לב חיים פלג'י חלק ב קסב

הנה עיקר שורש דבר זה הנו נצב להרב הלבוש ז"ל בא"ח סי' תרמ"ש ס"ד יש רוצים להכשיר אותם האתרוגים הבאים מן הפרדס שקורין גראטויי'א ואני אומר שהן פסולים מן התורה שהרי ידוע שהם מורכבים שהורכב ענף מאילן אתרוג לתוך אילן מארנ'ץ או לימונ'א או איפכוהרי נעבדה בו העבודה ההרכבה וכו' יע"ש והנה בטעם זה של הרב הלבוש לאסור האתרוג המורכב משום מצוה הבאה בעבירה שנעבדה בו יצאו עליו עוררין הלא המה הרב מג"א ז"ל בא"ח סי' תרמ"ח סקכ"ג שהשיב דאי מהא אין לפוסלן וסיים ולי נראה דפסול משום דלא מיקרי אתרוג כלל יע"ש וכ"כ בתשו' מהר"ם אלשיך ז"ל סי' ק"י דאינו כולו אתרוג כ"א יש מין אחר מעורב בו ודחה שם ס' אחד שרצה להתיר ותלה עצמו באחד מן המורים שבארצינו שהורה שיוצאים בו עם היות שכל חכמי העיר חולקים ומעידים שכל חכמי צפת רבנים ושופטים אשר קדמונו שאסרו אותם וכו' יע"ש וכ"כ הרט"ז בסימן תרמ"ט סק"ג דבעינן שיהיה כל האתרוג ממין אחד ולא דבר אחד מעורב בו והביא מ"ש בגמרא בפ' אותו ואת בנו דמ"ט שה לרבות מקצת שה ודחאו לבסוף הזכיר תשו' רמ"א סי' קכ"ו דקאי ג"כ בסברא זו לפסול את המורכב משום שאינו כולו אתרוג יע"ש ותמהני עליו כי לא הזכיר גם לתשו' רמ"א עצמו שם בסי' קי"ז שהביא ס' השואל ראיה דאתרוג המורכב כשר ממ"ש בגמרא פרק אותו ואת בנו שה אמר רחמנא ואפי מקצת שה במשמע והה"נ אתרוג ואפי' מקצת אתרוג וכו' ודחאה מור"ם זל דאינו ראיה חדא וכו' ועוד כמו שיע"ש הרי מבואר כדבריו ממש וצ"י וכ"ה דעת הרב מחצית השקל שם דאתרוג המורכב אינו נקרא אתרוג וזה נמסר מהלל"מ יע"ש גם הרב שבות יעקב חא"ח ח"א סימן ל"ו כתב אבל באמת הסכמת כל האחרונים גם ראשונים שהעתקתי וגם מעשה רב שלא לברך עליהם כלל וכדעת הרפ"ך אפי' בשאין אחר ובס' ברכה להקל שומעין עכ"ל וכ"כ הרב כנה"ג בסימן תרמ"ח בהגה ט' שהביא תשו' מהרמ"א סימן ק"י שכתב בפשיטות לאסור אתרוג המורכב והביא שם ס' מי שהורה דיחור של אתרוג בלימון שהוא כשר ושהרמ"א ז"ל חלק עליו ואסר יע"ש ומבואר שם בתשו' מהרמ"א דיחור של אתרוג בלימון הוא מה שיש לומר שהוא אתרוג מורכב אבל להפך יחור לימון באתרוג אינו מוציא כ"א לימון ולא אתרוג ואין מקום לספק בו כלל יע"ש וכן דעת הרב"ח בתשו' הישנות סימן קל"ה וקל"ו דאתרוג המורכב פסול מטעם דכולו אתרוג בעינן וכ"כ שם בשם הרב מהר"ף הכהן ז"ל בעל פו"ר כמו ציע"ש והרב חמד משה בסימן תרמ"ח סק"ה יע"ש וכ"פ הרב גור אריה הלוי זל סי' תרמ"ח והרב א"ר סק"ח וא"ז סק"ג שם בסימן תרמ"ט סק"ג יע"ש והרב בית יאודה ח"כ סימן ל"א יע"ש והרב הלכה ברורה שם סימן תרמ"ח סק"ה והרב מו"ק שם והרב ברכ"י ובס' מחב"ר שם והרב עיקרי הד"ט בא"ח סי' ל"ג אות ג' יע"ש. וראיתי בספר עושה שלום בחי' דינים דצ"ז דכתב אתרוג המורכב עיין להרב הלבוש דאסר ועיין בספר יוסף אומץ נר"ו סימן פ"ב דדחה דברי המתירים ואסרו ג"כ יע"ש והדבר קשה כי לא הזכיר הרב ז"ל ס' המתירים בזה כלל כי כלם פה אחד אסרו אתרוג המורכב אלא דהרב הלבוש אסרו מטעם איסור שנעבד בו ורבני ואחרונים חלקו עליו ואסרו אותו מטעם דכולו אתרוג בעינן והמורכב החלק שיש לו ממין אחד הו"ל כחסר וכמש"ל אבל דעת המתירים לצאת ולברך באתרוג המורכב לא הזכיר הרב ז"ל וצ"ע: ובעיקר טעם הלבוש משום איסור משום מצוה הבאה בעבירה מלבד הרבנים הנ"ל דשדו ביה נרגא עוד יש בספרי רבני האחרונים בפרט זה ואכתוב בזה בס"ד בסה"ק גנזי חיים מער' מ"ם בס"ד. והנה דעת כל הפוסקים הנ"ל שלמים וכן רבים כלם פה החד סברו וקבילו דאתרוג המורכב פסול וא"כ הוא פשיטא ודאי דבידוע לנו שזה האתרוג הוא בא מאילן שנעשה בו הרכבה עם מין אחר שהוא פסול כדעת. רוב הפוסקים ז"ל הנ"ל ברם כשאין אנחנו יודעים בו אם הוא מורכב או לא אם יש מקום לברור ע"י סימנים הרי מצינו בתשו' מור"ם שם בסי' קכ"ו שכתב שם הרב מהרשי"ק ז"ל וז"ל ואני אכתוב למעכ"ת ג' סימנים אשר תוכל להבין בהם המורכבים הגדלים בארצינו בי מפולייא לא יוכלו לבא אליכם כי רב מכם הדרך הסימן הא' הוא דהמורכבים הם חלקים ולאתרוגים בליטות קטנות בכל גופם וגובה להם רב כי המורכבים העוקץ בולט והאתרוג העוקץ שלו שוקע הג' הוא כי תוך המורכב דהיינו המיץ רחב והמוהל שלו רב והקליפה התיכונה קצרה ובאתרוג להפך כי הקליפה רחבה ותוך קצר והוא כמעט יבש יע"ש וזה הסימן הג' כתבו ג"כ מהר"מ אלשיך בתשו' הנ"ל רס"י ק"י וז"ל ואין הפרש אלא שהחימוץ שבתוכו מרובה משא"כ לאתרוג בלתי מורכב שהחומץ מועט והקליפה שעליו עבה מאד וכו' יע"ש וכ"כ הרב שכנה"ג בסימן תרמ"ח אות ג' ועוד היסיף על זה הרב כנה"ג ונתן סימן אחר וז"ל ואני שמעתי סי' אחר כי הגרעין של האתרוג הוא זקוף לאורך האתרוג וגרעין המורכב הוא מושכב אורך הגרעין לרוחב האתרוג יע"ש וכ"כ הרב עולת שבת סימן תרמ"ח והמג"א שם יע"ש וכ"כ הט"ז' סי' תרמ"ט סק"ז והרב חמדת ימים בהל' סוכה פ"ב דף ר"ו ע"ב יע"ש וכ"כ בס' פחד יצחק מערך א' דקכ"ג ע"ד ד"ה אתרוג המורכב יע"ש והרב מאמר מרדכי. שם סימן תרמ"ח סקח"י יע"ש והרב הלכה ברורה שם סק"ה וסק"י והרב מו"ק שם ובספרו עמודי שמים והרב זכור לאברהם ח"א מער' א' ד"ב ע"א יע"ש ואדרבא הרב מאמר מרדכי חקר חקירת חכם וכתב וז"ל והנה לא נתבאר היטב בדברי האחרונים ז"ל אי בעינן כל הסימנין להכשיר או אינו פסול עד שיהיו כל סימני המורכב ואם יש בו אחר מסימני האתרוג כשר ומשמע לי טפי להתיר מלאסור אחר ימים שכתבתי זה מצאתי בתשו' שבות יעקב ח"א סימן ל"ו דמשמע מדבריו דאינו פסול עד שיהיו בו כל סימני המורכב יע"ש דש"מ תרתי חדא כי הסימנים נאמרו לכל המקומות ועוד בה כי לא בעינן שיהיו בו כל סימני המורכב לפסול אותו וא"כ הוא הרי יכולים אנחנו לברר ע"י כל הסימנים אפי' לחתוך ולפתוח בעוד שאנחנו לוקטים מאילן אחד אתרוגים ויש לנו בהם ספק אם הם מורכבים או לא ע"י שאנחנו בודקים אחד מהם בסימנים אלו שהם מבית ומחוץ יש לנו להכשיר שהוא אתרוג כשר ולא מורכב: וזה ראיתי בס' זכות אבות בשו"ת סי' כ"ה אות א' דל"ה ע"ב שעמד גם הוא בחקירה זאת אי בעינן כל הסימנים הללו שהם ד' ועוד הוסיף מדיליה