לב חיים פלג'י חלק ב קסד

שהם מבררים הספק וא"ש נמי כי בתחילה כתב הספק שבהם ושהשנה הזאת היה להם אלו האתרוגים ע"י שכתב הסימנים לברר בהם ובשלמא אם היה כותב בתחילה הסימנים ואח"ך היה כותב דמפולייא היו מסופקים היה לנו להכנס לבית הספק שמא לא מהני הסימנים למקום אחר אבל עכשיו שכ' בתחילת הספק ואח"ך הסימנים היינו לברר את הספק ועוד יש מקום ההכרח לומר כדברינו שהסימנים הם מובהקים לכל המקומות דא"א שהוא דוקא למקומו אבל לפולייא ולשאר מקומות ל"מ אלו הסימנים היה מן החיוב להרב ז"ל להודיענו כיון דיש מקום לטעות מדבריו שמא יבואו להתיר עפ"י הסימנים הללו ומ"ג בהיות הדבר ספק ואז לא היה צ"ל כי לריחוק המקום לא הודיע דבר זה כי לא הוה נ"מ לדינא כי אדרבא היה יותר. ראוי וחייוב לומר בפי' כי בפולייא ושאר מקומות לא מהני סימנים הללו שהוא דין הצריך ומוכרח למקום שעומד בו כי כן הוא מן הראוי לרב ודיין הפוסק דין ונותן סימנים להתיר לכתוב בפירוש כי לא מהני הסימנים למקומות אחרים וכ"ש למקומו שמדבר בו דאם הדין הוא דלא מהני הבאים מפוליא הי"ל לומר כן בפירוש כדי לברר הדין והספק ושלא יטעו בו ומ"ג כי היה דיי והותר במילות קצרות לומר אלו הסימנים הוא לגדלים בארצינו ולא לשאר מקומות ומדסתם הרב ז"ל ולא כתב שום רמז מזה כ"א הסימנין סתמן ש"מ דס"ל להרב ז"ל כי לכל המקומות נאמרו הסימנים הללו ומ"ש ואני כותב למעכ"ת ג' סימנים אשר תוכל להכיר בהם המורכבים הגדלים בארצינו היינו לומר כי אלו האתרוגים המורכבים הם נמצאים בגבולו ומעשה שהיה כך היה כי למקום שהיה רמ"א הם הולכים מאותן האתרוגים ולא ממקומות אחרים ומורה מקום הוא ולא למעט הוא בא כאשר הדבר ברור לעיני הכל: ועוד יש לומר עדיפא מינה כי מ"ש הרב ז"ל כי ע"י אלו הסימנים ניכרים הגדלים בארצינו היינו שבא למעט ולומר כי דוקא בגבולו הצריך הרב זל ג' סימנים הללו ולא סגי באחד ושנים מהם אבל בשאר מקומות אפשר דסגי באחד ובשנים מהם וכאשר דמיתי כן ראיתי להרב שבות יעקב בתשו' חא"ח ח"א סי' ל"ו שכתב אחר שהביא תשו' הרב מהר"מ אלשיך סי' ק"י שכתב הסימן לברר בין אתרוג מורכב לאתרוג שאינו מורכב כי המורכב שהמוץ בתוכו מרובה משא"כ באתרוג בלתי מורכב שהמוץ שלו מועט והקליפה שעליו עבה מאד ועל זה הרגיש הרב ז"ל דמתשו' זאת של הרב מהרשי"ק בתשו' מורם הלזו הצריך ג' סימנים כי לכאורה נראה כי סותר לדברי מהר"מ אלשיך ז"ל דכתב דאין הפרש אלא שהמוץ שבתוכו מרובה ושם נותן ג' סימנים וקשה הדבר דפליגי במציאות וכו' וע"ז תריץ יתיב הרב בשני פגים וז"ל ואפשר להשוותם יחד חדא דאין כל הארצות הגדלים בו שוים וכמשמעות רמ"א בתשו' הגדלים בארצינו וכו' ועוד יש לומר דבאמת עיקר הסימן מובהק הוא מבפנים בקליפה והמוץ שבתוכו. אלא דמהיכא תיתי לחוקרו ולבודקו מבפנים ולפסול האתרוג בודאי בידים לכן נותן עוד בו שני סימנים שהם מבחוץ ואז אם נכרים בהם אותם סימנים מבחוץ אז חותכים ב' או ג' אם נמצא בתוכו המוץ רחב אז מחזקינן כל האתרוגים אלו שיש בו שני סימנים אלו מבחוץ למורכבים וכו' יע"ש הרי שמעינן מדברי הרב ז"ל דמ"ש בתשו' מהרשי"ק ג' סימנים לגדלים בארצו היינו שם בדוקא דבעינן ג' אבל בשאר הארצות אפשר דסגי בשנים או באחד כדברי הרב מהר"ם אלשיך ז"ל ומ"ג כי הרב מהר"מ אלשיך קאי בעה"ק צפת תוב"ב שהוא רחוק ממקום שהיה הרב מהרשי"ק ז"ל באשכנז כרחוק מזרח למערב וקא מהני ליה באחד מן הסימנים שכתב הרב מהרשי"ק ואם כן מבואר מדברי הרב שבות יעקב ז"ל תרתי חדא כי הסימנים שכתב מהרשי"ק הם לכל המקומות אלא דס"ל דמה שיש לחלק בין הגבולים הוא להקל דלא בעינן שלש וסגי בחדא לתי' ראשון וכ"כ הרב מאמר מרדכי ז"ל בהדייא דמשמע מדברי הרב ש"י אלו דאינו פסול עד שיהיו בו כל הסימנים שבעירכם יע"ש וכמש"ל וגם לתי' ב' שכתב דהסימן שכתב מהר"ם ששיך שהוא בפנים הוא העיקרי וכשימצא דאין זה הסימן באתרוג אזי אפי' יש לו הב' סימנים ל"מ ולעולם הסימנים הללו הם שוים לכל המקומות וא"כ תמיה נשגבה על הרב הנגיד נר"ו שרצה לומר כי תשו' מהרשי"ק ז"ל הלזו דעתו לומר דל"מ סימנים הללו כ"א לגבולו דוקא וסיים וכתב וז"ל וגם השבות יעקב סימן ל"ו הרגיש בזה והחליט כדעתי עכ"ל ואחד הרואה יראה דאדרבא כל בתר איפכא כי מבואר מדברי הרב שבות יעקב דסבר וקביל כי הסימנים הללו הם לכל המקומות ומה שיש לחלק בין הגבולים הוא להקל ולא להחמיר לתי' הא' וזה ברור: ומה שכתב הרב מהרד"ף ז"ל להכריח מדברי מהרשי"ק וכדברי הרב הפוסק נר"ו לע"ד אין הכרח כלל ואדרבא איפכא מסתברא כי מ"ש הרבנים בכונת הרב מהרשי"ק ז"ל אלו דלאתרוגים הבאים מפולייא לא דיי לו אלו הסימנים לא כן אנכי עמדי כי אדרבא לאתרוגים הבאים מפוליא דיי לו והותר לו הסימנים וכאשר ביארנו. והעד על זה כי הרבנים אשר הזכירו כל הסימנים הללו הלא המה למעלה מעשרה כולם פה אחד כתבו הסימנים והעלה על ספרו אל עירו ואל שער מקומו ולא היה בשום אחד שידקדק לכתוב כי הסימנים הללו אינם שוים לכל המקומות דש"מ דס"ל כי הסימנים הם נאמרים לכל המקומות והם סימנים מובהקים ומ"ש הרב מהרד"ף ז"ל דאיך נסמוך על הסימנים הללו דליתא דבשלמא אי הוה אשכחן בגמ' ובפוסקים איזה סימן ברור פשיטא דהוה סמכינן עליה ברם לא נמצא מזה רק בתשו' מיר"ם וכו' יע"ש דמאי נ"מ סוף סוף אנן בדידן ראינו כמה פוסקים מסכימים שהסימנים הללו הם מובהקים לכל המקומות וגם הרב מהרד"ף ז"ל אשר שדא בזה נרגא מ"מ שם באותה תשובה בסו"ד נראה דמסכים הולך לבדוק בסימנים הללו ותו כי בלא"ה ניחזי אנן אם הסימנים הללו הם ברורים ואמתיים האמת במה שהוא אמת נקבל ממי שאמרו ואם לפי האמת יש מקום להכחיש כמ"ש הרב ידידי נר"ו כי הוא בעצמו בדק במורכבים לראות עפ"י הסימנים הללו ולא מצא דבר שיאומן בהם אנא דאמרי כי אין בידי ח"ו להכחישו כי בודאי בצדק כל אמרי פיו ומוכרח אנכי לומר כי אין חכם כבעל הנסיון: ויש לי להביא סיוע לדברי רב רחומאי הרב הפוסק נר"ו מתשו' הרב פנים מאירות ח"ב