ריחו וטעמו קצת מה בכך ס"ס הוא מין של תפוח. וה"נ לגבי האתרוג אע"ג דאינו דומה לאתרוג ממש מכל. צד מ"מ כיון שהוא מינו יוצאים בו וכו' יע"ש הרי דאפי' כשיהיה האתרוג המורכב שאינו דומה ממש היה רוצה להתיר לכתחי' וע"ז הוא דכתב וידעתי גם אני שהמדקדקים מחזיקים אותו בפיסול בשיש כשר וכו' יע"ש דה"ט דאינו דומה ממש אבל אם יהיה הענין שהוא דומה ממש בכל מכל כל אפי' המדקדקים אפשר שלא ידקדקו ויברכו לכתחי' וכן נרא' להוכיח מדברי הרב פנים מאירות ח"ב סי' קע"ג שכתב כיון דלמורכב יש בו טעם וריח כאתרוג ממש בלי שום שינוי דאינו פסול מדאורייתא ומברך עליו יע"ש והגם שכתב דיוצא בדיעבד אפשר דכשהוא דומה לאתרוג בכל הסימנים מודה הרב אפי' לכתחילה זה עלה ע"ד לומר להלכה דוקא ולא למעשה כי אפשר לדוחה לדחות שיהיה איזהו משהו מעורב באתרוג ממין האילן שהורכב בתוכו ואינו ניכר בו כלל ואין בו ברירה ולפי הדין הא מיהא מיקרי אותו החלק המעט הוא חסר ממין האתרוג ומ"מ אפי' אם יהיה מורכב גמור כבר מצינו סברת המתירים לכתחילה ויש אוסרים לכתחילה ומתירים הא מיהא בשעת הדחק ויש אוסרים אפילו בשעת הדחק שלא לברך עליו וזהו דוקא בודאי מורכב אבל בספק מורכב יש להקל בו מכח ס"ס וכדברי הרב מוהרד"ף זל דכשאנחנו בודקים בסימנים ונמצאו בו כל הסימנים בודאי דיש להתיר בשופי. ומ"ג כי לדברי הרב מו"ק שם בת"ח סי' תרמ"ח נר' שדעתו ז"ל דכל שלא אתחזק איסורה להיות בו שם מורכב מסתמא אין לנו לחוש כל שדומה ממש לאתרוג שכ"כ וז"ל אכן אם בדומים בתואר ומראה ואין שום שינוי והבדל ניכר ביניהם נראה לי שאין לחוש לס' ריחוק כזה היכא דלא אתחזק איסורא ואין הוכחה להושיענו א"כ אין סימן מובהק להוציא את חבריו שגדלו באילן מידי גם יש ישועה לשאר ימי החג יע"ש הרי דהרב ז"ל ס"ל דבכל האתרוגים הבאים לפנינו ולא הוחזקו בהם שהם מורכבים ואנחנו רואים ששוים במראה ובקימה ובריח ובטעם ככל הסימנים שיש באתרוגים אין אנחנו חוששים עוד לשום דבר ולפי דברי הרב הפוסק נר"ו דרצה לחלוק עלינו את השוים ושרוב האתרוגים שבעולם הם מורכבים ושהסימנים אינם נאמנים א"כ הכניס מורך בלבבינו בקיום מ"ע מדאוריי' וגם לי לבב כמוהו לדריו"ש הדבר ולדקדק בהם ולמיחש מיהא בעייא כי כן האמת ונכון וישר בזה והוא כי לכל המקומות אשר גדלים אתרוגים למקומותם לארצותם כי בגבולינו אזמיר יע"א ואגפיה אינם גדלים אתרוגים כלל והגם כי מביאים ממקום אחר איזה אילן או יחור לנטוע וטורחים בו הרבה עכ"ז אינו יוצא האתרוג בשלימות כ"א חסר השושנה העליונה שהוא הפיטמא ויש אומרים כי כדי שיעשה הפרי האתרוג בשלימותו כראוי עם הפיטמת נותנין תחת האילן בשורשו בארץ מסמר אחד של זהב קטן כדי שבזה יהיה ראוי לגדל האתרוג בשלימות והרבה עשו ולא הועילו עכ"ז כלום וכיון שאינם נמצאים בארצותינו מאלה האתרוגים וגם מן המורכבים אינם נמצאים כ"א מעט מזער כי כן אין בידינו להכריח כי אין אנחנו בקיאים כראוי במהות האתרוגים אכן במקומות אשר גדלים שם האתרוגים שאותו המחוז והאיקלים הוא עלול וטוב ויפה לגדל באותן הארצות האתרוגים הכשרים ועושה פרי למינו כאשר הוא המין עצמו בקומתו וצביונו והוא מקובל אצל אנשי המקום ההוא כי הם אתרוגים גמורים בלתי שום חשש הרכבה כלל וכמו שיש בעיר רודיס יע"א שגדלים שם אתרוגים המקובלים אלינו מצד הקבלה כי אינן מורכבים ויוצאים י"ח ומברכים עליהם ואפי' ליום א' אלא שאינן מהודרין כמו גורפו ופארג'א וחברותיה א"כ כל שהארץ ההיא המגדלת האתרוגים ההם כראוי אם כן אין לחוש כלל להרכבה כי כיון שטבעה של