לב חיים פלג'י חלק ב קסו

אתרוגים גמורים ולא מורכבים עליהם יש לסמוך דגדולה חזקה. וכ"כ כל מקום ומקום אשר קבלת אבותיהם בידיהם מימי עולם שאותן האתרוגים הם כשרים ואינם מורכבים שלא יצא עליהם שום חשש ערעור מהרכבה הם בחזקתם ואין מקום להסתפק בזה כלל וכ"ן לאידך גיסא אם יש להם קבלה שהם מורכבים או שניכרים להם שהם מורכבים מצד האילנות עצמם או באיזה צד ואופן בהא ליכא לספוקי כלל דאין ליטול ולברך עליהם כהסכמת רוב הפוסקים דמורכב פסול וכמש"ל: אכן כשיהיה הענין ספק שבא לפנינו אתרוגים ולא יש לנו בירור לא לצד היתר ולא לצד איסור אזי אם יש אתרוגים אחרים כשרים בודאי שאינן מורכבים הרי קי"ל בכל מקום אין ספק מוציא מידי ודאי ויקח האתרוג הכשרן ויניח הספק ברם כשיהיה הענין שלא יש לפנינו כ"א מהאתרוגים שיש בהם ספק אם הם מורכבים או לא ולא יש עוד אתרוגים אחרים בזה נראה דיש לנו ליקח האתרוג הספק הלזה ולברך עליו אם לפי האמת יכולים אנחנו לברר באיזה. סימנים כיון שהוא שעת הדחק ולענין אי סימנים שנתנו חכמים אם הוכחשו עיין בתשו' הרשב"א ח"א סימן צ"ח גבי מ"ש רז"ל דטריפה אינה חיה יותר מי"ב חדש אם ראינו שחיה ומ"ש הרב גן המלך סי' קמ"א ומ"ז ה"ה בספר חק"ל ח"א חיו"ד סימן כ"ו יע"ש: ולענין אי סימנים דאורייתא או מדרבנן עיין בגמ' בב"מ דז"ך ובס' תורת יקותיאל כי' א' ובס' חק"ל חאה"ע סי' י"ב ובס' נודע ביאודה ח"א חאה"ע סימן ל"ב מוהרש"ל ביש"ש פ"ג דחולין סימן קי"ח וסימן קכ"ב ובס' פרי מגדים חיו"ד בריש הספר יע"ש וענין נ"ד הוא שמין האתרוג הכשר כל שיש בו כל הסימנים המורים על מין האתרוג הגמור במראה ובקומה ובטעם ובריח ובשושנה שלו הנקרא פיטמת ובעוקץ שלו ובסימנים כולם אשר הם מבית ומחוץ תצפנו המורים שהוא אתרוג גמור מה מקום לספק עוד בזה ומה מקום לומר שיש חשש מורכב בו כיון שהוא מינו גמור בכל מכל כל כי הן אמת כי במורכב עצמו שהוא פסול לרוב הפוסקים כתב הרב מוהרשי"ק שם בתשו' מור"ם סימן קכ"ו וז"ל וע"ד האתרוגים המורכבים בלימוניס זיל קרי בירב הוא בארצינו שלא לצאת בו ע"י הדחק והביא מעשה רב בזמן הרב מ"א מהר"מ מפאדוה ז"ל כמו שיע"ש דש"מ דאתרוג המורכב דפסול הוא אפי' בשעת הדחק וליכא אתרוג אחר וכ"כ הרב מג"א בא"ח סימן תרמ"ח סקכ"ג והרט"ז סי' תרמ"ט סק"ג והרב א"ז שם והרב שבות יעקב בתשו' ח"א סימן ל"ג והרב עיקרי הד'ט בא"ח סימן ל"ג אות ג' יע"ש וכ"כ הרב חמדת ימים בהל' סוכה דכ"ו ע"ב וגם הרב מאמר מרדכי שם סימן תרמ"ח סק"ח כתב וז"ל דמבואר מדברי האחרונים שהאתרוג המורכב פסול אפי' בשעת הדחק יע"ש: אלא דרואה אנכי דגם זה במחלוקת הוא שנוי שהרי בתשו' מור"ם שם סס"י קי"ז אחר שהוכיח בראיות לדחות ס' השואל ושהמורכב פסול סיים וכתב וז"ל והנה לא אוציא לעז. על הראשונים שנהגו לברך על האתרוג כזה במקום הדחק מ"מ לא. שבקינן היתרא לברך על אלו שלא בדוחק גדול עכ"ל הרי נראה שדעת מור"ם והראשונים לברך על אתרוג המורכב בבירור בשעת הדחק וצ"ל דלא פליג עם תשו' מוהרשי"ק שהביאה מור"ם בעצמו שם בסימן קכ"ו דיש לחלק בין שעת הדחק כי אין להם אתרוג כלל שהוא ענין דברי מור"ם בתשו' סימן קי"ז רב זה יש מקום להתיר כדי שלא יתבטל מן המצוה לגמרי ושעת הדחק שאסר בתשו' מוהרשי"ק הוא כי אותו מעשה שמביא שגילו האתרוג הכשר ופדאוהו בממון רב כדי שלא לברך על המורכבים כי הא מיהת היה להם אפשרות ליקח אתרוג כשר אבל כשלא יש אפשרות כלל ליקח אתרוג כשר בשום צד ואופן אה"נ כי שעת הדחק כזה גם מוהרשי"ק יודה. זה נראה לחלק כדי שלא יהיה מחלוקת בין מור"ם לתשו' מוהרשי"ק ומ"ג כי הביאה מור"ם לתשו' זאת וקבעה בספרו אלא דמסתמיות דברי רבני האחרונים אשר סתמו והביאו דברי מוהרשי"ק בסתם דאתרוג המורכב אין לברך עליו אפי' בשעת הדחק נראה דהבינו בפשיטות דאפי' שאין להם אתרוג אחר כלל לא עכ"ז לא יקחו אותו וכ"נ ברור בדברי הרט"ז וקצת מהרבנים הנ"ל שמוכח כן מדבריהם בהדייא כי אפי' כשאין להם אפשרות באתרוג כשר בשים צד עכ"ז אין לברך עליו וא"כ ע"כ צ"ל דפליג מוהרש"ק עם מור"ם וקבעה בספרו וליה לא ס"ל אלא דהכי ס"ל למוהרשי"ק דאפי' בשעת הדחק כי אין להם שום תיקון אחר לא יברך על המורכב דברים כפשוטן וכמו שסתמו רבני האחרו' ז"ל המביאים דבריו: א"נ יש לומר דלא פליג מוהרשי"ק עם מור"ם שמוהרשי"ק מר באתריה כתב כן על מנהג ארצו שנהגו כן שלא לברך על המורכבים אפי' בשעת הדחק בכל אופן כאמור וזהו היה מפאדווה אבל מורם מר באתריה שהיה בפולין קה מעיד גם הוא על מנהג מקומו שהראשונים הכשירו אתרוג המורכב בשעת הדחק וכ"נ דעת מוהר"פ כהן צדק ז"ל בעל פרישה ודרישה בתשו' הרב"ח הישנות והרב"ח עצמו שם בסימן קל"ו שהסכימו בפה מלא באתרוג המורכב גמיר שאין לברך כשיש אחר כשר הלא"ה מברכים עליו שאחר שצידד שם הרב"ח להוכיח דאתרוג המורכב אע"ג דאינו דומה ממש מכל צד מ"מ כיון דהוא מינו יוצאים בו וכו' כתב וז"ל והנני מבטל דעתי נגד מעכ"ת כפי מה שהכריח שאין ראוי לכתחילה לברך עליו כשיש אחר אבל כשאין אחר אין ראוי למחות באותם שמברכים עליהם וכן נהגו בכל מקים עכ"ל הרי דס"ל להרב"ח בפירוש כי כשאין אתרוג אחר כשר שהוא שעת הדחק מברכים על האתרוג המורכב ואע"ג כי בתשו' הרב"ח שם בסימן קל"ה כתב וז"ל וכ"ש שאין לברך עליהם במקום שאפשר להדר ולהשתדל וליקח כשרים ודי להתיר לסמוך במקום שא"א ולא חיישינן דאתי למסרך אף במקום דיהיה כשרים כנ"ל ואף בזה יש לפקפק אם יטלנו בידו כדי שלא ישתכח חזרת אתרוג ולא יברך עליהם או לדמותם לשאר פסילים שמברכים על קצתם בשעת הדחק עכ"ל. כנראה מדבריו אלו שאחר שכתב לברך על הם כשאין אחר חזר בו ופקפק בדבר ואין ולאו ורפייא בידיה. ומ"מ אין מדבריו אלו שום הכרח כלל כי אחרי שמצינו בתשו' שאחריה שכתב בהדייא והנני מבטל דעתי נגד מעכ"ת ולברך עליו והעד העיד בנו שכן נהגו תו ליכא מקום לספק ולפקפק כלל ומ"ג כי נראה כי דברי התשו' שבסימן קל"ה הגם כי חתים עלה הרב"ח