לב חיים פלג'י חלק ב קנז

להיכא דחל בחול שהרי כתב בס' הכלבו סימן ס"ט והביאו מרן בב"י שם דל"ד לנודר בשבת וי"ט מאחר שיש אומרים שצריך להתענות בר"ה וכו' יע"ש וכדברים הללו כתב ג"כ בתשו' הרב ת"ה הנ"ל שהביאה מרן שם בב"י בטעם דא"צ למיתב תענית לתעניתיה משום דאיכא כמה מרבוותא דס"ל דמצוה להתענות בכל ר"ה ואם כן אפי' להני דסבר דמצוה לאכול בכה"ג מודה דלית כאן דררא דביטול עונג שבת וי"ט הואיל ומן השמים הראוהו דתענית חביבא בשמים בר"ה יע"ש וא כ לטעם שכתב הכלבו דיש דס"ל דצריך להתענות ולטעם שכתב הרב ת"ה דמצוה להתענות ואפי' בשבת אם כן גם בנודר להתענות הדין כן והגם שנראה מדברי מור"ם בד"מ ובהגה' שהשמיט מ"ש בת"ה ואפי' בשבת וכבר עמד הרב פרי מגדים בחלק א"א סימן תקצ"ז סק"ז יע"ש והגם שבדברי הרב ת"ה סיים כי מן השמים הורו דחביב התענית בר"ה וזה הטעם שייך דוקא לת"ח לא בנודר מ"מ כיון שכתבו מצוה להתענות לא שניא והוא ברור: ולעד"ן להכריח כי אחר שהרב ת"ה כתב בהדייא כן ואפי' בשבת וכן נראה מדברי שאר הפוסקים ומרן בב"י והלבוש ואחריו נמשכו כל רבני האחרונים כן נקטינן ומ"ג אחרי שראינו דברי הריטב"א בש"מ לרפ"ב דמס' ביצה שהביא דבריו הרב מחזיק ברכה בסימן זה ובחי' לתענית די"ב שהביא דבריו הרב ערוך השלחן בסימן זה שכתב דרשאי להתענות בר"ה ואפי' בשבת ושכן נהגו בו חכמים ואנשי מעשה יע"ש ועיין בתשו' מהר"י מברונא סימן ס"ג ועיין להריב"ש סימן תקי"ג אם מותר להתענות בשבת תשובה ועיין בס' נ"מ בית נתן בחי לברכות לד"ל ע"ב דח"י ע"ג מהס' יע"ש וק"ל: ולענין רגיל להתענות לפי מ"ש הפוסקים דרגיל מקרי ג' פעמים כמ"ש בעניותי בספר סל"ח תאה"ע סימן ח' דמ"א ובסה"ק נשמת כל חי ח"ב סימן מ"ד דפ"ד ע"ג יע"ש וכ"כ בהדייא הרב פרי מגדים בחלק א"א בסימן הקצ"ז סק"ב וז"ל הנה הרגיל להתענות כך משום תשובה משמע דוקא ג' פעמים אז צריך להתענות לעולם ובת"ח אף פעם אחד יע"ש: סי' קי"ח שאלה ובתפילת מוסף כשהגיע לאת מוספי אמר את מוספי בכונה מכוונת לכוין לג' מוספין של ר"ח ושל ר"ה ושל שבת אכן כשהגיע לברכת חתימת המלכיות מקדש השבת וישראל ויום הזכרון אז נסתפק שלא אמר את יום השבת הזה כשאמר את מוספי כ"א את יום הזכרון הזה וגם כשאמר אחר כך בזכרונות ביעלה ויבא הזכיר את יום השבת וכו' מה דינו יורינו המורה ושכמ"ה: תשובה נראה דלא מבעיא לס' הרב מחב"ר ז"ל בא"ח סי' רס"ח אות ה' דהכריח דבין כשהתפלל מוסף דחה"מ והחתימה כתקנה בין כשהתפלל מוסף שבת ואמר יעלה ויבא בעבודה יצא ואינו חוזר ומ"ג דס' ברכות להקל יע"ש וכ"ן שהוא דעת הרב שלחן גבוה בתשו' חא"ח סי' י"ג יע"ש וא"כ ה"נ שאמר בחתימה מקדש השבת וישראל ויום הזכרון וגם ביום ר"ה שחל להיות יום ראשון בשבת שהזכיר שבת ביעלה ויבא. וגם דהזכיר את מוספי בכונה מכוונת למוסף שבת דודאי עדיף שפיר שהוא יוצא י"ח וא"צ לחזור ולהתפלל אלא אפי' לפי סברת עט"ר מז"ה הגדול ז"ל בס' חק"ל חא"ח סי' שחלק על זה וס"ל דכל שלא הזכיר מוסף בתוך התפלה הגם דבחתימה הזכיר ל"מ כמו שיעש"ב וכן הסכים הרב אגורה באהלך בחא"ח דטו"ב ע"ד מ"מ כאן בנ"ר המה מודים שכבר זכר לומר את מוספי בכונה מכוונת לשם מוסף שבת: והנה הרבנים הללו נסתייעו מתשו' הרדב"ז ז"ל והגם שהרב פר"ח דחה דברי הרדב"ז מ"מ גם לדברי הרדב"ז לא חלקו כ"א כשלא קבע ברכה לר"ח או יו"ט אעפ"י שהזכיר בעבודה מעין עבוד לא יצא וכמ"ש הרב א"ר שם וכאן בנ"ד הרי הזכיר בחתימה וכיעלה ויבא וגם את מוספי שכיוין בבירור לשבת ג"כ ועמ"ש הרב מים רבים חא"ח סי' מ"א ומ"ב והרב פרי התדמה ח"א פ"י מה' תפילה יע"ש ובס' אות אמת בתשו' סי' ג' דקל"ב ע"א יע"ש ועיין בס' שלמי חגיגה ד"ר ודר"א ורמ"א ודרמ"ב ע"א ועמ"ש הרב הגדול חיד"א ז"ל בס' מורה באצבע בסוף ספר קשר גודל סי' כ"ד אות ז' יע"ש: אלא שראיתי להרב בית יאודה ז"ל ח"א דק"ז סי' ה' שבמעשה שאירע בחברה א' שהתפללו ביו"ט ב' של ר"ה ולא אמרו אלא את מוסף ולא את מוספי ואמר מורי דאילו היה זה ביום טוב ראשון היה צריך לחזור דמשמעות תיבת מוסף אינו אלא מין אחד ואנן בעינן שני מינים מוסף של ר"ה ושל ר"ח וכו' יע"ש וכן הסכים הרב חיד"א בק"א ש"ב בא"ח סי' תקצ"א והרב שלמי חגיגה דרכ"ט ע"ג יע"ש והרי זה סותר קצת לכל מ"ש ובפרט למה שהסכים הר' חיד"א במחב"ר וכמש"ל ונראה לומר דהתם הוא כמ"ש הטעם הרב שלמי חגיגה שם שנרגש בזה ויישב וזל ויש ליישב דשאני הכא דבאומרו את מוסף יום הזכרון תיבת מוסף פגם לתיבת זכרון הסמיך לה שלא יהא במשמעותו רק זכרון אחד לבד כיון שאמר את מוסף לא משמע אלא מין אחד וכיון שכן הפגם הזה נמשך והולך עד לבסוף שגם בחתימת הברכה שחתם מקדש ישראל ויום הזכרון שלא יהא במשמעותו כי אם זכרון אחד לבד כדמעיקרא ונמצא שהפגם הוא בגלוי והתיקון הוא נסתר וכו' ע"ש משא"כ בנ"ד שהזכיר את מוספי שזכר עשה למוסף שבת והראיה לזה הוא ממקום שבאנו שגם באמירת מוספי כשחל בחול שצריך לומר מוספי לכלול מוסף ר"ח ואם לא אמר לדעת הרב ב"י שחוזר ואינו יוצא י"ח והרי אומר את מוספי בחיוב גמור לכלול למוסף ר"ח הגם שאינו מזכיר בשם שם ר"ח כלל. וכן נראה לדקדק מדברי הרב אות אמת בהגהות בסדר קדושה דפ"ח ע"ד שכתב וכן בחתימה מברך כדי שלא ישכח המתפלל החתימת בפרט שיהיה צריך לחזור ולהתפלל וכן במוסף וכן בתפילות יוה"ך יע"ש כנראה דדוקא אם לא הזכיר בחתימה הוא שצריך לחזור ולהתפלל הא לא"ה לא וק"ל. סימן קי"ט יש לחקור לפי מאי דקי"ל דמצוה לאכול בעיוה"כ ואפי' תענית חלום אסור להתענות מאי שנא