לב חיים פלג'י חלק ב קסה

סימן קע"ג שכתב וז"ל ועיקר פלפולא של רמ"א דהא מהראנ"ץ ולימוניש נמי יש להם כל הסימנים שמנו חכמים באתרוג שדר משנה באילן וכמו כן שאר הסימנים א"כ נכשיר גם לאלו וכו' יע"ש הרי דימצא כל הסימנים במינים שאינן אתרוג ממש אם כן אין מקום לסמוך על הסימנים אלא דלעד"ן דודאי מי שאינו מין אתרוג אם יהיה דומה לכל הסימנים שבאתרוג מה יושיענו זה וגם אמנם נראה ודאי דלא יהיה שוה בטעם וריח וכדומה ולו יהי כי יהיבנא ליה כל דיליה לפי דעתו דל"מ סימנים ברם אנן מה נענה ביום שידובר בנו כל הני אשלי רברבי מהרבני' הנ"ל דסתמו וכתבו הסימנים הללו בפשיטות דאם איתא שהבינו בדברי הרב מהרד"ף והרב הפוסק נר"ו לא היה להם לכתוב הסימנים כל אחד במקומו ולא לגלות אוזן לומר כי הרב הנותן בהם סימנים דיבר לפי מקומו כי היה מן החיוב לכתוב דבר זה בפי' כדי שלא לטעות זה הוי הכרח גדול דמדכתבו הסימנין סתמא סברו וקבילו כי לכל מקום הם נאמרין ונאמנין ן וע"ד שכתבתי בעניותי בדין דמשתנה הענין מזמן לזמן התלמוד יש להם להפוסקים לפרש ולפסוק הדין כפי זמנינו כמ"ש בסה"ק לב חיים ח"א סי' ח' די"ד ע ג וסי' ס"ד דפ"ג ע"א יע"ש כמו כן יש לו' בדין הכתוב בפוסקים ואותו דין משתנה מזמן לזמן או ממקום למקום יש חיוב גמור ושלם להפוסקים המביאים הדין ההוא לגלות הדבר ולהודיע דאין הדין כן עכשיו כמו שכתוב באותו פוסק כי לא דיבר כי אם למקומו או לזמנו כדי שלא לתת מכשול לפני העם וזהו הכרח למ"ש הפוסקים הסימנים הללו בסתמא ולא חילקו כ"ש למה שראינו לכמה מהם הלא המה הרב ש"י והרב עיקרי הד"ט והרב זכות אבות שגילו דעתם בפי' להוכיח דסימנים הללו הם מובהקים גם למקומינו ולזמנינו וכל כי האי אנן ברירן כדי לברר האמת צריכים אנחנו לעשות הנסיון לבדוק באתרוגים המורכבים ולראות אם יכחישו הסימנים הללו או לא כדי להכריע בדבר ולעמוד על האמת: ומעיד אני שמים וארץ כי כמה פעמים בדק הגאון הרב הגדול מ"ז אור היר"ח ז"ל בסימנים אלו כדי לברר אם הוא מורכב או לא ומ"ג כי בלא"ה כפי הנשמע הוא שהרב שכנגדו ה"ה רב רחומאי הרב המו' ח"ק כמוהר"ר יאודה ביבאס נר"ו חלוק עליו ובודאי כי חזקת חכם שאינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו ואילולי שבדק ודק ואשכח בעדים ובראיות שהאתרוגים אשר שולחים משם בחותמו אין בהם חשש הרכבה כלל לא היה חותם ומעיד עליהם ובודאי הגמור שעשה בזה דרישה וחקירה ולראות כל אלו המקומות אשר גדלים האתרוגים ולחפש אחריהם בדו"ח במאד מאד ובהיות טוב אם לדידי צייתי משום עשות לפנים משו"ה ולפרסם האמת בכל תפוצות ישראל הייתי שולח תלמיד חכם אחד רשום שלם במידות ובדיעות ביראת ה' כל היום שילך ויסובב בכל הארצות היוצאים אתרוגים ויעמוד על' החקירה ודרישה בכל אילן ואילן בכל גינה וגינה אשר בכל מקום ומקום בכל מה שיוכל בין ע"י הקבלה מימות הראשונים בין ע"י הנסיונות בכל מה דמצי כדי שיברר בירור גמור המקומות והגינות הכשרות ושימסרם לכל מקום ומקום ביד יאודי כשר לשומרם על ידו והוא ילקוט אותם בזאנו והרב המורה צדק אשר מושל ושליט שבכל מקום ומקום שבהם יהיה זהיר וזריז להיות לעדות ולמשמרת על הדבר על כל האתרוגים הכשרים היוצאים בגבולו שילקטם על ידו יאודי כשר וירא שמים ויחתום הרב המו"ץ שבמקום ההוא עליהם אבל מי שיש בו חשש ההרכבה יודיעוהו כדי שלא יכשלו עם בני ישראל ולקיים במקצת דברי הרב חביבי וידידי מוהרר"ז נר"ו שאם ישלחו אתרוגים ע"י גוי או במי שאינו נאמן צריך לשולחו בחותם בתוך חותם שמא יהיה מזייף בהם וכ"כ הרב עיקרי הל"ט בא"ח סימן ל"ג אות ג' שאחר שהביא תשו' הרב ש"י ח"א סימן ל"ו שהוכיח באתרוג המורכב פסול ואפי' בשעת הדחק אין לברך כתב וז"ל הד"ט וכבר בא מעשה לידי פה פרינצ'י בשנת תקנ"ב ופסלתי האתרוגים שהיו מביאים ארחי ופרחי עוברי אורח שאינם ב"ב שהיו בני הק"ק קונים מלפנים מהם על פיהם שהיו אומרים שלא היו מורכבים ודברים נפלאים נראה לכל יושבי שער עירי שהסכימו ע"ז מן השמים על ידי שלא יכשלו עוד בני הק"ק בזה כי בו ביום שנראו בעליל ברחוב היאודים ארחי ופרחי נכרים באתרוגים למכור בא אצלי ג"כ עע"ז א' ג'ינוב'יסו ושבעה אתרוגים בידו נחמדים למראה ובפיטמא בראשם נאים ומהודרים והוא היה עומד ונשבע שהביא מג'ינובה ממקום פ' ופ' והרבה בסימניו ובמצריו ופשיטא שלא נטיתי אוזני לקול צללו שפתיו ואסרתי גם את שלו ובין רגע לרגע לא נתחלף לי שנקרא בעל גינה אחד עכו"ם עם אחד מיחידי סגולה מק"ק ואמ"ל ולא אתם מקפידים שלא לקנות מאתי אתרוגי גינתי והרי הבוקר היה שבא אצלי נכרי אחד מג ינוב ה וקנה ממני שבעה אתרוגים נאים ונחמדים ונתן בו סימניו בגופו של עכו"ם של האתרוגים למוכרם לכם והלך לו לדרכו הבעל הגינה ובא הגביר לי וסיפר כל המאורע ונתפרסם הדבר והורו כולם לה' שעמדו על האמת ע"י בשכבר התנהג קבוע בעיר שלא ליקח מן האתרוגים הנולדים אצלינו וכו' יע"ש: ואולם נראה לומר דלפי הדין כפי מה שנראה מתשו' הרב מהרד"ף ז"ל והרב עיקרי הד"ט שם הוא כי מעיר קורפו הנקרא גורפו יע"א האתרוגים היוצאים משם הם בחזקת כשר שאינם מורכבים וסיים וכתב וז"ל באופן שיש לנו להחזיק במנהג פשוט שבאתרוגי קורפו שאינם מביאין אותם אפי' ע"י ישראל אלא ע"י חותם אמת מהמ"ץ שבעיר שמעיד עליהם יע"ש כנראה כי האתרוגים שבעיר גורפו הם מוחזקים לכשרים אלא שצריך חותם המו"ץ להעיד עליהם שהם מגורפי כדי שלא יבואו לזייף ליקח ממקום אחר ולומר שהם מגורפו וכמו כן בג'ינוב'ה הם אתרוגים שאינן מורכבים וכמ"ש שם הרב עיקרי הד"ט ז"ל וכן בגינת פארג'א שהיא סמוכה ליאנעווה כדברי רב חביבא מהרר"ז מינץ נר"ו וכמו כן בשאר מקומות הסמוכים לגינה זאת של הפארג'א שיש שם גינות אחרות והם מוחזקים להם מימי אבותיהם שיש שם אתרוגים שאינם מורכבים ואדרבא שמעתי מפי מגידי אמת כי הוה עובדא בגינה אחת שנטע גוי אילן מורכב אחד וכשנתודע הוציאוהו ושרפוהו באש כי יוצא להם נזק והפסד גדול שתפסל הגינה כולה וכבר ידוע מהש"ס והפוסקים דקי"ל דאומן לא מרע נפשיה שייך בזה וכיוצא בזה וכמו שאבאר לקמן בס"ד וכן ברודיס ופיניקה וכיוצא בזה שיש להם חוקה שהם